שר החינוך יואב קיש הכריז בחודש שעבר על כניסת תוכנית גפ"ן ל-486 בתי הספר לחינוך מיוחד. "כניסת תוכנית גפ"ן לחינוך המיוחד היא בשורה משמעותית וחשובה עבור התלמידים ומנהלי בתי הספר", אמר קיש. "הם יוכלו ליהנות מסל רחב של מענים מגוונים ומתקציב גמיש העומד לרשותם".

מנהלי בתי הספר לחינוך המיוחד מברכים על המהלך. מיכל בן דוד (55) מנהלת זה 17 שנים את בית הספר 'תמיר' בקריית אתא המיועד לתלמידים בכיתות א'-י"ב שסובלים מקשיים לימודיים, התנהגותיים ורגשיים. מלבד ניהול בית הספר, בן דוד ממונה על החינוך המיוחד בהסתדרות המורים. לדבריה, יו"ר הסתדרות המורים יפה בן דויד קידמה את המהלך בזכות פנייה שלה: "600 מנהלים עומדים מאחורי הבקשה הזאת".

"לרוב בתי הספר לחינוך מיוחד אין ניהול עצמי"

מרב סימוביץ (57), שמנהלת זה 19 שנים את בית ספר 'יובלים' ברמלה לתלמידים בכיתות ז'-י"ב שסובלים מקשיים תקשורתיים, נפשיים ושכליים, אומרת שהמהלך "מבורך והכרחי".

תוכנית גפ"ן היא תוכנית תקציב הניתנת למנהלים בהתאם לגודלו ומעמדו הסוציואקונומי של בית הספר, הנקבע לפי מדד של משרד החינוך. התקציב מחולק לנושאים שונים הקשורים לפדגוגיה ולאקלים הבית ספרי, ומנהל בית הספר מחליט מה המענים השונים לצרכים אלו. המענים העיקריים הם חיצוניים לבית הספר. התוכנית פועלת זה שנתיים, ואינה כוללת גני ילדים בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, בחינוך החרדי (למעט בתי ספר ממלכתיים חרדיים), וכאמור, בחינוך המיוחד.

אחת הסיבות ששתיהן מציינות להכללת בתי הספר לחינוך מיוחד בתוכנית היא הגדלת תקציב בית הספר. "עלות של אוטובוס נשארת זהה אם יש לי 20 או 100 תלמידים", מדגימה סימוביץ. "אנחנו פועלים בחופשות עם תקציב של תשעה שקלים לתלמיד, ולי יש 90 אנשי צוות על 100 תלמידים. תקציב כזה לא מאפשר לי לממן אוטובוס לפעילות מחוץ לבית הספר, ואני לא נכנסת בכלל לקנייה של כרטיסים לאתרים ולעלויות של הנגשה". בן דוד מחזקת את דבריה: "התקציב שלי מספיק לחשמל ולמים ותו לא".

הכנסה כלכלית נוספת הנהוגה בבתי ספר היא 'ניהול עצמי', כלומר יצירת הכנסה נוספת לבתי הספר ממקורות שאינם משרד החינוך והרשויות המקומיות, כמו השכרת המבנה לגורמים חיצוניים. "לרוב בתי הספר לחינוך מיוחד אין ניהול עצמי, חוץ מאלו של מחוז חיפה", אומרת סימוביץ.

מיכל בן דוד מנהלת בית הספר 'תמיר' בקריית אתא (צילום: אלבום פרטי)

"זה לא באמת משנה", אומרת בן דוד. "בעירייה אמרו לי שהרווח הוא פר תלמיד, והכיתות שלנו קטנות". גם תשלומי הורים, דרך הכנסה נוספת לבתי הספר, אינם גבוהים כמו בחינוך הרגיל. בן דוד וסימוביץ טוענות כי אינן גובות יותר מהמותר לפי משרד החינוך.

"אני חושבת שיש למערכת שני יתרונות", אומרת בן דוד, "מדובר במערכת שמצד אחד מסדירה את החלוקה התקציבית של בית הספר, ומצד שני מעניקה לי את הגמישות להחליט איך לחלק לפי הצרכים שלי".

לפני שנתיים נערך פיילוט של התוכנית בבתי הספר לחינוך מיוחד. "ניתנו לי 50 אלף שקלים ועשיתי איתם מלא דברים", מספרת סימוביץ, "מפעילויות מגבשות לצוות, כמו סדנת מנדלות, ועד סדנאות הנהגה לתלמידים. אני בחרתי את התוכניות בעצמי ודאגתי לחלק הטכני בעצמי. לתחושתי עושים מזה יותר מורכב ממה שזה באמת".

לטענת בן דוד, מאגר התוכניות החיצוניות של משרד החינוך שנמצא תחת התוכנית של גפ"ן נגיש למנהלי בתי הספר לחינוך מיוחד. "אומנם אני חווה עכשיו הצפה של אלפי תוכניות, אבל לפחות אני יודעת שהן מאושרות על ידי משרד החינוך".

"נדרשת פעילות נוספת שאינה למידה רגילה"

שתיהן מציינות את הצורך בפעילויות הפגתיות ולימודיות. "יש לי תלמידי תקשורת שמתוקף חוק לומדים עד 16:45", אומרת סימוביץ. "אי אפשר לשבת על כיסא כל כך הרבה שעות. נדרשת פעילות נוספת שאינה למידה רגילה". בן דוד מכוונת זרקור גם על הצוות החינוכי והטיפולי. "הצוות שלי שחוק מאוד משנתיים של קורונה ומחצי שנה של מלחמה שבהן לא הפסיק לעבוד. אנשים מהתחום עובדים בזה מתחושת שליחות גדולה, אבל צריך לתת להם מקום לנשום ולצבור כוחות".

בן דוד מודעת לאחד מהחסרונות של גפ"ן, הגברת מיקור החוץ של הפעילויות החינוכיות בבית הספר. "הייתי רוצה שייתנו לי כמה שיותר משאבים בשביל שהמורים שלי יפעלו בבית הספר, ולא ייאלצו לפעול כמקור חיצוני לבית ספר בשביל להרוויח יותר כסף".

סימוביץ רואה זאת קצת אחרת. "יש אנשי חינוך וטיפול בבית ספר שמעוניינים להראות צדדים נוספים שלהם בבית הספר, ויש כאלו שאינם מעוניינים".

כיום אופן התקצוב של גפ"ן תלוי בגודל בית הספר ומעמדו הכלכלי חברתי לפי מדד מקביל למדד האשכולות החברתיים-כלכליים – מדד הטיפוח. עם כניסתו של החינוך המיוחד לגפ"ן, מודל תקצוב זה יצטרך להתעדכן, כיוון שבתי הספר לחינוך מיוחד הם קטנים מבתי הספר לחינוך רגיל, ויהיה צורך להוסיף משתנה כלכלי שתלוי בסוגי המוגבלויות השונים.