פורום יישובי העוטף 'הביתה' הודיע כי לא יחתום על הסכם השיקום של המדינה עם קיבוצי ויישובי העוטף עד שיינתן מענה מספק לצרכי השיקום.

פורום 'הביתה' כולל את תשעת היישובים והקיבוצים בעוטף עזה שספגו את הפגיעה הקשה ביותר ב-7 באוקטובר: בארי, כפר עזה, ניר עוז, נחל עוז, כיסופים, נירים, חולית, נתיב העשרה ורעים. בחודשים האחרונים עבדו בפורום יחד עם מנהלת תקומה על תכנית שיקום. במכתב שנשלח הבוקר לתושבי היישובים, מצביעים הנציגים על פערים משמעותיים בין הצרכים שהציפו בפני המדינה לבין התוכנית המוצעת, פערים שבגללם לא יחתמו על הסכם השיקום והפיתוח עם המנהלת בשלב זה.

לטענת הפורום, תכנית השיקום בתצורתה הנוכחית נותנת מענה חלקי בלבד, והמסגרת התקציבית לא תספיק לכיסוי כלל צרכי השיקום. כדי לענות על הצרכים שלא מכוסים בתוכנית הנוכחית, מעריכים בפורום, דרושה השקעה חד פעמית של 300 מיליון שקלים בבנייה.

בפורום מצביעים על בעיות מהותיות בתחשיב שלפיו נאמד התקציב הדרוש לשיקום הפיזי של היישובים. למשל, מסתבר שהתחשיב לא כולל מע"מ, ולכן היישובים יידרשו להשלים מכיסם 17%-18% מעלות השיקום. בפורום דורשים להוסיף את המע"מ לבסיס התחשיב.

דרישה נוספת היא הצמדת תקציב השיקום למדד תשומות הבנייה, שעלה משמעותית במלחמה עקב המחסור בעובדים, וצפוי לעלות עוד בעקבות החרם המסחרי שהטילה טורקיה על ישראל. לדברי נציגי הפורום, בדיקה עם גורמים בענף הבניין הבהירה שהתחשיב לעלות מטר רבוע שכלול כרגע בתוכנית לא משקף את המחיר העדכני, ויש להעלותו.

כמו כן, התגלעו חילוקי הדעות בקשר למימון התשתיות בשכונות שנהרסו כליל.

במכתב למנהלת תקומה, כתבו נציגי הישובים שלא יוכלו להסכים למתווה שחושף אותם לסיכון משמעותי, ולנשיאה בתשלומי השיקום מכיסם. "תנאים כאלו לא היו מתקבלים במצב דברים רגיל, ובוודאי שאין לכך מקום בקידום תהליכי השיקום ביישובי חבל התקומה", כתבו במכתב, "על המדינה לפתוח דף חדש מול הישובים והתושבים, לאחר ההפקרה הנוראית שהייתה מנת חלקם."

סוגיית הבתים המחוללים: "לפתוח דף חדש בבית שלא נחוו בו הזוועות"

סוגייה נוספת נוגעת לבתים שמחבלים חדרו אליהם ב-7 באוקטובר. בכל הישובים המדוברים יש בתים שראויים למגורים מבחינה פיזית אך חוללו במתקפת חמאס, ובחלק מהמקרים הדיירים מתקשים לחזור ולגור בהם עקב הטראומה שחוו בתוכם. מדובר בבתים שחוללו ברמות שונות, מביזה ועד רצח, אך טרם נוסחה הגדרה בחוק לגביהם. לפי הערכת היישובים, מדובר בכ-350 בתים.

היישובים דורשים להחריג מההסכם את סוגיית הבתים המחוללים, עד לבירור והשגת הסכמות בנושא, כך שיינתן מענה לתושבים שרוצים לשוב לבתיהם אך לא מסוגלים לשוב לבתיהם שחוללו.

לדברי מנהל המשק של קיבוץ בארי, תומר גולן, שמייצג את הקיבוץ בפורום 'הביתה': "יש לאפשר למי שיחזרו לגור בבארי לפתוח דף חדש, בבית שלא נחוו בו זוועות הטבח. עם קירות שלא חוררו בכדורים, רצפות שלא נספגו בדם, חדרים בהם לא חוו המשפחות את אימת מחבלי החמאס בתוכם במשך שעות רבות מספור. לכן על מדינת ישראל לתקצב במפורש בניית בית חלופי עבור אלו שביתם חולל."

מנהלת תקומה: "ניתן מענים לכל ישוב לפי אמות מידה שוות"

מפורום 'הביתה' נמסר: "יש ללבן את הפערים ולהגיע להסכמות. לא נוכל ולא נרצה לחשוף את היישובים לסיכון הכרוך בכניסה למתווה שיקום חסר, שעלול להעמיד אותם בפני שוקת שבורה עוד מספר שנים? חזרנו על דרישתנו להתחיל באופן מיידי וללא תנאי בביצוע עבודות כמו הריסה ופינוי, תכנון, ומיפוי עבודות השיקום הנדרשות, בכל אלו ניתן וצריך לעסוק במקביל לעדכון המתווה.  מקווים שבקרוב נוכל לשוב ולעדכן שנחתמה תכנית שיקום."

ממנהלת תקומה נמסר בתגובה: "המנהלת אישרה במסגרת החלטת ממשלה תקציב בגובה 19 מיליארד ש"ח שיספק מענים לצרכי החבל ואוכלוסייתו. המנהלת החליטה להשקיע כ-1.5 מיליארד ש"ח בבניית הבתים ומבני הציבור שנהרסו, הליך שיבוצע בתיאום מלא עם הקהילות. לשם השוואה, בעשרת הישובים עם הפגיעה הקשה ביותר העריך מס רכוש את הנזק ב-253 מיליון שח, ואותם ישובים צפויים לקבל סכום גבוה כמעט פי 4 מהערכת מס רכוש.

"מנהלת תקומה גיבשה מתווה שנותן מענה לנזק הישיר ולנזק העקיף, במטרה לאפשר שיקום הוליסטי, וכן לאפשר לישובים להוביל את השיקום בעצמם בליווי המנהלת. עד כה ניתנו ליישובים מענקים בגובה של יותר מ-200 מיליון שקלים ובהמשך ייתנו מענקים נוספים בגובה של 800 מיליון שקלים. המנהלת תמשיך לעבוד בצורה אינטנסיבית על פתרונות הביניים ותוכניות השיקום לצד עבודה פרטנית מול כל קהילה, לטובת מתן מענים לכל ישוב לפי אמות מידה שוות".