"יש שינויים אדירים באקלים", אומר עבד נמארנה, מנכ"ל עמותת 'אל-אמל', המקדמת פרויקטים ערביים-יהודיים בנושאי סביבה וקיימות. "היום זה מתבטא גם במציאות של החברה הערבית והיישובים הערביים".

נמארנה נמנה עם מארגני יום העיון בנושא ההיערכות של הרשויות המקומיות הערביות למשבר האקלים. ליום העיון, שהתקיים ב-9 במאי, היו שותפים גם אוניברסיטת חיפה ומרכז תכנון ולימודים כפר כנא. 

על פי הנתונים שהוצגו במהלך יום העיון, תנודת הטמפרטורות בישראל מאז 1990 היא בשיעור של 1.5 מעלות צלסיוס. עוד עולה מהנתונים, כי קצב ההתחממות בישראל גבוה פי שניים מקצב ההתחממות העולמי.

"התחלנו להרגיש את השינוי ביומיום", אומר נמארנה. "הטמפרטורות הגבוהות, ההתחממות. אין הצללה במרחב הציבורי ואין עצים. ביישובים ערביים יש הרבה שטפונות והצפות בשנתיים האחרונות בגלל הגשמים".

מנכ"ל עמותת 'אל-אמל', עבד נמארנה. "תוכניות חומש ממשלתיות ותקציבים ייעודיים מתעכבים" (צילום: עמותת 'אל אמל')

נמארנה, תושב שעב, סיפר כי בשנים האחרונות מדי שנה נחסמים רחובות ביישובים ערביים בשל הצפות. "זה לא קרה לפני עשר שנים", אמר.

על-פי נתוני שירותי כיבוי והצלה, ב-2020 היו 590 הצפות שדרשו חילוץ אנשים, ב-2019 היו 425 הצפות וב-2018 היו 535 מקרי הצפה.  

"החברה הערבית ענייה, מרבית יישוביה ממוקמים באשכולות 1-3 בדירוג הסוציואקונומי בישראל, והדבר ניכר בכל הפרמטרים", ציין עוד נמארנה. "יישובי החברה הערבית מצויים בתת–תקצוב המקשה על הרשויות הערביות להיערך כראוי לאתגרים של משבר האקלים, שכבר החל לתת את אותותיו בשטח.

"מנגד, תוכניות חומש ממשלתיות ותקציבים ייעודיים, שאמורים לסייע לרשויות המקומיות להגיע ליציבות תפקודית, מתעכבים ולעתים אף מתבטלים, ולכן האתגר נעשה קשה יותר ויותר. יום העיון נועד לשפוך אור על הצרכים הסביבתיים ביישובים הערביים תוך בחינת הזדמנויות לשיפור ושינוי, והצעה של סדר עדיפויות שישמש את היישובים כבסיס לעבודת פיתוח וסנגור מול ממשלת ישראל". 

תוכנית החומש: 7 מיליון שקלים ל-25 רשויות ערביות גדולות

במסגרת תוכנית החומש, המשרד להגנת הסביבה אמור לחלק למעלה מ-7 מיליון שקלים ל-25 רשויות ערביות גדולות (מעל 10,000 תושבים) ליצירת תוכניות להתמודדות עם משבר האקלים. על-פי מחלקת המחקר של הכנסת, באוגוסט האחרון תוכניות אלו היו עדיין בהכנה. 

"קשה למועצות המקומיות ולקהילות להתמודד עם השינויים האדירים בשטח. ליישובים היהודיים יש יותר יכולות וכלים. הממסד והמדינה צריך לעשות תפנית ולתת יכולות למועצות המקומיות להתמודד עם השינויים מבחינת תקצוב יעיל. חובה על הממסד לעשות זאת", קבע נמארנה. "החברה הערבית עברה פיתוח מהיר. יש הרבה דאגות בחברה שלנו – האלימות, המחסור בתקציבים. קל היום לדבר בפני ראשי המועצות, הם צעירים ומשכילים. לדעתי, הדור החדש התחיל להפנים ערכים חדשים".  

"משבר האקלים לא מבדיל בין אדם לאדם"

נמארנה סבור, כי גם לקהילה תפקיד בהתמודדות עם משבר האקלים. "אנו פועלים לעורר מודעות בקהילה וברשויות המקומיות. ברמה המקומית ניתן לנטוע עצים, לשמור על המרחב ולהתקין הצללה מקומית. צריך גם לשנות הרגלי צריכה. צריך שינוי התנהגותי בצריכת חשמל ומים ולהפסיק להשתמש בפלסטיק. צריך יותר מאמץ, גם ברמה האישית".  

בכנס הוצג מחקר על יוזמות חינוכיות בנושאי סביבה. אחת המסקנות מהמחקר היא כי לחיבור לקהילה ולמקום הייתה השפעה רבה על הצלחת היוזמה.  

"לפני שלוש שנים עשינו פרויקט 'השפעה מקומית'", סיפר נמארנה. "הפרויקט חיבר בין הרשות, הקהילה והעסקים ופעל בארבעה מקומות: מג'ד אל כרום, עכו העתיקה, כפר יאסיף וטמרה. חשפנו את האנשים למשבר האקלים, עודדנו עסקים סביבתיים ונאבקנו בבזבוז מזון ולמען צמצום צריכת חשמל ומים. זה היה מאוד מוצלח".  

גם בעמדת הממסד, לדברי נמארנה, יש תפנית. "ב-16 יישובים עובדים על תוכניות איך להתמודד עם משבר אקלים. זה מעודד, אבל לא מספק. אני מקווה שתוך שנתיים כל היישובים יהיו בתוכניות הללו. משבר האקלים לא מבדיל בין אדם לאדם. כולנו תחת סכנה עתידית אם לא נשתף פעולה. הוא לא מבדיל בין ערבים ליהודים, בין עשירים לעניים. צריך לפעול יחד כי הסכנה היא לכולנו".