לקראת תהליך החקיקה של חוק תכנית שיקום הצפון, מנכ״ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, מתעקש על כך שהמדינה לא יכולה להוציא יותר תקציב עבור תכנית הצפון בזמן הקרוב, ואין זו מאחריות התכנית לספק פתרון ליישובים שלא פונו.

יו"ר הוועדה לפיתוח הנגב והגליל, מיכאל ביטון, אמר שלא ייתן לתכנית לעבור בכנסת לפני שיוגדלו הפיצויים לתושבים. יו"ר יישובי קו העימות, משה דוידוביץ', טען שחרף מאמציו לקבץ את תושבי הצפון קרוב לבתיהם, נציגי הממשלה והאוצר לא יממנו בניית שכונות זמניות בעורף המועצות הצפוניות עבור התושבים המפונים. את הדברים הסביר שלי ביום מיוחד בכנסת שהוקדש למצב בצפון, אותו הובילה שדולת הצפון, חברי הכנסת אליהו רביבו ואפרת רייטן.

הכניסה למאהל המחאה סמוך לצומת עמיעד (צילום: דוד טברסקי)

הדברים נאמרו בבוקר לאחר אישור התכנית הממשלתית שתיכנס לחקיקה מזורזת בשבועות הקרובים. זאת, למרות מחאת התושבים הלא מפונים ובעלי העסקים ביישובים רבים באזור קו העימות. שלי אמר שהמשרד שלו, שהולך להוביל את תכניות השיקום תחת מטה מיוחד, מודע לבעיות הרבות של העסקים והתושבים עד 15 ק"מ מגבול הלבנון אבל בגלל מגבלות תקציביות, אין בידיו להביא היום פתרון מלא לתושבי הצפון. "לקח לנו זמן לארגן את התקציבים ועכשיו יכולנו להוציא רק כמיליארד ש״ח", אמר שלי. בהתייחס לביקורת על כך שלא הוקמה מנהלת לטיפול בצפון הוסיף שלי שהסיטואציה בין הצפון לדרום שונה: "מצאנו לנכון להקים מטה יישום שהוא שווה בערכו למנהלת ויעבוד באופן יעיל יותר".

תוכנית 'צפונה' עבור מפוני הצפון עברה אמש בממשלה וצפויה לעבור בכנסת עד סוף יוני. סך עלות התוכנית צפוי לעמוד על כ-3.3 מיליארד ש״ח, אך בהחלטה הנוכחית שעברה אמש, יוקצו פחות ממיליארד שקלים – וגם סכום זה יעמוד בדרישות מחמירות להוצאה לפועל עד סוף השנה הנוכחית.  שאר הכסף יעבור בהחלטה נוספת בהמשך השנה ולטווח הרחוק, מאוחר יותר צפויה המדינה להציג לממשלה תכנית שיקום ארוכת טווח בתקציב של כ-3 מיליארד ש״ח נוספים. החשש בקרב ראשי הרשויות הוא שלא כל הכספים שהוקצו לשנת הכספים הנוכחית יצליחו לצאת החוצה, ובשל כך – יבלעו בקופות האוצר.

"כל כסף שלא יצליח לצאת ב-2024 חייב לעבור הלאה כתקציב תוספתי לשנה הבאה", אמר ביטון לנציגי האוצר שהגיעו להציג את התכנית הכלכלית בוועדה. בטיוטת ההערות האחרונה להחלטה, נציגי האוצר סירבו להתחייב שהכספים שלא ימוצו ב-2024 יעברו הלאה אוטומטית ל-2025. לדברי ביטון, רציפות היתרות, קרי, הבטחתה של העברת הכספים כפי שהיא לשנים קדימה היא תנאי מחייב לקיום התכנית, בין השאר כי הוצאת הכספים בפועל תתאפשר רק לסוף הקיץ, מה שישאיר זמן מועט לביצוע.

בנוסף לכך, בתמיכת ראשי המועצות, משרד התיירות והחקלאות, ועדת הנגב והגליל תדרוש שלמרות שלא קיבלו לכך התייחסות – כבר בהחלטה הנוכחית יהיה מתווה למענה מיידי לעסקי התיירות בכל המרחב בו התיירות נבלמה בצפון –  ולא רק בקו עימות ויישובי הגדר. ביטון דרש יצירת מענק מיוחד למועצות האזוריות שמיועד באופן בלעדי ליישובים הלא מפונים (כרגע כל מועצה תקבל 35 מיליון ש״ח ללא התחייבות ליישובים הלא מפונים) והשקעה נוספת בתחום החקלאות.

עוד עלה במהלך היום, שיו"ר ראשי יישובי קו העימות, וראש מועצה אזורית מטה אשר, משה דוידוביץ' סיפר בכנסת שמשרד השיכון ורמ"י אישרו לו לקדם תכניות לבניית שכונות זמניות – אך האוצר והממשלה מסרבים בגלל תקציב.

לול שנפגע מטיל נ"ט במושב דוב"ב (צילום ארכיון: ארגון מגדלי העופות)

הדברים עלו על רקע דיון למציאת פתרונות יציבים יותר עבור כ-59 אלף מהתושבים שפונו מצפון הארץ, וזאת במידה שהפינוי ימשיך עוד חודשים קדימה. דוידוביץ' סיפר שנציגי הממשלה, בכירים במשרד ראש הממשלה האוצר הבהירו לו שהמדינה לא תקדם פתרון דיור זמני בטווח הבינוני עבור תושבי הצפון בטענה שמדובר בהוצאה יקרה מדי, גם כאשר נכון להיום, תקופת הפינוי מהבתים יכולה להתארך לעוד חודשים רבים.

"רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון הסכימו לקדם ביחד עם המועצה שכונות זמניות בעורף המועצה – אבל זה לא קורה מסיבה אחת, כסף", אמר דוידוביץ'. לדבריו, המדינה מוציאה כיום כל חודש כ-600 מיליון ש״ח על מימון הפינוי הזמני של התושבים המפונים – שרוב מפוזרים במלונות בכל רחבי הארץ. מכיוון שמשך הפינוי של תושבי הצפון לא ידוע, באוצר טוענים שבניית שכונה זמנית היא הוצאה לא כדאית בגלל האפשרות שהתושבים יחזרו מהפינוי בקרוב, וזאת למרות שהמדינה ממשיכה לקדם תכניות פינוי לטווח ארוך ובהם בתי ספר עורפיים עבור התלמידים המפונים.