משרד האוצר התנגד בוועדת העבודה והרווחה להארכת הזכאות לחל"ת לתושבי הצפון שלא פונו, אך מיצו את ימי האבטלה שלהם, לאור סגירת מקומות עבודתם על רקע המלחמה. בסוף הדיון, הסכים האוצר לבחון את הנושא ולדון בו מול הביטוח הלאומי במטרה לחפש פתרונות למצב.
את הדיון יזמה חברת הכנסת אפרת רייטן, אשר הבהירה כי המצב בצפון אינו זוכר לתשומת לב ראויה. "אנחנו מדברים כאן על תושבים שלא פונו, משום שאמרתם להם לא להתפנות. אבל יש כמה מאות אנשים שלא יכולים לחזור לעבודה שלהם כי העבודה שלהם נסגרה – בגלל אילוצים כלכליים או פשוט משום שהעסק נמצא באיזורים המפונים", הסבירה רייטן. "השכירים הללו נמצאים במצב בלתי אפשרי, ללא אופק ואינם יודעים גם מתי תסתיים המלחמה, הרי זה יכול לקחת גם שנה. להשאיר את התושבים הללו בלי מענה זה בעצם להגיד להם: תעזבו את הצפון, וזו הפקרות ערכית, מוסרית ומעשית".
לדבריה, לאחר היוועצות עם ראשי הרשויות בצפון, ההצעה של חברי הכנסת הינה להאריך את הזכאות לדמי אבטלה בחל"ת עבור תושבי 19 יישובים הסמוכים לגבול ולאיזור המפונה (בהם נהריה, פקיעין, כפר ורדים, מעלות תרשיחא ועוד). נציגת הביטוח הלאומי ציינה כי מתוך כ-900 עובדים שקיבלו דמי אבטלה מיישובים אלו בחודשים אוקטובר ונובמבר, כ-43% עבדו בחודש מרץ, ונותרו כ-500 מובטלים. מתוכם, כ-240 מיצו את זכאותם לדמי אבטלה במהלך חודש אפריל ועוד כ-150 צפויים לסיים אותה עד חודש יוני.
נועה שוקרון מאגף התקציבים באוצר, טענה כי שיעור האבטלה בישראל היום נמוך משיעורו לפני המלחמה, וכי גם בצפון הנתונים הכלכליים, לרבות ההוצאות באשראי, יחסית טובים ואינם מצביעים על פגיעה כלכלית משמעותית. "כשאנחנו מדברים על אבטלה זה כשאדם מחפש עבודה ולא מוצא״, אמרה. ״אם יש פעילות כלכלית באיזור זה אומר שמי שמחפש עבודה מוצא. גם ברמה המקומית וגם ברמה האיזורית".
לדבריה, הנטייה הטבעית של עובדים בחל"ת היא שלא לעזוב את מקום עבודתם, אולם מדינת ישראל איננה נוקטת בגישה של חל"ת גמיש לא בזמן הקורונה ולא כעת במהלך המלחמה: "מתוך אמונה ששינוי מקומות עבודה יכול להיות הזדמנות גם למשק וגם לפרט". עוד הוסיפה כי מעבר מקומות עבודה בתקופת הקורונה הוביל בסופו של דבר לעלייה בשכר ובפריון ברמה המשקית. לטענתה של שוקרון, "היה פה פרק זמן שהוא בהחלט מספיק להיערכות באופן שיאפשר להם לעבור עבודה".
"אתם מנותקים מהמציאות", הגיבה בזעם מירב בן זקן מקיבוץ כפר בלום. "בואו תקיימו את הדיון הזה בכפר בלום כשכל כמה דקות צריך לברוח לממ"ד. לפני כמה ימים היו 6 טילים על תל אביב ולא הפסיקו לדבר על זה. באותו הזמן היו 60 טילים עלינו. זה נשמע לכם הגיוני? מה אנחנו סוג ב'? אנחנו חיים שבעה חודשים במלחמה. בתופת. התגובה שלך היא של אנשים מנותקים שלא היו בצפון. להגיד שיש תעסוקה בצפון זה ניתוק טוטאלי. עבדתי מאוד קשה וצברתי מוניטין בעבודה שלי, את לא תשלחי אותי לעבוד כגננת בגלל שמלחמה במשכורת שלא אוכל לשלם בה את הדירה שלי. אני לא מוכנה לקבל שום תשובה אחרת חוץ מהארכת החל"ת – נלחם על זה".
שוקרון כן הדגישה, כי בכל האמור בעובדים שמקום עבודתם סגור משום שהוא נמצא באיזורים שפונו, קרן מס רכוש אמורה לשפות את המעסיקים בגין השכר המלא של העובדים. "אנחנו יודעים שיש בעיות במנגנון הזה וגם רשות המיסים מודעת לכך, ואנחנו נכונים לשבת, להעמיק ולהבין איפה הן ועוסקים בשיקוף של הנושא למעסיקים. זה אמור להיות יותר טוב לעובדים שיכולים לקבל 100% מהשכר ולא 70% כמו באבטלה. גם מעסיק שיחזיר עובד כזה רטרואקטיבית לעבודה וישלם לו את השכר רטרואקטיבית המדינה תשפה אותו.
שוקרון הבהירה כי הבעיה עם הארכת הזכאות לדמי אבטלה עבור תושבי 19 היישובים שהוצאו על ידי חברי הכנסת והביטוח הלאומי, היא קביעת התבחינים לרשימת יישובים זו. לבקשת חברת הכנסת רייטן והוועדה, הוסיפה שוקרון, כי המשרד נכון לשבת עם הביטוח הלאומי ולבחון את הפתרונות המוצעים על ידם, לרבות השימוש בסעיף 9 בחוק הביטוח הלאומי. החוק מאפשר למוסד לשלם הטבות סוציאליות שלא בדרך קבע, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה ועם מועצת הביטוח הלאומי, ועל פי הסכם בינו לבין הממשלה. שוקרון הבהירה כי באוצר נכונים לשבת ולבחון את הנושא.
