המוזיקאי והשחקן דן תורן, הלך לעולמו היום (שלישי) בגיל 63. הוא נפטר לאחר מאבק בסרטן מתקדם. תורן היה זמר-יוצר, פזמונאי, מדבב, מנחה טלוויזיה, שדרן רדיו ושחקן ישראלי, זוכה פרס אקו"ם לפזמונאות. הוא הותיר אחריו 2 ילדים, אחות, הורים, בת זוג ומשפחה כואבת.

הוא נולד בקיבוץ ראש הנקרה. אביו אילן תורן הוא שחקן ובמאי מוותיקי תיאטרון חיפה ואימו אילנה תורן-עמית הייתה עורכת בכירה ב'ידיעות אחרונות' וכיום פסיכולוגית יונגיאנית. בגיל שנתיים עזבה משפחתו את הקיבוץ ועברה לתל אביב שם גדל. הוא שירת בתיאטרון צה"ל. למד בבית הספר לטלוויזיה וקולנוע של אוניברסיטת תל אביב. תורן שימש כמרצה בכיר ב'בצלאל', ולימד בבתי הספר למוזיקה רימון ומזמור.

תורן התפרסם לראשונה בתחילת שנות ה-80 בפינה 'על הברזלים', ששודרה במסגרת התוכנית 'זהו זה'. בקולנוע הופיע לראשונה בסרט 'סיפור אינטימי', והתפרסם בסרטים 'בחינת בגרות' ו'עתליה'. ב-1987 השתתף תורן בסרטים "המובטל בטיטו" ו"פוטו רומן".

הוא היה שותף להקמת ערוץ הילדים ב-1991 ונמנה עם מגישיו הראשונים. בין היתר הגיש שם את התוכנית 'נפגשים בשש'. הוא הנחה בערוץ עד 1994. מ-1995 עד 1998 הגיש תורן את תוכנית הרדיו "כאן-דן" בתחנת הרדיו האזורי "רדיוס".

לצד קריירת המשחק, עסק תורן בכתיבה והלחנה בעידודו של המוזיקאי מיקי שביב. שיריו הראשונים התפרסמו בביצועים של זמרים אחרים; 'קולנוע' ו'גידי' שכתב לשרון ליפשיץ, 'ביום של הפצצה' לרמי קליינשטיין, ו'בך לא נוגע' ליהודית רביץ.

ב-1988 יצא אלבומו הראשון 'לו-חמה בשטח בנוי' שכלל את הגרסה הראשונית ל'לבן על לבן', שהפך ללהיט בגרסה מאוחרת יותר. לאורך השנים הקים ופעל תורן בלקות רבות; 'התרנים', 'שונרא', 'בלאגן', 'הזבובים', 'לואי מרשל' ועוד.

לאורך השנים השתתף תורן גם בדיבוב של סדרות אנימציה רבות וב-2016 יצא גם סרט תיעודי ביוגרפי קצר בשם "כל עוד זה מתגלגל – מסע בחייו המוזיקליים של דן תורן" אודות הקריירה המוזיקלית של תורן ביוזמתו של המוזיקאי והבמאי ירון אמיתי שהפיק, וצילם את הופעותיו של תורן במשך עשור, וקיים ראיונות עם אמנים ואנשי תקשורת.

מועד הלוויה טרם פורסם.