77% מבתי העסק בתחום המזון הפרו את החוק המחייב סימון ארץ מקור של תוצרת חקלאית טרייה. כך עולה מבדיקת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
התיקון לחוק הגנת הצרכן, שנכנס לתוקף ב-24 בדצמבר 2023, מחייב קמעונאים לסמן את ארץ המקור של התוצרת החקלאית הטרייה הנמכרת בתפזורת בשילוט בולט ובצמוד למחיר. חובת הסימון חלה על פירות וירקות טריים, מוצרי חלב, בשר טרי (עופות, בשר בקר) ודגים.
במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' ביצעה הרשות להגנת הצרכן פעולות אכיפה ממוקדות בבתי עסק בתחום המזון. חוקרי הרשות בדקו יותר מ-100 בתי עסק, בהם עסקים קטנים, בינוניים וגדולים, לרבות רשתות השיווק הגדולות.
כאמור, ב-77% מבתי העסק שנבדקו נמצאו הפרות, רובן נוגעות להיעדר סימון ארץ מקור בפירות וירקות טריים, וחלקן בהיעדר סימון, או סימון מטעה, של מוצרי בשר, עוף, דגים וחלב. בבתי עסק בהם נמצאו הפרות חמורות וגורפות של אי סימון ארץ יצור או שנמצא בהם סימון מטעה, נערכו ביקורות חוזרות. מכיוון שהבדיקה נערכה במהלך שלושת החודשים הראשונים ממועד כניסת התיקון לתוקף, הרשות שלחה לעוסקים המפרים התראה מנהלית במקום עיצום כספי.
ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מדגישים את חשיבותה של אכיפה ממוקדת בבתי עסק בתחום המזון במהלך מלחמת חרבות ברזל. לדברי אניטה יצחק, סגנית הממונה וראש אגף חקירות ומודיעין, ארץ הייצור היא פרט מהותי לצרכן, בוודאי כשמדובר בתוצרת חקלאית.
"עבור צרכנים רבים זהו גורם משמעותי בהחלטה אם לקנות את המוצר. אנו פועלים לאכוף את יישומה של הוראת החוק החדשה, במטרה לוודא כי צרכנים מקבלים מידע זה בבתי העסק. מעבר להיבטים בריאותיים, מלחמת חרבות ברזל חידדה והעצימה את החשיבות שמייחסים צרכנים לארץ המקור וארץ הייצור של מוצרים ושירותים שהם רוכשים, ובכלל זה תוצרת חקלאית טרייה כגון פירות וירקות, דגים ובשר. רבים מהם מעוניינים לתמוך בחקלאים המקומיים ובחקלאות הישראלית, בעוד שאחרים אינם מעוניינים לרכוש תוצרת ממדינות מסוימות שאינן ישראל".
סקר שפרסם משרד החקלאות בפברואר 2024 תומך בטענה של יצחק: 85% מהמשיבים העידו שהם מעדיפים לקנות תוצרת חקלאית טרייה ישראלית על פני תוצרת מיובאת. 87% מהנשאלים השיבו שנושא סימון ארץ המקור של תוצרת חקלאית רלוונטי מאוד בימים אלה, והביעו רצון לתמוך בחקלאים מקומיים נוכח המלחמה.
