הוועדה הציבורית לבחינת המענה הייעודי שיוענק לנפגעי אירועי 7 באוקטובר ומשפחותיהם, בראשות פרופ' אביעד הכהן, קיימה אתמול בערב (שני) מפגשים פרטניים עם אזרחים שנפגעו, משפחותיהם וארגונים המייצגים אותם.

בפני הוועדה הועלו אתמול, בין השאר, צרכים כמו סיוע כספי, התאמות נדרשות לחוק נפגעי פעולות איבה, מעטפת טיפולים דחופה, מיפוי ומנגנון סיוע לביצוע, מחסור במענים לאחים שכולים, ליתומים בגירים, לבני ובנות זוג ועוד.

עוד עלה, כי חלק מהנפגעים מקבלים קצבאות נמוכות שלא מספקות את הצרכים שלהם כראוי, למשל: תוספת הקצבה לבן/בת זוג בגין ילד עד גיל 21 בגובה 997.58 שקלים, תוספת הקצבה בגין אח/אחות ראשונים עד גיל 22 בגובה 1,753.48 שקלים ומהאח/אחות השניים – 964.42 שקלים, וקצבאות נמוכות ליתומים משני הורים שנרצחו (עד גיל 18 – 5,743.88 שקלים, מעל גיל 18 – 9,986.76 שקלים).

"נדרש מענה מיידי, כל יום שעובר הוא מאוחר מדי"

חלק מהעומדים בפני הוועדה אמרו ל'דבר' שהפגישה הייתה טובה, אולם אחרים יצאו מאוכזבים. משפחות הנרצחים מהמסיבות מעמותת 'ילדי האור', שהופיעו יחד עם ד"ר ענבל מימון-בלאו בפני הוועדה, חשו שזמן ההמתנה עד להקמת הוועדה ולמסקנותיה ארוך מדי. "שמונה חודשים מהיום הנורא ועדיין קמים כל בוקר ל-7 באוקטובר. נדרש מענה מיידי, כל יום שעובר הוא מאוחר מדי", נמסר ל'דבר' מהעמותה, "ככל שהמענה מתעכב כך האסון מתרחב, בני משפחות הנרצחים יוצאים ממעגל החיים הנורמלי ומגיעים למצבים נפשיים מורכבים ומסוכנים. אנו מקווים שהמסקנות, ההמלצות ובעיקר יישומן יגיעו במהרה, כדי שהמשפחות יוכלו להתמקד באבלן ובשיקום, ולא במאבקי הישרדות".

לפי מקור המעורה בדיוני הוועדה, הם התבקשו לגבש המלצות בעלות של כמיליארד שקלים. "הנושאים הם ברורים, השאלה היא איך מסדרים את סדרי העדיפויות", אומר המקור ל'דבר', "לוועדה אין מסגרת תקציבית ברורה, אך סדרי הגודל עומדים על כמיליארד שקל, שיחולקו לפי סדרי עדיפויות שתקבע הוועדה".

לפי מקור נוסף הקשור לפעילות הוועדה, הוועדה עדיין "לא מצליחה להגיע לאיזשהו בסיס", והאווירה היא "מאוד כללית". "יש הרבה היבטים של חשבונאות, מדברים על 'השלכות רוחב' במקום להבין שהמדינה כשלה וצריכה להעביר סיוע. אפשר להחריג את זה משפטית, אבל נשמעות הרבה הערות כמו – שיגישו תביעה".

השר הקים ועדה, אך אינו מחויב למסקנותיה

הוועדה הוקמה על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לפני כחודשיים, במטרה לגבש מענה ייחודי למעגלי הנפגעים המרובים. זאת לאחר שבדצמבר האחרון הודיע הביטוח הלאומי  לנפגעי אירועי 7 באוקטובר ומשפחותיהם, שחלקם פוצו על ידו לאחר האירועים באופן אוטומטי, שללא חקיקה ייעודית מתאימה הביטוח הלאומי לא יוכל להמשיך לסייע לנפגעים ולמשפחות ללא הגשת מסמכים ועמידה בפני ועדה רפואית, היות ועל פי החוק, הביטוח הלאומי יכול לפעול רק במסגרת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.  

בראשות הוועדה עומד פרופ' הכהן, נשיא המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט", וחבריה הם פרופ' שלמה מור יוסף, יו"ר קופת החולים לאומית, ולשעבר מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה ומנכ"ל המוסד לביטוח לאומי; מור שטרן, כלכלנית בריאות בכירה בקופת חולים מכבי; אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה; נועה היימן, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר, וענבר דוד, ראש אגף נפגעי פעולות איבה בביטוח הלאומי. 

קול קורא להגשת הצעות לוועדה פורסם ב-20 באפריל ונסגר להצעות ב-20 במאי, ומאז היא מקיימת דיונים פעמיים בשבוע. אתמול, כאמור, התקיימו מפגשים עם מגישי פניות שזומנו להופיע בפני הוועדה במשרד האוצר בירושלים.

ברקע הקמת הוועדה עומדת הצעת חוק לסיוע ייעודי למשפחות שהגישו חברי הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד) ויצחק פינדרוס (יהדות התורה), יחד עם חברי כנסת ממגוון סיעות. לפי הצעת החוק של אלהרר ופינדרוס, הסיוע וגובהו ייקבעו באמצעות ועדה ציבורית שימנה שר האוצר, והיא תכלול, בין השאר, נציגים ממשפחות הנרצחים, החטופים והנפגעים, ותגיש את המלצותיה בתוך 30 יום, ושר האוצר יהיה מחויב לגבש תכנית סיוע "בהתאם להמלצות הוועדה". זאת, בשונה מוועדת הכהן, ששר האוצר אינו מחויב לקבל את המלצותיה, אין משך זמן מוגדר לדיוניה ונציגי המשפחות אינם חברים בה אלא רק מופיעים בפניה.

הממשלה החליטה לתמוך בחוק של אלהרר ופינדרוס בקריאה הטרומית, אך קבעה שלאחר מכן הוא יקודם באמצעות הצעת חוק ממשלתית, שעדיין לא הוגשה, ובהסכמת משרדי ראש הממשלה, האוצר, המשפטים, העבודה, הביטחון, הרווחה והביטחון החברתי, הבריאות, הביטחון הלאומי והמוסד לביטוח לאומי.

בדיון על הצעת החוק בוועדת העבודה והרווחה לפני כשבועיים, החליט יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה), להמתין למסקנותיה של ועדת הכהן לפני שיקודם החוק. בדיון עלה שחלק מבני משפחות הנפגעים לא ידעו על קיומה של הוועדה.