משרד התחבורה מקדם בחינה של 23 נתיבי תחבורה ציבורית ו״נתיבי פלוס״, כדי להחליט האם לעדכן את תפוסת הנסיעה בהם ל-2 נוסעים, או לבטלם.

הבחינה תיעשה בעקבות הממצא לפיו הורדת הרף מ-3 לנוסעים ל-2 בנתיב פלוס בכביש 1, לא האטה בו את מהירות הנסיעה. לפיכך, המשרד החל בבדיקה מחודשת של 226 נתיבי התחבורה ציבורית והנתיבים רבי תפוסה ('נתיב פלוס'), בכדי "לייעל את השימוש בהם".

לפי הודעת המשרד, אתמול (רביעי) נפגשו ראשי חברות התשתית בעקבות תלונות של אזרחים על נת"צים שבהם תנועה מעטה כך שהנתיב ריק רוב הזמן, מה שלכאורה מעכב את התנועה עבור שאר הנהגים.

שרת התחבורה מירי רגב (הליכוד) ביקשה ממנכ"לי חברות התשתית שלקחו חלק בדיון להגיש לה את המסקנות תוך חודש ימים. לדבריה, "מטרתנו היא לגרום לכך שכמה שיותר נהגים יוותרו על הרכב הפרטי, באמצעות ייעול ושיפור התחבורה הציבורית שיאפשר לאנשים להגיע בזמן". עם זאת, אם אכן יתקבלו החלטות לבטל או לשנמך נתיבי תחבורה ציבורית, הרי שהבחינה כלל לא תקדם את המטרה המוצהרת של השרה, להגביר שימוש בתחבורה הציבורית.

נתיבי פלוס (או נר"ת, נתיב רב תפוסה) הושקו לראשונה בארץ בכהונתו של שר התחבורה לשעבר בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) בשנת 2019. אין זו הפעם הראשונה בה נמתחת ביקורת מצד בעלי הרכבים הפרטיים על הפגיעה בהם, שכן הנתיבים מסומנים על חשבון נתיבים רגילים; מנגד, טענו בעבר באוצר כי נתיבי בעלי עדיפות לתחבורה ציבורית מעודדים את השימוש בה ובכך מסייעים לשמירה על הסביבה, הפחתת עומסים ולרווחת הנוסעים בתחבורה הציבורית.

סיבה אפשרית נוספת לשימוש מועט בנתיבי תחבורה ציבורית היא תדירות נמוכה של אוטובוסים. רפורמת "צדק תחבורתי" שהובילה השרה, תיעדפה מתן הנחות בתחבורה הציבורית על פני תוספת קווים והגברת תדירות.