שיעור תמותת ילדים מתאונות ביישובים עניים גבוה פי 2.3 מזה של ילדים ביישובים מבוססים, כך עולה מדו"ח של עמותת 'בטרם' שהוצג אתמול בישיבת הוועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה.
שיעור ילדים שנהרגו ב-2023 בתאונות באשכולות כלכליים חברתיים 1-3 הוא 5.9 למאה אלף איש. 5.9. באשכולות 4-6 הוא 2.9 ובאשכולות 7-10 הוא 2.6 למאה אלף.
ניתוח גיאוגרפי של הנתונים מחזק את ההיבט הפריפריאלי. בעוד שבמחוזות תל אביב והמרכז שיעור תמותת הילדים מתאונות הוא נמוך (1.43 למאה אלף איש ו-2.72 בהתאמה), הרי שבמחוזות צפון ויהודה ושומרון מטפס שיעור התמותה מעל ל-4 למאה אלף איש (4.61 ו-4.73 בהתאמה). במחוז דרום שיעור תמותת הילדים בתאונות עומד על 7.89 למאה אלף.
הכי הרבה ילדים הרוגים בתאונות דרכים בקרב הבדואים בנגב
בחינת הנתונים לפי קבוצות אוכלוסיה מעלה חפיפה נוספת. שיעור תמותת ילדים מתאונות ביישובים הערביים גדול פי 3.9 משיעור תמותת הילדים מתאונות ביישובים יהודיים (9.7 ל-מאה אלף איש ו-2.5 בהתאמה).
בקרב הבדואים בנגב, שיעור הילדים שנהרגו בתאונות הוא 17.7 למאה אלף איש. ביישובים המוסלמים בצפון ובמרכז השיעור הוא 6.8, וביישובים הדרוזים 4.8. בקרב היהודים ביישובים החרדיים שיעור הילדים שנהרגו בתאונות עומד על 4 למאה אלף, וביישובים היהודיים האחרים הממוצע הוא 2.7 למאה אלף.
בדיקת הנתונים לאורך השנים מעלה כי המצב באשכולות הנמוכים (1-5) החמיר מ-2.3 ילדים הרוגים למאה אלף איש (2017-2014) ל-3.4 (2018-2021), בעוד שהמצב באשכולות הבינוניים והגבוהים השתפר.
| אשכול כלכלי-חברתי | 2014-2017 | 2018-2021 |
| 1-5 | 2.3 | 3.4 |
| 6-7 | 2.2 | 1.7 |
| 8-10 | 1.1 | 0.9 |
בהיבט גילאי, שיעור הנערים בני 15-17 שנהרגים בתאונות (6.7 למאה אלף) גבוה פי 1.9 משיעור הילדים בגילאי 0-14 (3.5 למאה אלף). שיעור הבנים שנהרגו בתאונות (5.9 למאה אלף) גבוה פי 4.2 משיעור הבנות (1.4 למאה אלף).
174 ילדים נהרגו בתאונות בין השנים 2018-2022
הקשר בין מידת הפריפריאליות למידת הסיכון מתחזק כאשר בוחנים במיוחד את תאונות הדרכים. על-פי נתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת, 11,301 ילדים נפגעו בתאונות דרכים בשנים 2022-2018. כ-89% מהם (10,091) נפצעו קל, כ-9.4% (1,063) נפצעו קשה, וכ-1.3% (174) נהרגו בתאונות.
בין שנת 2020 ל-2021 חלה עלייה של 18.7% במספר הילדים הכולל שנפגעו בתאונות. בשנת 2022 חלה ירידה של כ-2.6% במספר הילדים הכולל שנפגעו, אולם חלה עלייה של כ-7.4% במספר הילדים ההרוגים.
ליעד קייקוב, עמותת 'אור ירוק': "מספר ההרוגים בתאונות הדרכים מתחילת השנה גבוה ב-25% ביחס לתקופה הזו בשנה שעברה. בכל שנה כיתת לימוד שלמה נמחקת כתוצאה מתאונות דרכים, ואפשר להציל את הילד הבא".
בתל אביב נפגעו הכי הרבה ילדים בתאונות דרכים
בדיקה לפי ערים מעלה כי בתל אביב נפגעו הכי הרבה ילדים בתאונות דרכים (1,330). אחריה נמצאת ירושלים, שם נפגעו 1,295 ילדים. ברהט 43% מכלל נפגעי תאונות הדרכים הם ילדים, אחריה דאלית אל כרמל (33%) ואום אל פאחם (26%). בבני ברק 19.6% מכלל נפגעי תאונות הדרכים הם ילדים.
שיעור המעורבות של בני החברה הערבית בתאונות קטלניות בעשור האחרון הוא כ-30% בממוצע (שיעור גבוה ביחס לחלקם באוכלוסייה הכללית – 21%). קבוצת הנפגעים העיקרית היא ילדים וצעירים בגילאי 0-24.
ילדים ערבים נפגעים בשיעור גבוה משמעותית ביחס לילדים מהחברה היהודית, בעיקר כהולכי רגל, פי 5.7 בקרב פעוטות וילדים בני 4-0, פי 3.1 בקרב ילדים בני 9-5 , ופי 1.5 בקרב ילדים בני 14-10.
ב-2022 מספר הילדים הערבים שנפגעו בתאונות דרכים היה הגבוה ביותר במחוז צפון (299) ואילו מספר הנפגעים הגבוה ביותר בקרב ילדים יהודים היה במחוזות מרכז (289) ודרום (205).
קיצוץ של כ-50% בתקני רכזי הזה"ב בבתי הספר
הדיון בוועדה נסב סביב פעולת הרשויות במאבק בתאונות הדרכים. בדיון עלו הנתונים מדו"ח מבקר המדינה, לפיהם בשנים האחרונות חל קיצוץ של כ-50% בתקני רכזי הזה"ב בבתי הספר. שיעור כיתות ו' שהפעילו משמרות זה"ב במוסדות החינוך בחברה הערבית בשנת הלימודים 2018-2019 היה 8% לעומת 54% במוסדות החינוך בחברה היהודית. בביקורת המעקב עלה כי שיעור כיתות ו' שהפעילו משמרות זה"ב במוסדות החינוך בחברה הערבית כמעט לא השתנה, ובשנת הלימודים 2021–2022 הוא עמד על 10% לעומת 56.7% במוסדות החינוך בחברה היהודית.
מנכל"ית ארגון בטרם לבטיחות ילדים, אורלי סילבינגר, טענה כי "כבר ראינו בעבר שהשקעה במניעה יכולה להוריד משמעותית את המספרים, כשתוכנית שהובלנו במשך 8 שנים באוכלוסייה הבדואית בדרום הצליחה להוריד תמותה ב-34%. יש תוכנית הוליסטית שגובשה כבר לפני 3 שנים, אבל התקציבים לא מגיעים, וזה כאב לדורות. בשנים האלה יכולנו להציל חיים". סילבינגר הדגישה את הסיכון הרב האורב לילדים המפונים להיפגע בתאונות דרכים, שכן אין הם מכירים את סביבת החיים החדשה ואת הסכנות ודרכי ההתנהגות בדרכים.
טענה למחסור בתקציבים עלתה מכל גורמי המקצוע שנכחו בדיון. מנהלת בטיחות בעיריית ירושלים, דיאנה קוגן, הלינה כי "בשנת 2012 קיבלנו מהרלב"ד (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים – י.ש.) 2.5 מיליון שקלים, בשנת 2015 קיבלנו 1.3 מיליון שקלים, ובשנת 2024 קיבלנו 318 אלף שקלים. איך מישהו יכול לצפות מאיתנו לקדם ולעשות למען בטיחות בדרכים של ילדים, כשיש לנו 340 אלף תלמידים בשנה בירושלים? זה אפילו לא שקל לראש".
"אם אתם רוצים עבודה – תתנו תקציב", אמר מקס אבירם, מנהל אגף זה"ב במשרד החינוך. אבירם הציג את פעילויות המשרד לקידום חינוך לבטיחות בדרכים בקרב תלמידי בתי הספר, והוסיף: "בשנים האחרונות צומצמו משמעותית התקציבים באופן שמונע מאיתנו להוציא אל הפועל תוכניות. אם ב-2012 קיבלנו מהרשות 40 מיליון שקלים לפעילות שלנו, היום אנחנו מקבלים רק 12 מיליון שקלים".
"תקציבי הרלב"ד לא מספיקים לאירוע הזה", אמרה נחמה לאור-דרורי מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. "התקציבים להחלטה 550 לקידום בחברה הערבית הועברו רק בשנת 2021, ומאז לא הגיעו. יש לנו תוכניות על השולחן שאנחנו לא יכולים לקדם".
גם סנ"צ אילן גורן, רמ"ד מחקר באגף התנועה במשטרת ישראל, קבל על מחסור במשאבים: "מרבית הילדים נפגעים כשהם במכוניות של ההורים שלהם. צריך להעלות מודעות לדבר הזה, ולנו כמשטרה מאוד קשה. בפריפריה כמות השוטרים נמוכה ויש בעיה עצומה של משאבים. בצפון יש לרוב שוטר תנועה אחד בכל תחנה, וניידת פיקוח אחת לכל 110 ק"מ".
ח"כ יוסף אל עטאוונה (חד"ש-תע"ל) קשר בדבריו בין המצב המוניציפלי של תושבי הכפרים הלא מוכרים בנגב לבין הסיכון המוגבר שלהם להיפגע בתאונות דרכים.
סילבינגר חזרה והדגישה את נחיצות הגישה הכוללנית בטיפול בבעיה. "כדי לעשות שינוי צריך לעשות תוכנית כוללנית של כלל האסטרטגיות. חוסר מודעות אינו אשמת הורים, אלא של הגורמים שמעבירים מידע. יש ידע ואנו מלווים רשויות ויודעים להפוך נתונים לתוכניות הוליסטיות. כשגורעים דבר אחד, גורעים מהיכולת לעשות שינוי".
