הסתיים להיום הדיון בבג"ץ בחוק הגיוס, שהחל הבוקר (ראשון). בדיון נדונו עתירות הדורשות חיוב של גיוס חרדים לצה"ל, כל עוד אין חוק גיוס מוסכם, ושלילה קבועה של תקציבי הישיבות שלא מגייסות את תלמידיהן. הדיון התקיים בהרכב מורחב של 9 שופטים, במטרה לקבוע האם ההחלטה הקודמת של בג"ץ על שלילת תקציבי הישיבות, תהפוך מצו ביניים להחלטה קבועה.
נציג הממשלה בדיון, עו"ד דורון טאובמן, ציין בפתח הדברים כי הממשלה החליטה להתחיל בהליך חקיקה מהכנסת הקודמת, והוא ערוך ומוכן לדיון מהותי בוועדת חוץ וביטחון, ולעריכת התאמות בהתאם למציאות מאז ה-7 באוקטובר, ולהשלמת החקיקה בתוך חודשיים. טאובמן אמר ש"אין לממשלה כוונה שלא לאכוף גיוס", והוסיף: "יש רשויות ביצוע ועל הפוקד לפעול בהתאם לצרכיו".
עו"ד גלעד ברנע, שמייצג את 'התנועה הדמוקרטית הישראלית' בעתירות, אמר ל'דבר' בתגובה לאמירות אלו: "גם אם אני מאמין לטאובמן, קצין בדרגת רב סרן (הכוונה לפוקד, א.ג.) הוא לא זה שיחליט על מדיניות, הממשלה היא הריבון והיא שקובעת מדיניות".
לדברי טאובמן, "מזכיר הממשלה אומר שאין מטרה להאריך את החלטה 682 (שמאפשרת דחיית שירות לרוב בני הישיבות, א.ג.) או משהו דומה. הגיוס לא יקרה ברגע, יש פה מעשה מרכבה מאוד מורכב שדורש לשנס מותניים ולהיכנס לתהליך. נטען שהממשלה מונעת גיוס באופן גורף, היא אינה מונעת. אין ואקום, יש חוק שירות ביטחון וצריך לפעול בהתאם לחוק. הממשלה רוצה להגדיל את היקפי הגיוס".
עוד ציין, כי "כרגע מבחינת הממשלה אין מניעה גורפת ואין מניעה לא גורפת לגייס בני ישיבות. כרגע שיקול הדעת המוחלט הוא של הפוקד", ובנשימה אחת הוסיף: "אין מקום לקבל את דרישת העותרים ולגייס את בני הישיבות תוך התעלמות מההיערכות הנדרשת בנוגע לגיוס בני הישיבות, ומכל מקום אין העתירות עוסקות בשיקול דעתו של הפוקד".
לדבריו, "לצד הפעלת שיקול דעתו של צה"ל, הממשלה מקדמת את הצעת החוק שכבר עברה בקריאה ראשונה בכנסת, ותקדם אותה בהתאם לצרכי השעה".
כמה מהשופטים ביקרו את ההצעה של עו"ד טאובמן להמתין חודשיים לחקיקה. השופט אלכס שטיין ציין: "זה נוגד את התצהיר שלכם. בתצהיר ובדברי ההסדר לחקיקה אתם מבהירים שהממשלה היא המחליטה והיא הקובעת, ופה אתה אומר 'הפוקד, הפוקד, הפוקד'".
"יש מקום להתחשב בציבור הזה, לתת תקופה משמעותית ולא רק חודש-חודשיים להיערכות", אמר דוד שוב מאיגוד הישיבות, "שלילת התמיכות היא פיגוע כלכלי, כי זה לא רק משפיע רק על 'לקוח הקצה' (האברך\תלמיד), אלא גם על הספקים והעובדים ועל מערכת כלכלית שלמה".
הדיון הקודם עסק גם בנושא החקיקה שאמורה להגיע במקום החלטת ממשלה 682 שפקעה ב-1 באפריל. המענה של הממשלה לשאלה זו היא בהחלת דין הרציפות על החוק שהציע השר בני גנץ ב-2022, חוק אליו הוא עצמו מתנגד כעת, לצד סיעת כחול לבן, שר הביטחון ומערכת הביטחון, בשל צרכי הביטחון ותפיסת הביטחון שהשתנו אחרי 7 באוקטובר.
המדינה טענה בפני בג"ץ כי תשלים את החקיקה עד סוף חודש יולי, אך שורת גורמי מקצוע, בהם אנשי משרד האוצר, מערכת הביטחון והיועצת המשפטית לממשלה, מתנגדים לחקיקה שהממשלה מנסה להחיל עליה דין רציפות.
המדינה השיבה לבג"ץ בשבוע שעבר כי צה"ל יוכל לגייס כ-3,000 חרדים בשנת הגיוס הקרובה, שהחלה בחודש יוני. המדינה ציינה, כי הוועדה המייעצת לשר הביטחון (ועדת שקדי), המליצה על הקמת בסיס הכנה ייעודי למתגייסים בני הציבור החרדי, יצירת קשר ייחודי עם המלש"ב החרדי והקמת מסלולי שירות ייחודיים. למרות זאת, המדינה לא ציינה את צעדי המדיניות שהיא מתכוונת לנקוט בנושא.
גם בעתירה הנוכחית, היועצת המשפטית לממשלה לא תייצג את הממשלה בשל העמדות הסותרות בינה לבין הממשלה, ובמקומה ייצגו את הממשלה עורכי הדין דורון טאובמן וירון ליפשס. עו"ד אבי מיליקובסקי, שייצג את הממשלה בעתירה הקודמת, לא צפוי לייצג אותה כעת.
ב'קו המיוחד נגד גזירות הגיוס' קוראים לכלל הציבור החרדי להצטרף למחאות נגד הגיוס, אך הודעה רשמית מצד גדולי הדור לא יצאה בנושא.
