מערכת המשפט נגד מנהיג הימין. זו לא כותרת מישראל, אלא דווקא מארצות הברית: הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שמתמודד על בחירה מחדש בנובמבר הקרוב, מתמודד עם ארבעה תיקים פליליים, שחלקם עשויים להוביל למאסר בפועל. כל אחד מהתיקים כולל נקודות תורפה אך גם מציב סיכון לטראמפ, והם עשויים להשפיע, בתנאים מסוימים, על תוצאות מערכת הבחירות.
פרשת דמי השתיקה
לפי פרשה זו, טראמפ שילם (באמצעות עורך דינו-דאז, ולימים עד המדינה בפרשה, מייקל כהן) 130 אלף דולר לכוכבת הפורנו סטורמי דניאלס על מנת להשתיק את הרומן שהיה ביניהם, בזמן שטראמפ היה נשוי למלאניה טראמפ (לשעבר הגברת הראשונה). דמי שתיקה הם בבחינת "מסריח אבל כשר" מבחינה משפטית, אלא שטראמפ וכהן רשמו אותם כחלק מהוצאות הקמפיין, מה שמהווה עברה פלילית במדינת ניו יורק, שבה מתנהל המשפט.
התביעה האשימה את טראמפ בלא פחות מ-34 סעיפים, תחת ההגדרה של זיוף תיעוד עסקי (falsifying business records), עבירת צווארון לבן. מצד שני, בחירת התביעה לצייר את העבירה כניסיון להשפיע על הבחירות בארה"ב עשויה להיות לה לרועץ – שכן עבירה מסוג זה חוסה תחת סמכות בית המשפט העליון הפדרלי, ולא זה מדינת ניו יורק.
זהו התיק שהדיון בו נמצא במצב המתקיים ביותר מבין הארבעה. המשפט מתכנס לקראת שלבי הסיכום, ואם 12 המושבעים יסכימו ביניהם שטראמפ אכן זייף את המסמכים, יש יסוד סביר להאמין שהוא יורשע בפלילים. לא סביר שייגזר לו עונש עד הבחירות ב-5 בנובמבר, אך לפי רוב ההערכות, להרשעה בפלילים תהיה השפעה שלילית על הקמפיין שלו.
פרשת מאר-א-לאגו
ב-2022, כשטראמפ היה "רק" נשיא לשעבר ועדיין לא מועמד מוביל לכהונה נוספת, ה-FBI פשט על האחוזה הפרטית שלו במאר-א-לאגו, פלורידה. המטרה: חיפוש אחרי מסמכים מסווגים ש"נעלמו" מהארכיון הנשיאותי, שאמור על פי חוק לאחסן כל פיסת נייר שעברה תחת ידו של הנשיא.
לאחר הפשיטה הסתבר שאכן מסמכים רבים אוחסנו ברחבי האחוזה, חלקם בעלי סיווג מודיעיני רגיש (כולל פרופילים פסיכולוגיים של מנהיגי עולם, דיווחים על כוחות אמריקניים וסקירות על הנשק הגרעיני של ארה"ב) וללא אבטחה ראויה.
הטענה הבסיסית של טראמפ היא שכנשיא, שמורה לו הזכות להסיר סיווג (declassify) ממסמכים מסווגים כאוות נפש, ובהתאם הוא רשאי לקחת את המסמכים הנ"ל לביתו. הטענה הזו נכונה מבחינה חוקית, אלא שעורכי דינו לא הציגו ראיות לכך שביצע את תהליכי הסרת הסיווג באופן מסודר. יותר מכך: צוותו פעל לשבש את תהליכי הבדיקה שביצע ה-FBI בזמן חיפוש המסמכים.
כך, טראמפ לא רק מואשם בסעיפים תחת חוק הריגול אלא גם בשיבוש הליכי חקירה (בין היתר כשהורה ליועץ שלו להשמיד סרטון בו טראמפ נראה מציג מסמך מסווג בפני אורח באחוזה). רבים מבין 40 סעיפי האישום שבתיק זה עשויים להכניס את טראמפ לכלא לשנים ארוכות.
טראמפ מנסה לנווט את השיח על התיק לאזור הפוליטי יותר. בין היתר, הוא טען שהעובדה שה-FBI קיבל היתר להשתמש בכוח פיזי בפשיטה על מאר-א-לאגו (בדומה לכל פשיטה אחרת של ה-FBI) משמעה שביידן נתן "יד חופשית" לבולשת להתנקש בחייו. לא נראה שיש לטיעון הזה אחיזה מבחינה חוקית, אבל בהחלט יש בו כדי להשפיע על השיח הציבורי סביב המשפט, שאמור היה להיפתח ב-20 במאי אך נדחה.
פרשת 6 בינואר
אחת משתי הפרשות הנוגעות בניסיון של הנשיא ה-45 להפוך את תוצאות הבחירות ב-2020 שבהן זכה ביידן. בדומה לפרשת מאר-א-לאגו, את התביעה בעניינה מוביל התובע המיוחד ג'ק סמית'. הפרשה נוגעת במעורבות לכאורה של טראמפ בהסתערות על הקפיטול ב-6 בינואר 2021, שכללה התפרעות המונית בקונגרס מתוך חוסר קבלת תוצאות הבחירות. התביעה מקשרת בין טראמפ להסתערות בין היתר באמצעות הדברים שאמר בעצרת שנערכה ב-National Mall לפני כן.
עיקר טיעוני התביעה לא נוגעים לטענות הנשיא על כך שהבחירות זויפו (טראמפ צפוי לטעון ששמורה לו הזכות לומר זאת, במסגרת התיקון הראשון לחוקה – חופש הביטוי). במקום זאת, התביעה מתמקדת בניסיון לשבש הליכים רשמיים, ולחתור תחת זכותם של מצביעים שקולם ייספר וייחשב (הסעיף הרשמי הוא conspiracy against rights – קשירת קשר נגד זכויות האזרחים). גם על הפרשה הזו, בדומה לפרשת מאר-א-לאגו, טראמפ יכול לקבל עונש בן מספר דו-ספרתי של שנות מאסר בפועל.
טראמפ ניסה לטעון שהוא נהנה מחסינות, מתוקף היותו נשיא בעת ביצוע הפשעים לכאורה, אך בית המשפט העליון (שבו יש רוב שמרני) דחה את טענותיו.
פרשת ג'ורג'יה
זו הפרשה השנייה הנוגעת בניסיון להפוך את תוצאות הבחירות, וככל הנראה הפרשה המסוכנת ביותר עבור הנשיא ה-45. טראמפ ו-18 אחרים (בהם עורך דינו וראש עיריית ניו יורק לשעבר רודי ג'וליאני) מואשמים בשורת סעיפים פליליים של זיוף מסמכים, קשירת קשר ואף התנהלות כארגון פלילי במסגרת חוק בשם RICO. (לשם המחשה: בסדרה 'הסופרנוס', טוני ושותפיו מזכירים את RICO מספר פעמים ככלי רב עוצמה של מערכת החוק).
למה זו נחשבת לפרשה המסוכנת ביותר? ראשית, כי לתביעה יש ראיית זהב – שיחת טלפון מוקלטת בת כשעה של טראמפ עם מזכיר המדינה של מדינת ג'ורג'יה, בראד רפנסברגר, שבמהלכה טראמפ דחק בו "למצוא" את המספר המדויק של קולות הדרוש לו כדי לנצח את ביידן בג'ורג'יה. אי אפשר לטעות לגבי מידת הלחץ שניסה טראמפ להפעיל על רפנסברגר, שסירב לשתף פעולה עם הנשיא-דאז.
הסיבה השנייה היא שבניגוד לתיק 6 בינואר, פרשת ג'ורג'יה מנוהלת – איך לא – במדינת ג'ורג'יה. בתרחיש שבו טראמפ יורשע (חוק RICO לבדו יכול להכניסו לבין חמש ל-20 שנים בכלא), הוא לא יוכל לחון את עצמו אפילו אם יהיה נשיא כשיורשע, כיוון שמדובר בתיק שמתנהל ברמת המדינה ולא ברמה הפדרלית. הוא יהיה תלוי בחסדי ועדת החנינות של מדינת ג'ורג'יה, שחבריה ממונים ע"י המושל. לצערו של טראמפ, המושל בריאן קמפ הוא אמנם רפובליקני אבל ממש לא מחסידי הנשיא, בטח אחרי השיחה עם רפנסברגר.
טראמפ מנסה לערער על אמינות התובעת, פאני וויליס, ולטעון שהיא פועלת ממניעים פוליטיים. היא אכן מזוהה כדמוקרטית, ונבחרה לתפקידה תחת השיוך המפלגתי. טראמפ גם טוען שבשל רומן שניהלה וויליס עם אחד התובעים היא פסולה מלכהן. זאת על אף ששופט במחוז קבע שאין בכך מניעה, כל עוד התובע המדובר יתפטר. טרם נקבע תאריך למשפט, שהתביעה מעוניינת לפתוח ב-5 באוגוסט, בשיא מערכת הבחירות.
כמו תמיד בארה"ב, הסיפור הוא תמיד יותר פוליטי ממשפטי. אין מניעה חוקתית מטראמפ להתמודד, להיבחר ולכהן בתור מואשם או מורשע בפלילים, ולמעשה מבחינה תיאורטית, הוא אפילו יכול לכהן כנשיא בעודו מרצה מאסר בפועל.
נקודת האור מבחינת טראמפ היא שרוב (55%, לפי סקר של PBS) הציבור לא עוקב אחרי המשפטים שלו, ושרק 47% מהאמריקאים סבורים שטראמפ פעל בניגוד לחוק. החדשות הרעות הן ש-24% מהבוחרים שמעדיפים את טראמפ על פני ביידן הודיעו שהרשעתו בפלילים תגרום להם לשקול את תמיכתם בו, לפי סקר של CNN. זהו אמנם ניסוח עדין, ומדובר רק ברבע ממאגר המצביעים של טראמפ, אבל כשכמה עשרות אלפי קולות במספר מדינות עשויות להכריע את גורל מערכת הבחירות, זה בהחלט עשוי להיות מה שמטה את הכף.
