החלה הריסת מבני ציבור בקיבוץ בארי היום (שלישי), כחלק משיקום היישובים בעוטף ובנייתם המחודשת. בפרויקט הריסות הבתים בבארי כלולים כ-110 בתים, ביניהם צריף הגלריה שהיה חדר האוכל הישן, המתפרה, הקניון, ו'שי-לי', החנות למכירת צעצועי עץ שיוצרו בנגריה שהפעילו ותיקי הקיבוץ.

חדר האוכל הישן (צילום: אורן דגן). "זה היה מרכז הקיבוץ"

עד היום, הבתים בבארי שנפגעו ב-7 באוקטובר נשארו במצבם הנוכחי. היום החלה חברת הבנייה 'טלאור כראדי' בהריסות הבתים. לאחר ההריסות בבארי, החברה תבצע עבודות דומות ביישובים נוספים בעוטף.

הרס בניין בבארי (צילום: אורן דגן)

"בצריף שי-לי היו עשרות צעצועי עץ שיצרנו בעצמנו, בנגריה של הוותיקים" מספר אודי ברמק, חבר הקיבוץ ואחיה של תמי סוכמן שניהלה את המתפרה ונרצחה ב-7 באוקטובר. "בצריף חדר האוכל הישן אכלתי מאז שהייתי ילד, זה היה מרכז הקיבוץ. הצריף הפך לגלריה משובחת. הם מסמלים את החיים שלנו כאן. אנחנו מקווים לבנות את הצריף מחדש".

אודי ברמק (מימין) ובן סוכמן, מנכ"ל 'דפוס בארי', ובנה של תמי סוכמן שנרצחה ב-7 באוקטובר (צילום: מאיה רונן)

תמי סוכמן ז"ל, שנרצחה ב-7 באוקטובר, במתפרת בארי שאותה הקימה, תמונה מ-1987 (צילום: ארכיון בארי)

"מבחינתי, עוד לפני שהייתה פה גלריה, היה פה חדר אוכל, אומרת זיוה ילין, מנהלת גלריה בארי, "פה היינו אוכלים, נפגשים, פה היו המסיבות. הלב הפועם של בקיבוץ, בכל המובנים.
כואב כל כך שצריף העץ נשרף לגמרי. לנו, כילדי בארי, זו הילדות שלנו. זה הרבה מעבר לגלריה שניהלתי במשך 30 שנה. הרבה מעבר ליצירות האומנות. זאת יצירה אנושית. עכשיו נצטרך לבנות."

יצירות של האמנית מור רימר בגלריית בארי, 2021 (צילום: עמרי קרן לפידות, ויקיפדיה)

גלריית בארי (צילום: ארכיון קיבוץ בארי)

ילין מוסיפה: "אנחנו עוד בדיונים על מה להשאיר לטובת הנצחה, ומה להרוס. ברור שצריך הנצחה, להעביר את הסיפורים. אנחנו חייבים לייצר את ההנצחה, כי אם אנחנו לא נעשה את זה – מישהו אחר יעשה".

כשליש ממבני הקיבוץ כיום לא ראויים למגורים, ולגבי חלקם, קיימת דילמה אם להשאירם להנצחה או להרוס אותם לטובת בנייה מחודשת. סוגיית הבתים המחוללים מהווה נקודת מחלוקת: איך להתייחס לבתים שמצבם הפיזי מאפשר מגורים, אך מחבלים נכנסו אליהם ב-7 באוקטובר, ודייריהם מתקשים מבחינה נפשית לחזור ולגור בהם.

עובד 'טלאור כראדי' במהלך העבודות (צילום: אורן דגן)

מרכז המשק של בארי, תומר גולן, אומר ששיקום אמיתי ידרוש שחרור של החטופים:
"זה יום קשה, אחרי ההודעות הקשות שקיבלנו אתמול על רציחתם של 3 חברים מניר עוז וחבר מנירים שהיו בשבי בעזה. אנחנו דורשים מהממשלה להוציא את אנשינו מעזה, אין סיבה שישארו שם עוד רגע אחד. מבחינתנו עד שלא כל החטופים חוזרים יש פסימיות,
אי אפשר לשקם בלי שהאנשים והחברים שנמצאים קילומטרים בודדים מפה יהיו איתנו,
אנחנו זקוקים לזה כדי לעבור ממצב של מלחמה ואסון למצב של שיקום".

גולן מסביר על תהליך השיקום הפיזי: "נהרסו כבר כ-20 מבנים. יש עוד 110 מבנים שצריך לקחת החלטה קשה לגביהם. אנחנו צריכים להרוס, ולהתחיל להבין איך אנחנו בונים את עצמנו מחדש. יש סנטימנט מאוד גדול של חברי הקיבוץ למקום ולמבנים. בקיבוץ שוהים כיום עשרות חברים, בעיקר חברים מבוגרים, וצעירים בלי ילדים. עוד לא ניתן לשכן כאן משפחות עם ילדים, בגלל שיש ירי בלתי פוסק סביבנו. אבל בבית הדפוס עובדים מאות עובדים, יש מסגריה, חקלאות, המשק פעיל".

"אנחנו מתחילים היום בשיקום העוטף, דרך הריסה ופינוי מבני הציבור של קיבוץ בארי שנהרסו במתקפת 7 באוקטובר", מסר סמנכ"ל משאבי אנוש וקשרי קהילה של חברת 'טלאור כראדי', נופר זוהר, "לאחר מכן נמשיך בהריסת מבנים נוספים, בהם מבני החינוך שנהרסו ומבני מגורים, תוך שיח עם חברי הקיבוץ.

"העבודה כאן היא מעבר לפעולת הטרקטורים וכלי הצמ"ה. היא מתבצעת מתוך הרבה רגישות, ובקצב שדרוש לקבלת ההחלטות של חברי הקיבוץ. מנהלי עבודה ואנשי מקצוע שעובדים כאן מבינים את הכאב שכרוך בהריסה. החלק הראשון של ההריסה והפינוי יארך 14 ימי עבודה, ובהמשך תתבצע העבודה לפי הקצב של הקיבוץ והאישורים".

עבודות ההריסה בבארי (צילום: אורן דגן)