המדינה עומדת על סירובה להרחיב את מתווה הפינוי או לאפשר פיצויים או זכויות מורחבות ל-14 יישובים על גבול לבנון שלא פונו בהחלטת צה"ל ומשרד הביטחון. בתשובת המדינה לעתירת היישובים לבג"ץ, היא טוענת שהתוכנית הממשלתית לשיקום הצפון, שאושרה לפני שבוע ואמורה לתת מענה בעיקר ליישובים המפונים, נותנת מענה מספק עבור הלא-מפונים, ולכן אין צורך לפצות אותם מעבר לכך.
"מטרת ההחלטה לספק את המענים והתנאים הנדרשים לצורכי השעה עבור האוכלוסייה, האזור והיישובים, לרבות תחושת החוסן", נכתב בתשובת המדינה שהוגשה הבוקר (רביעי) לבג"ץ. לדברי המדינה, טרם הסתיימה הבדיקה המעמיקה של מצב היישובים. המשמעות היא שהיישובים, למרות קרבתם לגבול, לא יקבלו סיוע מיידי.
את התביעה הגישו בתחילת ינואר תושבי 14 יישובים: עבדון, אבירים, פסוטה, ריחניה, חורפיש, עלמה, כרם בן זמרה, מנות, מצפה הילה, כפר סאלד, כפר בלום, שמיר, עמיר וגונן, וכן משפחות מהיישובים גשר הזיו, שדה נחמיה, להבות הבשן ונאות מרדכי. הם דורשים מהמדינה להכיר בסיטואציה הייחודית של היישובים במרחק 6-4 ק"מ מהגבול, במזרח ומערב הגליל, שבהם מתגוררים יותר מ-20 אלף תושבים בתנאי לחימה אינטנסיביים תחת איום מתמיד וללא שירותים מספקים לתושב. לדבריהם, אי-הכרת המדינה בבעיות שהמלחמה יצרה עבורם היא בלתי מידתית לנוכח התמיכה הרחבה במפונים שמתגוררים פחות מק"מ מהם, בעוד הם נשארים ללא פיצוי, ללא יכולת תקציבית לעזוב את היישוב וללא שירותי חינוך ובריאות מספקים.
ההחלטה על האזור התקבלה מעט אחרי תחילת הלחימה באוקטובר, אז פונו יישובים במרחק 2 ק"מ מקו הגבול. מאוחר יותר הורחב טווח הפינוי ל-3.5 ק"מ. במשך שבועות תושבים המרוחקים יותר מהגבול, עד 7-6 ק"מ, התפנו גם הם לבקשת המועצות האזוריות, עקב חשש להסלמה קיצונית ואפשרות לחדירת מחבלים. ללא כל תמיכה מהממשלה, חזרו התושבים לבתיהם בהמלצת הרשויות המקומיות.
על פי תשובת המדינה, עמדתם של מפקד מרכז העורף בפיקוד צפון, תא"ל (במיל') אלון פרידמן, ושל המשנה למנכ"ל משרד הביטחון, מרדכי בניטה, שהיו אמונים על ניהול מדיניות הפינוי, הייתה שכלל היישובים שלא פונו לא נדרשו לכך מבחינה ביטחונית, וגם כעת אין צורך לפנותם, ועל כן אין למדינה יכולה חוקית לצרף אותם לתוכנית הפיצויים של היישובים המפונים.
עו"ד הרן רייכמן המייצג את היישובים: "התגובה מעניקה תחושה מטעה לבית המשפט שלפיה סוגיית העותרים צפויה לקבל פתרון, ללא כוונה אמיתית לעשות כן. התושבים הלא-מפונים נלחמים על ביטחונם תוך כיבוי שריפות משתוללות, כורעים תחת נטל כלכלי עצום, מקריבים את עתיד ילדיהם ואת עתידם, בריאותם, ופרנסתם, תוך שמירה, בפועל, על קו הגבול הצפוני אשר ננטש על ידי מדינת ישראל – אבל מדינת ישראל נמנעת מלספק להם כל מענה".
התוכנית הממשלתית שתשובת המדינה נשענת עליה צפויה להיות מתוקצבת ב-940 מיליון שקלים עד סוף השנה וסכום כולל של עד 3.3 מיליארד שקלים בשנים הקרובות, אך אין בה כל התייחסות ליישובים שלא פונו, גם לא בסעיפי התקציב שיעברו למועצות האזוריות. ראשי מועצות, חברי שדולת הצפון, ושר הנגב והגליל טענו שההחלטה תהיה חייבת לעבור שינוי עתידי עם הקצאת כספים ייעודיים ליישובים הלא-מפונים.
