יותר מ-350 מיליון אירופאים אזרחי 27 המדינות החברות באיחוד יצביעו לפרלמנט האירופי בסוף השבוע הקרוב (חמישי עד ראשון). הם יבחרו 720 צירים, לעומת 705 המכהנים כיום, המחולקים לפי מפתח המתייחס לגודל של אוכלוסיית המדינות באיחוד.

כל פרלמנט מכהן חמש שנים, והוא הגוף המחוקק של האיחוד ומי שמרכיב את ממשלתו. הפרלמנט, שהמליאה שלו נערכת בשטרסבורג שבצרפת, ושוועדותיו נפגשות בבריסל, קובע את המדיניות בשורה נרחבת של תחומים, החל מהסיוע לאוקראינה ועד לחוקי הגנת מידע וצמצום פליטת הפחמן של מגזרים שונים באירופה.  

השנה העיניים נשואות לפוליטיקאים מהימין הקיצוני, שלפי הסקרים ינצחו במדינות רבות באיחוד האירופי. עשרות מפלגות, לאומיות ואירופיות, מיוצגות בפרלמנט, אך רובן שייכות לאחד מ-7 גושים פוליטיים המצביעים יחד.

הסקרים מצביעים על כך שקבוצת המרכז-ימין (המכונה מפלגת העם האירופית, או EPP) תזכה במירב הקולות, אבל היא עשויה לאבד מכוחה לטובת הימין הקיצוני.

ברית המרכז-שמאל הפרוגרסיבית של הסוציאל-דמוקרטים (S&D), הברית הליברלית Renew Europe והירוקים, צפויים להקטין את כוחם באופן משמעותי.

מפלגות הימין הקיצוני כמו 'החזית הלאומית' של מרין לה פן בצרפת ו'האחים של איטליה' בהנהגת ג'ורג'יה מלוני, צפויות להתחזק. 

גרמניה: יותר מ-20 פוליטיקאים הותקפו פיזית

מסע הבחירות בגרמניה סיפק לא מעט כותרות: יועץ בכיר למפלגת 'אלטרנטיבה לגרמניה' נעצר בחשד לריגול, לאחר שמסר מידע סודי לסינים, והאלימות נגד מועמדים הרקיעה שחקים. יותר מ-20 פוליטיקאים הותקפו פיזית בחצי השנה האחרונה, בהם מועמד לבחירות בפרלמנט האירופי שאושפז עם שברים בגולגולת לאחר שהותקף על רקע פעילותו הפוליטית.

גרמניה היא המדינה עם מספר הצירים הגדול ביותר בפרלמנט האירופי – 96 מושבים – והקמפיינים גועשים. גרמניה היא אחת מארבע מדינות (לצד אוסטריה, בלגיה ומלטה) שהורידו את הגיל המינימלי להשתתפות בבחירות לפרלמנט האירופי ל-16, וזאת במטרה להגדיל את שיעור הבוחרים שהיה נמוך בסבבים הקודמים – פחות מ-50% הצביעו עד הבחירות האחרונות ב-2019, בהן השתתפו קצת יותר מ-60%. 

'פרידן' (שלום בעברית) היא המילה הנפוצה ביותר בפוסטרים הנתלים ברחובות, ובפוסטים ברשתות החברתיות, כך דיווח דמיאן מקגינס, כתב ה-BBC בברלין. "השאלה היא למה מתכוונים כשמשתמשים במילה הזו", אמר.

עבור מפלגות שמאל רדיקליות משמעות הדבר היא הפסקת חימוש אוקראינה וישראל, אבל עבור הקנצלר אולף שולץ, שמציג את עצמו כ"קנצלר השלום", מדובר בהרגעת חששות הבוחרים מהסלמה. ממשלתו היא התורמת הגדולה ביותר באירופה של אמצעי לחימה לאוקראינה, אך הוא קובע שוב ושוב קווים אדומים לגבי השימוש בנשק שמועבר לאוקראינה, תוך שהוא מנצל את המורשת האנטי-מלחמתית של מפלגת המרכז-שמאל שלו SPD. 

מפלגתו של שולץ, בדומה לכל שלושת מפלגות הקואליציה, צפויה לקבל פחות קולות מאשר בבחירות הקודמות.

מפלגת האופוזיציה השמרנית אותה הובילה בעבר אנגלה מרקל, מובילה בסקרים, והשאלה הגדולה היא האם מפלגת הימין הקיצוני AfD תנצח את ה-SPD של הקאנצלר שולץ ותעפיל למקום השני. 

צרפת: צפי לניצחון ללה פן ומפלה למפלגתו של מקרון

צרפת בוחרת 81 צירים לפרלמנט האירופי, והיא המדינה השנייה בגודלה בפרלמנט. בבחירות הקודמות שנערכו שם לפני חמש שנים ניצחה 'החזית הלאומית' של לה פן בפער קטן, אך הפעם היא הולכת לנצח בגדול.

ג'ורדן ברדלה (28) מ'החזית הלאומית' של לה פן מקבל בסקרים יותר מכפליים מהמתחרים שלו, ומפלגתו של הנשיא מקרון צפויה לספוג מפלה קשה. 

רק לאחר הבחירות נדע אם מפלגת 'רנסנס' בהובלת מקרון תצליח לשמור על המקום השני, או שתאבד אותו ל'מפלגה הסוציאליסטית' אותה מוביל בפרלמנט האירופי רפאל גלוקסמן (39), בנו של הפילוסוף היהודי המנוח אנדרה גלוקסמן. שתי המפלגות האלה עומדות על כ-15% בסקרים, לעומת כ-32% למפלגת 'החזית הלאומית' של לה פן. 

איטליה: התחזקות למפלגת הימין של ג'ורג'יה מלוני  

בבחירות הקודמות מפלגת הליגה של מתאו סלביני הגיעה למקום הראשון עם למעלה מ-34% מהקולות. 'האחים של איטליה' בהנהגת ג'ורג'יה מלוני נעו סביב 6%. כעת הנתון צפוי להתהפך. הסקרים מנבאים למפלגתה של מלוני כ-27% מהקולות – רובם על חשבון הליגה של סלביני, שתרד ל-8%. יהיה זה הישג מדהים לראשת ממשלת איטליה, שבטווח של חמש שנים הפכה מדמות אופוזיציה רועשת וססגונית למנהיגת הקואליציה השולטת במדינה. 

בעוד סלביני נגרר לעמדות שהולכות ומקצינות בניסיון נואש לעצור את הדילול בבוחרים, מוצאת את עצמה מלוני בעמדת כוח מרשימה, ונהנית מחיזורים פוליטיים של מרין לה פן ונשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, המעוניינות בתמיכתה במגרש האירופי. 

מלוני מתנגדת להגירה לאירופה ולתמיכה הצבאית באוקראינה, ותנסה להביא את השינוי שהצליחה להוביל באיטליה גם לאיחוד האירופי. איטליה נהנית מ-76 מושבים בבית הנבחרים האירופי, ובבחירות האחרונות היא הכניסה את המספר הגדול ביותר של צירים מהימין הקיצוני לפרלמנט. 

ספרד: התחזקות לימין-מרכז ולמפלגת הימין הקיצוני 'ווקס' 

ספרד תבחר 61 צירים לפרלמנט האירופי. 'המפלגה העממית' (PP), המייצגת את הימין-מרכז, צפויה להגדיל את כוחה משמעותית על חשבון 'מפלגת האזרחים' הימנית, שעלולה לאבד את כל שמונת המושבים שלה. עבור מנהיג ה-PP, אלברטו נונייז פייחו, זו הזדמנות להגביר את הלחץ על ראש הממשלה הסוציאליסטי פדרו סאנצ'ס, שאת ממשלתו הוא מאשים בוויתורים לקטאלונים ובשחיתויות בשל החקירה הנערכת נגד אשתו בגוניה גומז. גם מפלגת הימין הקיצוני 'ווקס' צפויה להתחזק על רקע הפשרנות של הממשלה הנוכחית. 

ראש הממשלה סאנצ'ז מקווה שההחלטות הנחרצות שקיבל לאחרונה במדיניות החוץ – ההכרזה על חבילה גדולה של סיוע צבאי לאוקראינה והכרה של ממשלתו במדינה פלסטינית – יסייעו לו להגדיל את כוחו בפרלמנט האירופי. 

פולין: המלחמה באוקראינה בראש סדר העדיפויות 

המלחמה באוקריאנה היא הנושא שלדעתם של הפולנים הוא המכריע ביותר לעתידם, כך מראים סקרי דעת קהל שנערכו במדינה המזרח אירופית. פולין תבחר 53 נציגים לבית הנבחרים האירופי, והם ינסו לחזק את התמיכה של האיחוד באוקראינה, ובשמירת הגבולות המזרחיים. הסקרים צופים ששתי המפלגות המובילות יזכו בכ-30% כל אחת – מפלגתו של ראש הממשלה דונלד טוסק (שכיהן בעבר כנשיא המועצה האירופית) והמפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט בוורשה – מפלגת 'החוק והצדק'. 

הקמפיין של ראש הממשלה טוסק, מדגיש את הביטחון הלאומי והאיום של רוסיה כנושא ראשון במסע הבחירות לפרלמנט האירופי. טוסק, התומך באיחוד האירופי, ינסה לנצח את מפלגת 'החוק והצדק' האירו-סקפטית, שניצחה בפולין בכל 9 מערכות הבחירות האחרונות, כולל הבחירות לפרלמנט הפולני שנערכו אשתקד באוקטובר ובאפריל.  

אחוז ההצבעה בפולין לפרלמנט האירופי הוא מהנמוכים ביותר באיחוד, כך ששתי המפלגות להוטות להוציא את מצביעי הליבה שלהן.

עבור מפלגת החוק והצדק, ההמרצה כוללת איומים שמעבר מהזלוטי הפולני לאירו יוביל לאיבוד הריבונות של פולין על הכלכלה, ולעליית מחירים משמעותית. הפולנים חוששים מעליית מחירי האנרגיה שנוצרה כתוצאה מהמלחמה באוקראינה, ומההשפעה של מדיניות האקלים של האיחוד על החקלאים.