הצעת החוק להקמת הרשות למאבק בעוני אושרה בוועדת העבודה והרווחה לקריאה ראשונה, שנה וחצי אחרי שהונחה על שולחן הכנסת. על פי הצעת החוק, לרשות יהיו סמכויות להוביל ולתאם מדיניות ממשלתית, בין-משרדית ובין-מגזרית למיגור העוני ולקבוע יעדים לצמצומו, והיא תקבע אמות מידה לקיום בכבוד.

למרות הביקורת של עמותות ואנשי מקצוע, ההצעה כוללת סעיף הקובע שהקמת הרשות תגרור את ביטול המועצה לביטחון תזונתי, מועצה עצמאית המייעצת לממשלה בקביעת מדיניות לצמצום אי-הביטחון התזונתי – נושא הקשור למאבק בעוני, אך אינו חופף לו, ועוסק בנושאים נוספים הקשורים בביטחון תזונתי כמו ביטחון מזון, התמודדות עם קשיים בגידול וייצור מזון הנובעים מאסונות וממשבר האקלים ועוד.

בפורום למאבק בעוני התנגדו לביטול המועצה לביטחון תזונתי, והציעו להעבירה תחת משרד ראש הממשלה ולקבוע שתעבוד בשיתוף פעולה עם הרשות. הפורום העיר גם כי חסרות בהצעת החוק הגדרות לאלמנטים שהתוכנית צריכה לטפל בהם, כמו ביטחון סוציאלי, חינוך, בריאות כולל בריאות נפש, תעסוקה, דיור, רווחה ומיצוי זכויות.

שתיים ממציעי החוק, ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-תע"ל) ונעמה לזימי (העבודה) טענו שהובטח בוועדות קודמות להוריד את הסעיף המבטל את המועצה. יו"ר הוועדה, ח"כ ישראל אייכלר, ומנכ"ל משרד הרווחה, ינון אהרוני, התחייבו לכך שהדבר ישתנה בדיונים לקריאות הבאות.

להצעה נוספו במהלך דיוני ההכנה סעיפי תמיכה כספית ישירה, פיקוח והפעלה של עמותות, שעוררו ביקורת בוועדה. "צריך להיזהר מהעברת אחריות המדינה בתחום המאבק בעוני לידי עמותות", טענה עו"ד בקי כהן-קשת מהפורום למאבק בעוני. "הפרטת שירותים משמעותיים מצריכה החלטות עקרוניות של מדיניות".

ח"כ לזימי התרעמה גם היא על הסעיף: "מטרת החוק הייתה להפחית הפרטה, לא להעצים אותה".

אייכלר הסביר: "לא רציתי שתהיה רשות שהיא רק ביורוקרטית ותיאורטית ורק 'בלה בלה בלה', רציתי שהרשות תוכל גם לפקח ולהפעיל עמותות וגם רשויות אם צריך. את רצית רשות שרק תתווה דרך, אני רוצה רשות שגם מפעילה".

לזימי השיבה: "אני לא רוצה שהרשות תפעיל עמותות, אני רוצה משרד רווחה מתפקד. הרשות אמורה לאפשר למדינה לבצע את התפקיד שלה במיגור העוני, לא להיות קבלן ביצוע של עמותות. זו הפרטה של סמכות משרד הרווחה".

עו"ס ועו"ד אפרת רותם מאיגוד העו"ס הוסיפה: "אני לא רגועה מהסעיפים שמאפשרים מתן תמיכות. יש מערכות ציבוריות, הפתרון לזה שהן לא עובדות היא לתקצב אותן ולגרום להן לעבוד, לא לעקוף אותן".

נציגת משרד האוצר הבהירה שהרשות תתוקצב מתקציב משרד הרווחה, וכל הרחבה תקציבית עבורה תדרוש 'פעולה מאזנת'. בעקבות הטענות שעלו, ח"כ לזימי וח"כ טומא-סלימאן נמנעו בהצבעה לאישור החוק לקריאה ראשונה. החוק עבר את אישור הוועדה ללא מתנגדים.

"אחרי תקופה ארוכה שבה אנחנו רואים רק עליות במחירים, לצעד מענים נקודתיים בלבד לאנשים בתקופת המלחמה, סוף סוף אנחנו חוגגים את זה שיש עיסוק ברמת המאקרו בתחום העוני בכנסת", אמרה כהן-קשת אחרי הדיון. "אנו בפורום כבר שנים מדברים על הצורך ברשות למאבק בעוני. עם זאת, אנחנו מאוד מודאגים מכך שהקמת הרשות תבוא על חשבון המועצה לביטחון תזונתי. אסור שיבטלו את המועצה לביטחון תזונתי מתוך אמירה שהרשות תטפל גם בנושא הזה. הרשות צריכה לקום ולפעול ברמת המדיניות הכוללת, ולהשאיר תוכניות ספציפיות ועשייה לגופים המקצועיים".

מנכ"ל ארגון 'פתחון-לב' אלי כהן: "מדובר בחקיקה החברתית החשובה ביותר ב-76 שנותיה של המדינה. תודה לח"כ ינון אזולאי, נעמה לזימי ועאידא תומא סלימן, שלקחו את הצעת החוק עליה אנו נלחמים כבר למעלה מ-20 שנים ודחפו אותה בכל הכוח. רשות לאומית שתעסוק בנושא העוני תתכלל את עבודת משרדי הממשלה השונים, תעבוד מול יעדים ותוכניות, תתוקצב בבסיס התקציב ותגיש דו"ח ציבורי כל שנה על העמידה ביעדים".