הוועדה לקידום מעמד האישה אישרה אתמול (שני) לקריאה ראשונה תיקון לחוק למניעת הטרדה מינית שיחול על מזמין השירות גם ביחס לעובדים של קבלני שירותים המועסקים אצלו. בתיקון מוצע לקבוע כי הטרדה מינית של עובד קבלן שירות כאמור תיחשב כהטרדה תוך ניצול יחסי מרות במסגרת עבודה.  

הוועדה קבעה לאחר תיאום עם משרדי הממשלה, כי בשלב זה החוק יחול על קבלני שירות בתחומי אבטחה, שמירה וניקיון. בהמשך הליך החקיקה תבחן הוועדה אפשרות להרחיב את התחולה על כלל התחומים בהם ניתנים שירותים באמצעות נותני שירותים. 

ח"כ שלי טל–מירון (צילום: דוברות הח"כית)

ח"כ שלי טל-מירון, מיוזמות החוק: "אנחנו כאן כדי לעשות היסטוריה, והגענו לנוסח מוסכם שבזכותו אחרי שנים שהחוק לא עבר, זה יצליח, וזה מרגש. עובדות קבלן השירותים הן הכי מוחלשות במשק, ולכן זאת חובתנו המוסרית לעשות את התיקון הזה. יש יחס מבזה כלפי האוכלוסייה הזאת, וזה גולש גם למקרים של הטרדות מיניות. 

ח"כ מירב מיכאלי, גם היא מיוזמות החוק, אמרה: "זה החוק היחידי בספר החוקים שנקרא "למניעת" – המטרה שלו הוא לייצר עולם בטוח. לצערי עדיין לא מיגרנו את התופעה – פגיעה מינית על כל הרצף שלה היא תמיד עניין של כוח, ולכן צריך לנסות ולצמצם את פערי הכוחות האלה. העסקה קבלנית צריכה להיעלם מהעולם והיא פוגענית מטבעה, והיקפי העסקה פוגענית בישראל הם עצומים ביחס ל-OECD, וחובה עלינו לייצר הגנות לעובדים ולעובדות הללו. אני יכולה להבין למה משרד המשפטים מבקש אחידות בהגדרות, אבל ההגדרה הקיימת משאירה לאקונה ונבקש לתקנה". 

היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד ענת מימון, הבהירה כי החוק קובע חובות מיוחדות למעסיק, כגון איסור על הטרדות מיניות, מתן מידע על דרכי הגשת תלונה, מינוי אחראית למניעת הטרדות מיניות ועוד. לדבריה, בתחומים שיש בהם עובדים ארעיים, עלולים להיווצר קשיים ביישום החוק ויידרש לבצע בהם התאמות. לפיכך הוחלט בשלב זה להחיל את החוק על עובדים של קבלני שירות בשמירה, אבטחה וניקיון בלבד.  

עו"ד לינא סאלם ממשרד המשפטים: "הנוסח שגובש מביא בשורה למשק. היו הרבה תלונות על מאבטחים ושומרים. יכול להיות שעובדת ניקיון חוותה הטרדה מינית וגם עובדי ניקיון הטרידו מינית, והחוק הזה יסייע במאבק בדבר. נקיים שיח על הרחבות אפשריות לקריאה שנייה ושלישית בתקווה שנוכל לתת מענה לעוד נותני שירותים. הסנקציות היום הן של המעסיקים בהליכי משמעת, ויש עוד עבודה". 

יו"ר הוועדה, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, דרשה ממשרדי הממשלה למצוא פתרונות להרחבת החקיקה על אוכלוסיות עובדי קבלן נוספות. "האוכלוסיה הזאת מופקרת בהרבה תחומים", אמרה.  

גם לילך נפתלי ממשרד העבודה אמרה כי המשרד סבור שיש להרחיב את הגדרת נותני השירותים לתחומים נוספים. נציגת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, ציינה שיותר ויותר עובדים ועובדות מועסקים במתכונת העסקה קבלנית, וכי למרכזי הסיוע הגיעו לאורך השנים גם פניות של סייעות, עובדי טלפניות, עובדים סוציאליים ועוד, שהועסקו בתצורה קבלנית.

נציגת נציבות שוויון זכויות בעבודה הצטרפה לקריאה ואמרה: "אנחנו תומכים בחוק הזה. בסופו של דבר המעסיק בפועל הוא מי שנמצא ביום יום מול העובדת או העובד. מגיעות אלינו פניות של עובדות שנפגעו, ובאמצעות הרחבת החוק נוכל לאכוף ולטפל במקרים נוספים שעד היום לא יכולנו לתת להם מענה". 

מוריה בראבי מהתאחדות התעשיינים אמרה: "אין חולק שכל עובדת זכאית לעבוד בסביבה ללא הטרדות מיניות". עם זאת, אמרה כי במקרים בהם מדובר בעובדי קבלן זמניים, עלול להיות למעסיקים קושי לממש את דרישות החוק. "יש מקרים שבהם אין לי שליטה, למשל עובד שמגיע פעמיים או שלוש למקום, אין לי שליטה. ובפרט כשגם המטריד הוא עובד קבלן. מוטלת עליי האחריות לזמן לבירור, לנקוט בסנקציות".