יו"ר ועד ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות, יאסר געדבאן, מברך על התוכנית לשיקום הצפון, אך גם מותח עליה ביקורת נוקבת: ״חבל שחיכו שבעה חודשים. אנו משרתים במילואים, אבל לא סופרים אותנו", הוא אומר בזעם, "זה לא שוויוני. אנחנו שווים רק מתחת לדגל".

תכנית 'צפונה' שאושרה אתמול בישיבת הממשלה מעבירה מענקים שיועברו באופן מיידי לתושבי הצפון בעלות של כ-980 מיליון שקלים, ואמורה לצאת לפועל עד סוף שנת התקציב הנוכחית.

הפיצויים וההשקעות בתוכנית 'צפונה' יהיו מכוונים אך ורק לתושבים והיישובים שמשרד הביטחון וצה"ל הורו לפנות בתחילת המלחמה (החלטה 975). מכל ישובי הדרוזים והצ'רקסים בקו האש רק חורפיש נכללת בתכנית בשל סמיכותה לגבול. לדברי געדבאן זו החלטה פוליטית גרידא: "משרד האוצר לא רואה אותנו".

לצד החיילים הדרוזים שנפלו במערכה, ספגו יישובי הדרוזים והצ'רקסים בצפון ירי רקטות מלבנון ומסוריה. מנתוני הפיקוד העורף עולה ששיעור המיגון בישובים הללו נמוך לאין ערוך מאשר בישובים היהודיים השכנים. רוב תושבי הכפרים חיים בבתים ללא מיגון. בישובים הדרוזים ברמת הגולן מתמודדים, לצד האזעקות, עם פגיעה במקורות הפרנסה. מרבית תושבי הכפרים עובדים ביישובי הגבול שפונו.

"אני מכפר דרוזי של 7,000 תושבים, עם לוחמים, עם שני נופלים ולא זכיתי לשקל מהמדינה", אמר אנור עאמר, ראש מועצת חורפיש, בדיון שנערך היום בוועדת הכספים, "חשוב שתבינו מה מתרחש בצפון, אנחנו במצב הכי קשה בעולם. תושבים שנשארים בישובים שלהם ישנים בתוך המקלטים, חווים ירי, מיירטים, מזל"טים באוויר. אף אחד לא פנה ולא ביקר ולא סייע במשך 8 חודשים בשום דבר".

"תוכניות החומש של העדה הדרוזית לא אושרה", הוסיף עאמר, "המועצה שלי מתמוטטת, הרווחה, הכלכלה. אין עסקים, אין מסעדות, אין צימרים, אין כלום. אני בחובות של 10 מיליון ש"ח מכיוון שאני מממן את הדברים האלו ולא המדינה, איך זה יכול להיות? איפה המצפון שלכם 8 חודשים?״.

"אני מודה ליהודים בארה"ב שנתנו לי 100 אלף דולר, ולא המדינה שנלחמתי להגן עליה. למה אתם לא מתעוררים? הציוניים האמיתיים שם. מביאים לי פה מים וסודה, אין לי את הדברים האלה בכפר, אין איפה לקנות״.

היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה שלומית ברנע-פרגו, ציינה שישנה בעייתיות ידועה בכך שגם תושבים שלא פונו בהחלטת המדינה סבלו וממשיכים לסבול ממצב הלחימה המתמשך.

ברנע פרגו-אמרה שהמדינה עדכנה בתחילת מאי כי החלה בעבודת מטה לגיבוש הצעת חוק ליישובים שלא פונו. לדבריה, חרף מספר תביעות ייצוגיות תלויות ועומדות מצד יישובים לא מפונים על הפליה תקציבית, אין סיבה לביטול או שינוי התוכנית הממשלתית שאושרה. זאת בין היתר בגלל חוסר במידע על היקף הפגיעה ביישובים הלא מפונים, וכן בשל העובדה שההחלטה עצמה פתוחה להכללת יישובים נוספים תחת חסותה בהמשך.