"אין ילד שלא יהיה לו מענה, כולל החינוך המיוחד. כל תלמיד עם בעיה בשיבוץ מוזמן לפנות למוקד טלפוני ייעודי שפתחנו ונחזור אליו תוך 24 שעות עם מענה ספציפי", כך הצהירה מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך, אורנה שמחון, בוועדת החינוך שעסקה אתמול (ראשון) בפתיחת שנת הלימודים במחוז הצפון. 

בוועדה הציגה שמחון את ההיערכות של המחוז לשלושה תרחישים: הראשון – המשך מצב הפינוי ושיפור איכות המענים החינוכיים הקיימים כיום. השני – סיום הפינוי ופתיחת מוסדות החינוך באופן מלא או חלקי עד 1 בספטמבר, והשלישי – המשך מצב הפינוי הקיים והתרחבות הפינוי ליישובים נוספים, דבר שידרוש הרחבת הפתרונות הקיימים. 

מפונה מהצפון: "עיריית ירושלים לא רוצים אותנו פה"

אחת הבעיות שהוצגו בוועדה היא רישום התלמידים המפונים ברשויות מארחות. "לא תמיד רשויות מקומיות ששות לקבל תלמידים מפונים, כדי לא להעמיס על הכיתות, ואנחנו מבקשים מראשי הרשויות גמישות".

תקצוב התלמידים המפונים הוא שונה מתקצוב תלמידים רגילים, אמרה עוד שמחון. "תלמידים מפונים מקבלים פי שניים תקציב מהתלמידים הלא מפונים. את השאר מחלקים – 60% לבתי הספר בהפרדה של מפונה ולא מפונה, והשאר הולכים לרשויות המקומיות". 

מתן דוידיאן, רכז החינוך מהיישוב שלומי שמפונה לירושלים: "אין לנו שיבוצים לשנה הבאה במערכת החינוך בירושלים. עיריית ירושלים לא רוצים אותנו פה והפסקנו את ההתקשרות איתם עד שמשרד החינוך יתערב". שמחון הגיבה לדברים ואמרה כי היא תיפגש עם מנהלת מחוז ירושלים במשרד החינוך בשבוע הקרוב ותדבר עימה על נושא זה. 

דוגמה נוספת היא לתלמידים ממשפחות שאינן ביישובים המפונים. חבר המועצה האזורית גליל עליון יורם אבן צור, סיפר על משפחה משדה נחמיה שהתפנתה מרצונה ועברה לכרמיאל. "ביקשו ממני לרשום את ילדיה ללימודים במשגב, כי לא בטוח שיחזרו לצפון. בית הספר במשגב מסרב לרשום אם לא יעבירו את הכתובת לשם. יש פה איפה ואיפה שהוא צורם". 

שמחון הציגה את הסיטואציה המורכבת אל מול התלמידים שאינם מפונים לפי החלטת ממשלה. "התלמידה לא מיישוב מפונה, אבל היא מטופלת. אני לא רוצה שזה יהיה גורף. כשיש נסיבות מיוחדות – ניתן להן מענה. אבל תזכרו – יש נוהל העברה והוא נוגע לתלמידים המפונים. אם לא נקפיד על רישום והעברה, כשנחזיר את התושבים צפונה, לא יהיה לנו תלמידים בבתי הספר, כי הורה שואף שילדים יסיימו את שנת הלימודים היכן שהתחילו אותה".

קרן רז-פלר, מורה מפונה ממעין ברוך, ייצגה בדיון את הסתדרות המורים: "יש עומס גדול על עובדי ההוראה שמחזיקים בכיתה המקורית שלהם, וגם את הכיתה החדשה שאליה המורה המפונה משובצת להוראה. אנחנו עוד לא יודעים איך תיראה המשכורת ב-1 בספטמבר, האם יש גמולי תפקיד או לא. בנוסף, בשונה מעובדים אחרים במשק, מורים לא מקבלים תמריצים ומענקי עידוד עבודה – למרות שהם עובדים קשה מאוד".

שמחון הבטיחה בוודאות ובנחרצות: "כל מורה מפונה בכל הארץ – בטח שלא ייפגע שכרו".

מקימים בתי ספר עורפיים וממגנים מוסדות חינוך

אחת מדרכי ההיערכות שהוצגו בדיון הייתה בינוי בתי ספר עורפיים, כמו למשל הקמת 12 כיתות לתלמידי היישובים יראון, פסגות, סאסא ונוף הרים במתחם המועצה של היישובים הללו – מרום גליל. מרבית בתי הספר העורפיים ממוקמים במועצות האזוריות השונות ומיועדים לתלמידי אותן מועצות. 

דרך היערכות נוספת היא מיגון מוסדות החינוך הקיימים ביישובים המצויים עד 9 ק"מ מהגבול. כך, למשל, במועצה האזורית גליל עליון ימוגנו שלושה בתי ספר ו-14 גנים.

מיגון המוסדות הוא באחריות פיקוד העורף ובתיאום עם מחוז צפון.

על פי הנתונים, רק שישה מעונות יום בכל מחוז צפון זקוקים למיגון: חמישה במועצה אזורית גליל עליון, ומעון יום נוסף במועצה מקומית מעליא.  

על דרך זו אמר סגן מפקד מחוז צפון בפיקוד העורף, אל"מ במיל' ירון ויסוסר: "יחד עם קבלנים אנחנו עושים סקרי מיגון ביישובים הנמצאים 0-9 ק"מ מהגבול. ספציפית לגבי 0-2 ק"מ, כשנוכל לחזור ולהמשיך ללמוד שם כבעבר, ניתן את הדגש לשם, אבל זה בטווח הארוך ולשם אנו מכוונים. אנחנו שמים מיגונית איפה שיש תלמידים שלומדים, וגם קייטנות בהמשך. ככל שיהיו יותר מיגוניות, נשים יותר מיגוניות.

שלושה גרעיני נח"ל ככוח הוראה

היערכויות נוספות נוגעות לפן הפדגוגי במענים החינוכיים השונים: מרכזי 'יחד' – מסגרות חינוכיות של משרד החינוך במוקדי המפונים, בתי הספר הארעיים ובתי הספר והגנים שקולטים מפונים.

המענים הפדגוגיים מתחלקים למיפוי התלמידים, שיבוץ ודאגה לצרכיהם במסגרות החלופיות, וחיזוק כוח ההוראה על ידי גרעיני נח"ל, כפי ששמחון הסבירה: "שכנעתי את הצבא לתת לי שלושה גרעיני נח"ל שהוכשרו להוראה, ובכפוף להסכמת הרשויות המקומיות הם ייכנסו למערכת בגליל עליון, מרום הגליל ומבואות חרמון".

מלבד זאת, אמרה, יתוגבר הצוות החינוכי והטיפולי באופן כללי. 

מנהל צוות פנים במשרד ראש הממשלה, איתמר בן ישראל, פרש את החלוקה התקציבית למערכת החינוך בצפון: "בשיח עם התושבים והרשויות, הבנו שהעוגן הוא נושא החינוך, ולכן מתוך מיליארד שקלים תוספתיים, יותר מרבע מהסכום הועבר לנושא החינוך – מבינוי וסוגיות פדגוגיות, דרך החינוך הבלתי פורמלי ועוד, כל זה עד סוף 2024.

"במשרד ראש הממשלה אנחנו גם עובדים על תוכנית השיקום והפיתוח שתהיה בטווח רחב יותר מ-0-5 ק"מ מהגבול. באשר לנושא המיגון – סכום של 1.4 מיליארד שקלים נרשם עבור 'מגן צפון', ואם שואלים לגבי החלוקה הפנימית כמו מיגון, זה בתעדוף של פיקוד העורף".

ניתן לפנות למוקד במייל כל העת או בטלפון 073-3939201 בימים א'-ה' מ-08:00 עד 15:00.