הבינה המלאכותית צפויה לסכן את עבודתם של כ-23% מהעובדים והעובדות בישראל, כמיליון איש – כך מעריך מחקר חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל שפורסם הבוקר (חמישי). עם זאת, המחקר מעריך כי עבודתם של כ-30% מהעובדים, כ-1.3 מיליון איש, צפויה דווקא להשתפר ולהתייעל בעקבות הבינה המלאכותית. יתר העובדים נמצאים בחשיפה נמוכה יחסית להשפעת ההתפתחויות בתחום.

על מנת לאמוד את אחוז העובדים בישראל החשופים לבינה מלאכותית, נעשה שימוש במדדים שונים להערכת ההשפעה של הטכנולוגיה על משלחי יד ספציפיים, בהתאם להיקפן היחסי של המטלות שהבינה המלאכותית מתיימרת לבצע מתוך כלל המטלות המרכיבות את משלח היד. בהמשך, בחן המכון את שכיחותם של משלחי היד בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות וענפי משק, על מנת לבחון את ההשפעה המוערכת של הבינה המלאכותית באותם פילוחים.

המחקר מצא כי משלחי היד בענפי ההיי-טק המובהקים (בהם פיננסים וביטוח, מידע ותקשורת ושירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים) וכן בענף הנדל"ן, מצויים בחשיפה גבוהה מהממוצע במשק לבינה מלאכותית. לעומת זאת בענפי הבינוי, התחבורה, שירותי האוכל והחקלאות החשיפה נמוכה משמעותית מהממוצע. עוד נמצא שככל שרמת ההשכלה עולה, כך עולה גם שכיחות העיסוק במשלחי יד החשופים לבינה מלאכותית. צעירים חשופים יותר ממבוגרים, יהודים יותר מערבים, ועובדים שעובדים רוב הזמן מהבית חשופים יותר ממי שנדרש להגיע פיזית למקום העבודה.

עם זאת, במרכז טאוב הבהירו כי חשיפה לבינה מלאכותית אין משמעה בהכרח אובדן מקומות עבודה, ועבור קבוצות מסוימות היא עשויה דווקא להקל ולשפר את העבודה. במרכז גיבשו את "מדד ההשלמתיוּת" (complementarity), המעריך עבור כל משלח יד אם הבינה המלאכותית יכולה להוות גורם ייצור משלים לעבודה האנושית, ובכך לייעל ולשפר את עבודת העוסקים באותו משלח יד ולהגביר את פריון העבודה שלהם, או להעמיד אותם בסיכון להחלפה (כלומר להוות גורם ייצור תחליפי).

חשיפה לבינה מלאכותית, והשלמתיות (עד כמה הבינה המלאכותית תסייע לעובד בעבודתו), לפי מגדר ומגזר (מקור: דבאוי ואחרים, מרכז טאוב, לפי נתוני למ"ס)

המחקר מראה שהבינה המלאכותית צפויה להיטיב עם עובדים בענפי ההיי-טק, למשל עם מפתחי תוכנה. לעומת זאת, בענף הפיננסים והביטוח, שגם הוא מתאפיין ברמת חשיפה גבוהה, רוב מוחץ של העובדים צפוי להיפגע; הבינה המלאכותית עשויה להחליף רבים מהסוכנים והאנליסטים בענף, ואפילו חלק מאנשי החשבונאות והמשפטים. בענף החינוך רוב העובדות והעובדים החשופים לבינה מלאכותית צפויים להרוויח ממנה, באמצעות פיתוח של כלים רלוונטיים ומעודכנים שיוכלו לסייע למורות ולמורים במטלות כמו הכנת מערכי שיעור ובדיקת מבחנים ועבודות, ורק שיעור זניח צפוי להיפגע ממנה.

עוד עולה שעובדים משכילים החשופים לבינה מלאכותית צפויים להרוויח ממנה, ואילו עובדים משכילים פחות החשופים אליה צפויים להיפגע. באופן מפתיע, אנשים העובדים בעיקר מהבית, החשופים מאוד לבינה מלאכותית, מתפלגים באופן שווה בין משלחי יד הצפויים להרוויח ובין כאלה שצפויים להיפגע ממנה. לעומתם, בקרב עובדים במקצועות בעלי חשיפה גבוהה שבדרך כלל אינם עובדים מהבית, שיעור גדול יותר צפוי להרוויח מהבינה המלאכותית מאשר להפסיד ממנה.

בחלוקה לפי מגזר ומגדר, אמנם רמת החשיפה נמוכה יותר בקרב עובדים חרדים (גברים) ועובדות ערביות בהשוואה לעובדים היהודים הלא-חרדים ואחרים, אך מתוך אלה שחשופים לבינה המלאכותית, הרוב צפויים לשפר את מצבם. לפי המדד, מתוך העובדים החרדים והעובדות הערביות שחשופים לבינה מלאכותית, היחס בין אלו שצפויים להרוויח לאלו שצפויים להפסיד הוא הגבוה ביותר, בהשוואה לגברים ונשים באוכלוסייה היהודית הלא חרדית.

חשיפה לבינה מלאכותית, והשלמתיות (עד כמה הבינה המלאכותית תסייע לעובד בעבודתו), לפי מגדר ומגזר (מקור: דבאוי ואחרים, מרכז טאוב, לפי נתוני למ"ס)

את המחקר ערכו מיכאל דבאוי, פרופ' גיל אפשטיין, פרופ' בני בנטל, פרופ' אבי וייס ופרופ' אלכס וינרב.

פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב ומעורכי המחקר, אמר: "אנחנו נמצאים בשלבים הראשונים של החדרת הבינה המלאכותית לשוק העבודה, והשפעתה עדיין מוגבלת לתחומים ספציפיים. המחקר שלנו מצביע על מה שצפוי להתרחש, על פי הידע הקיים, כאשר הטכנולוגיה תאומץ באופן נרחב. עם זאת, כמו בכל חידוש טכנולוגי, סביר להניח שיתפתחו משלחי יד חדשים וייפתחו הזדמנויות חדשות. כדי שלא נחמיץ את ההזדמנויות האלה חשוב מאוד לעקוב אחר ההתפתחויות בתחום זה ולהיערך לקראתן, במיוחד במערך ההשכלה הגבוהה וההכשרות המקצועיות".