הפגיעה העצומה ביישובי עוטף עזה הביאה גם הזדמנות ליצירת תוכניות מרשימות לשיקום ובנייה מחדש, וליצור חבל ארץ מבוסס אנרגיה נקייה ותשתיות מתקדמות, באמצעות תמיכה ממשלתית והקפדה על שיתוף התושבים בהחלטות.  

מדובר במהלך יוצא דופן, גם מפני שהתושבים עצמם טרודים בחלקם הגדול בדאגות יומיומיות, וגם מפני שמדינת ישראל עברה תהליכי הפרטה משמעותיים בעשורים האחרונים, המפחיתים את האחריות של מנגנון המדינה כלפי אזרחיה.  

שיקום העוטף נראה כאחד החריגים בנוף. הממשלה החליטה להקצות למנהלת תקומה 3 מיליארד שקלים עוד השנה, מתוך תוכנית כוללת של 19 מיליארד שקלים ב-5 שנים. הנושא הדחוף ביותר הוא פתרונות זמניים למפונים, אך לצידו נרקמו גם תוכניות שיקום מרשימות ומשמעותיות.  

תוספת של 5 ג'יגה-ואט של פאנלים סולאריים

עוד בחודש נובמבר 2023 הציג משרד האנרגיה תוכנית שאפתנית לחוסן אנרגטי וייצור אנרגיה באזור העוטף. שר האנרגיה דאז, ישראל כ"ץ (הליכוד) אמר אז: "נהפוך את עוטף עזה ל'אי אנרגטי' שיהיה מודל עולמי של אנרגיה מתקדמת ומתחדשת. נקים בעוטף תשתיות אגירה, מרכזי מו"פ, תשתיות גז ועוד".  

פינוי פסולת חקלאית בעוטף. "חמישית מתושבי העוטף עוסקים בחקלאות, ולפעילות הזו יש השפעה סביבתית" (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

התוכנית כללה תוספת של 5 ג'יגה-ואט של פאנלים סולאריים – המצריכים קרוב ל-50 אלף דונם. חוסן אנרגטי יושג בזכות הטמנת קווי חשמל באדמה, התקנת מתקני אגירה מקומיים, וניהול רשת מקומי, המאפשר תפקוד גם במצבי ניתוק מרשת החשמל הארצית.

כבר היום יש בחבל הקצאה לפאנלים סולאריים על פני קרוב ל-20 אלף דונם – כמחציתם בפועל, ואחרים בהליכי אישור והקמה. פרט לכך, התוכנית הציגה גם שדרוג לתשתיות המים והביוב בחבל.  

השאלה הגדולה: איך להקצות את הכסף בין היישובים

תוכנית החומש שהציגה מנהלת תקומה חוזרת על הסלוגן הפוליטי של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן – Build Back Better – "לבנות מחדש טוב יותר". התוכנית לא אימצה את עמדת משרד האנרגיה לגבי שדות סולאריים וגם תשתיות הגז "ירדו במיקוד", לא מעט בגלל פעילות ארגונים אזרחיים שהתעקשו על כך שעתיד החבל לא יכלול פיתוח בדלקים פוסיליים.

מה שנותר בפנים הוא סכום משמעותי של 300 מיליון שקלים לטובת עצמאות אנרגטית בחבל התקומה. סכום זה מבוסס על ההנחה שייצור חשמל סולארי הוא כלכלי ממילא, לעומת שדרוג הרשת, מיגון שנאים ותוספת מתקני האגירה, שהם התחומים שקשה יותר לממן ללא תמיכה מהמדינה.  

בנוסף, הממשלה החליטה להקצות 307 מיליון שקלים לטובת שיקום נזקים לטבע ולסביבה באזור העוטף, כש-100 מיליון מתוכם מגיעים מקרן הנקיון של המשרד להגנת הסביבה ועוד תקציבים נוספים שכבר אושרו בהחלטות ממשלה קודמות לגבי עוטף עזה.  

מבחינת משרדי הממשלה והמנהלת, יש נכונות רבה לשיתוף היישובים עצמם, דרך נציגיהם, בדיוק ההחלטות ועיצוב התוצאה הסופית, אלא שנכון להיום לתושבים ולראשי היישובים יש דחיפות לטפל בצרכים המיידים – פתרונות דיור זמניים, שמירת הקשר הקהילתי בין התושבים המפוזרים ודאגה לתושבים שחזרו לגור בעוטף, אך עדיין חיים תחת איום רקטי והיום יום שלהם רווי קולות נפץ ולחימה.  

מנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה, אמיר זלצברג. "עובדים בלייצר מצב שבו יש אתר טבע יישובי או עירוני" (צילום: שלומי אמסלם, לע"מ)

מבחינת משרד האנרגיה, קיימת כיום הזדמנות ליישר קו של כלל הגורמים הממשלתיים והאזרחיים, כדי לבנות מחדש את התשתיות בחבל. מקור במשרד אמר ל'דבר' כי "קשה להגיד לא לפרויקטים שמגיעים מתקומה, גם כי זה לא נעים, ולא יגידו לא אם כולם שם – משרד החקלאות, רמ"י, הגנת הסביבה – והשאלה היא איך עושים, אלא שהיישום אינו פשוט גם מצד מוסדות המדינה וגם מצד התושבים.

"יש חקלאים מהעוטף שקיבלו פניות בנושא אנרגיה ואמרו 'אנחנו לא שם. נפגע לנו המשק. אנחנו עסוקים בדברים הכי בסיסיים'.

במשרד מתכוונים להציע ליישובים שירותי ייעוץ, שיאפשרו להם לגבש את דעתם לגבי ה"חבילה" שמתאימה לכל יישוב וישוב – אם זה הטמנת קווי חשמל, מערכות אגירה, או תוספת פנלים סולאריים על שטחים בנויים. ההתקדמות תהיה מדורגת, דרך פיילוטים, כאשר השאלה הגדולה כיום היא איך להקצות את הכסף בין היישובים.  

חברת אנלייט וחברת בז"ן "אימצו" את קיבוץ נחל עוז  

מקרה מיוחד הוא קיבוץ נחל עוז. סרן יפתח יעבץ ז"ל מרמת השרון, שנפל באירועי הטבח שהתרחשו ב-7 באוקטובר בלחימה בקיבוץ נחל עוז, הוא בנו של גלעד יעבץ, מנכ"ל ושותף מייסד של חברת האנרגיה הירוקה "אנלייט". ביחד עם חברת הדלקים בז"ן, יעבץ האב החליט לאמץ לליבו את קהילת נחל עוז, ומקיים שותפות שתלווה את הקיבוץ בתהליך השיקום.

בראיון למוסף כלכליסט אמר: "אני שמח שנוצרו יחסים קרובים ויוצאי דופן עם קהילת הקיבוץ ומוביליה ועם חברת בז"ן בהובלתו של האלוף במיל' משה קפלינסקי, שהיא שותפה מלאה שלנו בתהליך והעמידה את עצמה לרשות הקיבוץ מהרגע הראשון. אני ואנשי נחל עוז נירפא יחד, עם הכוחות זה של זה". 

לפי יעבץ, תשתיות של חשמל סולארי ורשת מבוזרת, פגיעות פחות להתקפות רקטיות לעומת רשת החשמל הוותיקה, המבוססת על תחנות השנאה גדולות ותחנות כוח גדולות, המוזנות מאסדות גז, שמהוות בעצמן מטרה להתקפות.  

במשרד להגנת הסביבה כבר החלו ליישם את השיקום 

מי שכבר החל במימוש תוכניות השיקום בעוטף הוא המשרד להגנת הסביבה. אמיר זלצברג, מנהל מחוז דרום במשרד, מספר ל'דבר' על תהליך השיקום הסביבתי שכבר התחיל, תוך כדי הימשכות הלחימה.  

"חמישית מתושבי העוטף עוסקים בחקלאות, ולפעילות הזו יש השפעה סביבתית. העוטף הוא אסם הירקות של ישראל, ובו גדלות 70% מהעגבניות בארץ, אבל הוא גם יוצר פסולת חקלאית שנערמת בערימות אינסופיות לאורך 76 שנות קיומה של המדינה. היא לעתים נשרפת וגורמת מפגעי ריחות, שריפות, או התרבות של מזיקים. גם תשטיפים שיוצאים מרפתות פוגעים בסביבה". 

ומה התרחש מצדכם ?
"תושבים שחוזרים רואים שהתחלנו לפנות חלק מערימות העבר והפנינו כמה שיותר מהן למיחזור והמקום נראה אחרת, ולחקלאי אנחנו מציעים פתרונות לפסולת העתידית. יש מקומות שבהם הצלחנו לשכנע את מנהלת תקומה להפנות משאבים ויש מקומות שפחות".  

מה לגבי היישובים העירוניים כמו שדרות ?
"ביקשנו תקציב של 60 מיליון שקלים לטובת שיקום סביבתי בשדרות, בשטחים ציבוריים שבין השיכונים. קיבלנו לכך 30 מיליון. פרט לכך נתקצב גם הצללה של רחובות מסחריים. אנחנו עובדים בלייצר מצב שבו יש אתר טבע יישובי או עירוני, כך שאם עכשיו אני תלמיד או גננת או מורה בשדרות, אני אוכל לצאת לגבעה הסמוכה לקריית החינוך ולעשות כיתת חוץ, כך שאני מחבר את הילדים לטבע סביבם ומחזק את תחושת השייכות למקום". 

מה יקרה בחצרות ליד השיכונים ?
"גם שם ייבנו הצללות, עם פאנלים סולאריים ודרך עבודה קהילתית אינטנסיבית. לתושבים תהיה אפשרות לבחור מה מתאים להם – חלק ירצו ספסלים ונוי, אחרים ירצו מתקנים לילדים, ובמקום אחר מתקני נינג'ה. מכיוון שבפרויקטים קודמים הכסף נוצל במלואו, אני מאמין שגם הפעם בשדרות התקציב ינוצל עד השקל האחרון".  

מה כבר מתחיל לקרות ?
"מה שזז מהר יותר זה מה שמבוסס על התקציב מקרן הנקיון, ולא ממנהלת תקומה. פינינו ערימות של פסולת ופרסמנו מכרז למתקני קצה של פסולת, כדי שפחות פסולת תצטבר בעתיד".  

מה רציתם ולא תוקצב ?
"מנהלת תקומה מאוד עסוקה בשיקום היישובים, ולצערי אין לנו מענה לטיפול בנזקים לשטחים מחוץ ליישובים. כשאתה נכנס לבארי, אז השטחים והתשתיות בקיבוץ ישוקמו, אבל שטח הכינוס מחוץ לבארי נראה עדיין שטח טחון עד דק, עם אדמה שעברה ארוזיה. בכל רחבי העוטף כניסת הצבא עם טנקים, נמ"רים ואכז"ריות גרמה לנזקים קשים לאדמה, כולל בשמורות טבע. המלחמה הופכת את זה לבלתי נמנע, אבל אנחנו עדיין מחפשים לזה מענה שיקומי שכיום לא קיים".  

במרכז השל בירכו על החלטת הממשלה בנושא מנהלת תקומה. יערה בן נחום ממרכז השל אמרה בתגובה לכתבה כי ההחלטה "מכילה את המרכיבים הדרושים על מנת לייצר חוסן אנרגטי ברמת משקי הבית והישובים, ובאמצעותו להעלות גם את החוסן הכלכלי שלהם, וכן ומעודדת מציאת פתרונות רגולטוריים שיאפשרו זאת גם במושבים ובערים".

"עם זאת, ההחלטה אינה מתיחסת לחסם המרכזי באזור – רשת הולכת החשמל, שמונעת במידה רבה פיתוח אנרגיה סולארית באזור", הוסיפה בן נחום. "ההחלטה גם אינה מאפשרת תמיכה בקירויים הכוללים מערכות סולאריות (דוגמת מגרשי ספורט), המהווים פוטנציאל משמעותי ליצור אנרגיה מתחדשת באזור ולהם תועלת רבה לתושבים ולרשויות. אנו מקווים כי ישום וביצוע ההחלטה יופקד בידי גורמים באזור, ובכך תסייע ביצירת משרות איכותיות, ופיתוח הידע והמצויינות בו".