גולש הקייט פויל דור זרקה הבטיח בחודש אפריל את הכרטיס למשחקים האולימפיים בפריז. בגיל 30 זרקה הגשים חלום בדרך הכי ייחודית שניתן לדמיין. בראיון ל'דבר' הוא אומר: "אני הכי מבוגר בנבחרת השייט. אני די מבסוט שהצלחתי להגשים את החלום ולזכות בכרטיס לאולימפיאדה. זאת בסוף הייתה המטרה".
באופן מפתיע, רק לפני ארבע שנים, בגיל 26 החל זרקה לנסות להגיע למשחקים האולימפיים. זרקה, במקור מאשקלון ומגיל 10 גר באילת, החל לגלוש בגיל 13 בעקבות אחיו אלי. הוא לא היה חלק מנבחרות ישראל ועד לפני ארבע שנים עסק בתחום גלישת הקייט כספורטאי חובבן, היה אלוף ישראל והשתתף בתחרויות ברחבי העולם.
"גלשתי בתחרויות פריסטייל ב-2015 נהיה דיבור שזה אולי יהיה דגם אולימפי", מספר זרקה. לפני אולימפיאדת טוקיו החליטו באיגוד השייט הבינלאומי להכניס למשחקים האולימפיים בפריז 2024 את מקצה הקייט פויל.
ב-2020 האיגוד הישראלי החל לערוך תחרויות מבחן במטרה להקים נבחרת במקצה החדש. "תמיד הייתי הראשון שקונה את הגלשן הבא, כדי לנסות אותו. איגוד השייט עשה כל מיני תחרויות. נרשמתי לתחרות, התחרתי והתקדמתי עד שצורפתי לנבחרת באופן רשמי".
"זה חלק ממני, כל החיים גלשתי"
בשונה מספורטאים אחרים בענף השייט, זרקה הגיע לנבחרות בגיל מאוד מאוחר עם אורח חיים של ספורטאי חובב. "הייתי גולש קייט. אתה קם בבוקר והולך לגלוש. זה היה תחביב, הייתי עושה את זה בשביל הכיף. זה חלק ממני, כל החיים גלשתי", הוא מספר. "במקביל עבדתי כברמן וכל מיני עבודות נוספות. כל פעם עבדתי טיפה, חסכתי כסף וטסתי לחו"ל כדי לגלוש. כך נראו החיים שלי".
איך מתמקצעים בגלשן חדש וענף חדש?
"פשוט מנסים. היה לי את הידע על גלישה בקייט. לא התחלתי מאפס. לקח לי קצת זמן בהתחלה, אבל אין משהו מיוחד. זה פשוט לקחת ולנסות עד שזה מתחבר לך".
זרקה ניצל בצורה מרשימה את הניסיון שצבר בקייט ופתח בסערה את הקמפיין לפריז אם המקום השישי באליפות אירופה 2020 בספרד. אך בהמשך התוצאות היו פחות טובות ודרשו ממנו לעשות שינוי גופני ותודעתי.
"ב-2022 היתה לי תקופה לא כל כך טובה, כי זה ספורט של אנשים מאוד כבדים. בהתחלה הייתי במשקל הנכון, שקלתי 105 ק"ג ולא אהבתי בכלל איך שאני נראה, לא אהבתי את זה וירדתי הרבה במשקל. בסוף 2022 כבר הייתי 87 ק"ג. הגעתי לתחרות בפלמה שבספרד ואני זוכר שראיתי שאין סיכוי, אני לא בכיוון. כולם עלו במשקל ואני בכלל ירדתי. התחלתי לעלות שוב במשקל ולהשתפר עד שב-2023 הייתי בטופ 15-16 בעולם".
דגם הקייט פויל הנחשב "אקסטרימי", דומה לגלשן מצנח רחיפה רגיל, אולם מותקנת בו כנף תת מימית לגלשן, דבר המרים אותו מעל פני המים ומאפשר הגעה למהירויות גבוהות של עד 65 קמ”ש.
איזה יתרון יש למשקל בקייט?
"ככל שאתה יותר גדול, יש לך יכולת יותר ללחוץ על הגלשן. הסנפיר כל הזמן רוצה להמריא למעלה. ככל שהמשקל שלך גבוה יותר, הוא יירד יותר בקלות למטה ויצור יותר מהירות ויותר יציבות. בן אדם ששוקל 80-90 ק"ג מול בן אדם ששוקל 100 ק"ג, הבן אדם של ה-100 קילו לא יתאמץ הוא יכול להוריד את העילוי שיש לו".
"לפעמים אתה חושב שיש יתרון או חיסרון ברוח חלשה, אבל גם שם הגולשים הכבדים יותר טובים, כי יש להם יכולת ללחוץ. זה קייט ענק וככל שאתה יותר גדול, אתה יכול להתנגד אליו יותר כי אתה יותר חזק. לכן גם ברוחות החלשות יש יתרון לאנשים היותר גדולים".
"היתרון שלי בהתחרות היה שאני בן 30"
בחודש אפריל השתתף זרקה ביחד עם חבריו לנבחרת זוהר חרובי ודביר אזולאי בתחרות ההזדמנות האחרונה בהייר שבצרפת. "דביר התחיל יותר טוב. הייתי האחרון בין הישראלים, אבל כולנו היינו בעשירייה הראשונה. הייתה רוח חלשה יחסית ואני אוהב רוחות חזקות. התחרות הייתה מאוד צמודה. ביומיים האחרונים הלך לי יותר טוב והצלחתי לרדת ממקום תשע למקום שש ולהיות הראשון בין הישראלים".
בשיוטי המדליות מעפילים שני הראשונים בדירוג הסופי ישירות לגמר. אליהם מצטרפים שני המנצחים של חצאי הגמר. לחצי הגמר עולים מקומות שלוש וארבע עם שתי נקודות. מקומות חמש ושש עם נקודה. מקומות שבע עד עשר ללא נקודות. המתחרים מחולקים לשתי קבוצות והראשון שמגיע ל-3 נקודות עולה לגמר. זרקה שסיים במקום השישי עלה לחצי הגמר עם נקודה.
"חצי הגמר שלי היה מותח ומעניין. זה היה ממש להילחם על הכרטיס. זה היה הרגע הכי מלחיץ שהיה לי בתחרות", נזכר זרקה. "הפולני שהיה עם שתי נקודות לא ניצח, אלו שהיו עם 0 נקודות – הצ'כי והשווצרי ניצחו כל אחד פעם אחת, אז אני הייתי בשובר שוויון איתם".
הפסד נוסף של זרקה והוא היה מאבד את המיקום שלו ואת הכרטיס לפריז. אך מקצה טוב טקטית הביא אותו לנגיעה מעלייה לגמר. "בסיבוב השלישי הפולני עם שתי הנקודות היה קרוב לנצח, אבל הוא נפל ואז אני ניצחתי והיה לי עוד פעם סיכוי".
בסיבוב הבא הפולני ניצח ועלה לגמר, אבל זרקה שהיה עם שתי נקודות הבטיח את המקום השישי ואת הכרטיס לפריז. "היתרון שלי בהתחרות היה זה שאני בן 30. אז ברור שהייתי בלחץ, אבל זה גם נתן לי את התחושה שהכל בסדר. תהיה רגוע, הכל טוב. תהנה ממה שאתה עושה ועם זה צריך לקרות זה יקרה ובסוף זה קרה, זאת הייתה הרגשה טובה".
"אתה לא יכול לנצח רק על המהירות"
עד כמה חשובה התכנון והטקטיקה בשייט?
"שייט זה רק טקטיקה ואסטרטגיה, אני אישית לא באתי מהעולם הזה. זה תמיד היה החיסרון שלי. למדתי את זה עם השנים, יש לי עוד המון מה ללמוד. בעיני זה עוד משהו שקצת תוקע אותי בעוד קפיצת מדרגה הזאת. חייב שתהיה לך איזה שהיא יכולת טקטית זה בעצם השייט. אתה לא יכול לנצח רק על המהירות".
אתגר נוסף שאיתו היה צריך להתמודד עם הצטרפותו לנבחרת היה להבין את האופן בו מתנהלים הדברים מבפנים. "לא באתי מעולם השייט, לא הייתי באופן אישי באיגוד או בנבחרות. בהתחלה זה היה לי מאוד קשה. היה לי קשה עם הפוליטיקה. היום כאשר אני מסתכל על הספורטאים בעולם ובארץ, אז להתעסק עם הפוליטיקה זה דבר שהוא מאוד קשה ומתיש. לפעמים זה יכול להתיש ספורטאי ולגרום לו לפרוש", אומר זרקה.
"אבל איכשהו עברתי את זה וכאשר הבנתי איך זה עובד ולומדים את זה לאט לאט, אני חושב שזה גם היתרון שהייתי בגיל בוגר יותר. אני לא יכול להגיד שלא היו לי רגעים קשים, אבל אני שמח שעברתי את זה ולקמפיין הבא אני אגיע הרבה יותר מוכן".
"היינו מסובכים ועפנו באוויר"
בחודש מאי התחרה זרקה באליפות העולם שגם היא נערכה בהייר צרפת. זרקה החל טוב את התחרות, אך היה מעורב בתאונה וסיים את האליפות במקום ה-15 "גלשנו באזור ה-70 קמ"ש. הכל היה קרוב והוא פשוט איבד שליטה לפני והתרסק. בלי לחשוב, בשנייה הראשונה שראיתי את זה אני מיד קפצתי", הוא משחזר.
"אני עדיין מאמין שהגלשן שלי קצת נכנס בו. היינו מסובכים ועפנו באוויר ואמרתי לא אכפת לי אני משחרר את הקייט. שחררתי את הקייט והוא עדיין ניסה לצאת מזה. הקייט שלי נקרע לחצי, חילצו אותי עם סירה והלכתי לחוף. פתחתי עוד קייט ונכנסתי ישר לשיוט הבא".
מה ייחשב בעיניך להצלחה באולימפיאדה?
"אני צריך להיות מציאותי, אני מדורג כבר די הרבה זמן בטופ 15. קשה לי קצת לעשות את העוד קפיצת מדרגה הזאת לטופ עשר. אני כמובן אתן הכל כדי לעשות מדליה, אבל הציפייה שלי מהאולימפיאדה היא שאם אני אכנס לטופ 10, זה יחשב מבחינתי להצלחה מטורפת".
זרקה מציין את האנשים שעוזרים לו בדרך: "חשוב לי להודות לספונסר שלי צביקה נתן מחברת נתן, סיוע ושיקום. זה ספורט שעולה מלא כסף. סט יכול להגיע למחיר של 70 אלף ש"ח ואתה צריך שלושה סטים לשנה. זה המון עלינו. בדרך כלל האיגוד לא קונה ציוד. צביקה והמועדון שייט אילת עזרו לי מאוד מבחינה כלכלית. כך יכולתי להתרכז יותר בפן התחרותי".
