63 בעד, 57 נגד: הכנסת אישרה הלילה (שני) להחיל דין רציפות על חוק הגיוס שיזמה ממשלת בנט-לפיד בכנסת הקודמת. שר הביטחון, יואב גלנט, הצביע נגד החוק, וכל שאר חברי הקואליציה הצביעו בעד. חוק הגיוס יעבור לוועדת החוץ והביטחון להכנה לקריאה שנייה ושלישית. ההצבעה נערכה יום לאחר הודעתו של השר בני גנץ על פרישת מפלגתו מהממשלה, שהותירה 64 חברי קואליציה.

חברי האופוזיציה נאחזים באפשרות לשנות את החוק בוועדה. ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) אמר ל'דבר' לאחר ההצבעה: "יש לנו רק בוועדה צ'אנס לפורר את זה". חבר אופוזיציה בוועדת חוץ וביטחון אמר ל'דבר': ״ועדת החוץ והביטחון צריכה להיות מחויבת לחוק גיוס אמיתי שיענה על הצרכים של צה״ל. זה אפשרי אם החוק יעבור שינויים משמעותיים שיכללו מכסות, שיגדלו באופן קבוע ומעוגן בחוק״.

שר הביטחון גלנט מסר לאחר ההצבעה: "עם ישראל מייחל להסכמות – שינויים לאומיים מבצעים בהסכמה רחבה. אסור לנו לעשות פוליטיקה קטנה על גבם הגדול של לוחמי צה״ל".

מהמחנה הממלכתי נמסר: "ראש הממשלה והקואליציה הוכיחו הלילה שהם חזרו ל-6.10.
בזמן מלחמה, כשחיילי צה"ל נלחמים על הבית, הם נאבקים להנציח את הפטור משירות.
עוד לא מאוחר להעביר מתווה רחב וכולל שיספק את צורכי הביטחון והחברה".

בפתח היציאה מהמשכן עמדו 4 בני משפחות חטופים, כשהם מחזיקים שלטים עם תמונות בני משפחותיהם, ואיחלו לילה טוב לחברי הכנסת. "אני בסך הכל רוצה לעמוד פה בשתיקה, רועמת ככל האפשר אבל בשתיקה, ולהראות את האהובים שלנו", אמר ל'דבר' מור שוהם, אחיו של טל שוהם שנחטף מקיבוץ בארי.

פרקש-הכהן במליאה: "מאז 7 באוקטובר אין שום רציפות, הכול השתנה"

יו"ר האופוזיציה ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד ביקר בדיון את המפלגות החרדיות, שהתנגדו לחוק כשהוגש לכנסת וכעת תומכות בו: "מה קרה? שינו את התורה? את 10 הדיברות? יו"ר ש"ס אריה דרעי אמר פעם שמטרת החוק הזה הייתה לפגוע בבני הישיבות, אבל היום הוא הולך 'להשתיק את כל התורה במדינת היהודים' עם יעדי גיוס ומכסות". עוד אמר: "זו לא התורה, רק פוליטיקה קטנה ועלובה. החטא הגדול הוא שהממשלה הזו מעזה לדבר בשם הלוחמים. הממשלה מעודדת השתמטות וסרבנות".

ח"כ אורית פרקש הכהן הציגה את התנגדות המחנה הממלכתי: "הממשלה פועלת נגד צה"ל, נגד ביטחון ישראל ונגד מדינת ישראל. מאז 7 באוקטובר קברה המדינה 646 גיבורים וכמעט 4000 פצועים. מאז 7 באוקטובר אין שום רציפות, הכול השתנה. האפליה פה חריפה מבעבר, כי סכנת החיים של המשרתים היא ממשית וגבוהה מבעבר. המהות פה היא זו שזועקת לשמיים. החוק שמקדמים הערב הוא לא הפתרון לבעיה. שיטת מכסות לגיוס חרדים היא ישראבלוף, הצגה לבג"ץ, והפכה רישיון לבטלנות לרמאות ולחילול השם. החקיקה של היום תפרק את צהל כצבא העם. ככה פשוט, אין שום דרך לייפות את זה
איך אתם מסתכלים למילואימניקים בעיניים?"

"החוק הזה הוא כל מה שפסול ושגוי בעבדודה ציבורית", אמרה ח"כ אפרת רייטן (העבודה). "רצף של כשלים ופגמים מהותיים שיורדים לשורשו של עניין נפלו בהחלטה הזאת, שמבקשים מאיתנו היום להצביע עליה. מדובר במהלך פוליטי, נכלולי וציני, שגובש בלית ברירה בשל מצוקה משפטית. זה פשע ממש, להעביר חוק כזה דרמטי, שנוגע כל כולו לצה"ל ולבניין הכוח, בלי חוות דעת של משרד הביטחון כששר הביטחון של מדינת ישראל יצביע נגד החוק. בוודאי עכשיו, כשמערכת הביטחון עושה כל שביכולתה כדי למלא את מצבת כוח האדם, ורק היום אמר הרמטכ"ל שחסרים לצה"ל 15 גדודים. אז תסתכלו לנו בעיניים, ולכל ההורים של החיילים שמחרפים את נפשם בעזה ובצפון, ותגידו את האמת, זה חוק למען הכיסא, וכל מי שירים את ידו בעד החוק הזה פוגע במשרתים ובמשפחותיהם".

ח"כ אביגדור ליברמן אמר: "שני דברים שמעולם לא הבנתי בהקשר של שירות צבאי: למה ליהודי אסור להיות לוחם, למה המנהיגות החרדית מתנגדת לשירות צבאי, איפה זה מופיע במקורות? לא מצאתי אפילו זכר ששירות צבאי מנוגד ליהדות. כל מה שאנחנו יודעים מההיסטוריה שלנו, כל גדולי המנהיגים היו לוחמים, מיהושע בן נון, דוד המלך ועד המכבים כולם היו לוחמים. מאיפה לקחתם את זה? כל ההשתמטות הזאת היא אנטי יהודית אנטי ציונית והכול נובע אך ורק משיקולים אישיים". ליברמן ביקר את תמיכת הליכוד בחוק: "ז'בוטינסקי וטרומפלדור קידשו את השירות הצבאי. איך אתם נותנים לזה יד?"

יו"ר רע"ם מנסור עבאס התייחס בנאומו רק להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם לקרוא להפסקת אש: "אנחנו כמובן שמתנגדים לחוק ונצביע נגדו, אבל אנחנו גם מברכים בשעה זו על החלטת מועצת הביטחון להפסקת אש ולהחזרת החטופים לפי הצעת ארה"ב, ובעיקר על סמך העמדה הישראלית. אנחנו דורשים מממשלת ישראל לקיים את חלקה במתווה הזה וכמובן דורשים גם מהצד הפלסטיני לתת את חלקו כדי שנוכל לצאת לדרך חדשה שתייתר את הרג האזרחים בשני העמים. זה החזון שאנחנו מאמינים בו, חזון של שלום, סובלנות ושותפות בין שני העמים על אף הכעס שיש היום".

יו"ר חד"ש–תע"ל אמר: "באופן היסטורי, חברי הכנסת הערבים והמפלגות בדרך כלל לא השתתפו בהצבעות על חוקים הקשורים בצבא וחוקי גיוס, חוץ מאשר לפני שנתיים וחצי בינואר 22, כאשר חבר הכנסת בני גנץ הביא את ההצעה הזו. יש סיעה אחת שהיא עקבית בעמדה שלה בכנסת הזאת, והיא סיעת חד"ש–תע"ל. אנחנו נגד גיוס חרדים ונגד גיוס ערבים, ובחוק ההוא של גנץ יש הגדלה של מספר המתגייסים. אבל אנחנו רוצים להפיל את הממשלה הזאת. כל מה שגורם לתסיסה ולמתח בקואליציה הזו, אנחנו בעד. זו הממשלה הגרועה ביותר בהיסטוריה".

לקראת המליאה: ח"כים הביעו התנגדות, אך לבסוף הצביעו בעד

סיעת ש"ס התכנסה להתייעצות ב-22:00 לקראת ההצבעה על החוק, וח"כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית) זומן למפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, לאחר שבימים האחרונים הצביע נגד הקואליציה במחאה על היעדר הפיצוי לתושבי אופקים על אירועי 7 באוקטובר. המליאה תתכנס בחצות, לאחר שיצאה להפסקה.

גם ח"כ טלי גוטליב, שנהגה להתבטא בניגוד לעמדת הממשלה, צפויה להצביע בעד החלת הרציפות. גוטליב אמרה הבוקר שתימנע מהצבעה, ודקות ספורות לאחר מכן הודיעה שתצביע בעד החלת דין רציפות, לטענתה עקב מיצג מחאה שהוצב בפתח ביתה.

בנאום הפרישה שלו מהממשלה אתמול, קרא השר בני גנץ לשר הביטחון גלנט "לנהוג באחריות" וללכת לפי צו מצפונו, ולא לפי לחצים פוליטיים, כשהוא רומז בין היתר על ההצבעה על רציפות חוק הגיוס, שאליה מתנגד גם גלנט.

מצד האופוזיציה, חד"ש-תע"ל הודיעו שלא יצביעו בעד גיוס, אך לבסוף הצביעו נגד החוק: "אנחנו נגד גיוס חרדים ונגד גיוס ערבים, ובחוק ההוא של גנץ יש הגדלה של מספר המתגייסים", אמר ח"כ אחמד טיבי, "אבל אנחנו רוצים להפיל את הממשלה הזאת. כל מה שגורם לתסיסה ולמתח בקואליציה הזו, אנחנו בעד. זו הממשלה הגרועה ביותר בהיסטוריה. יתר מפלגות האופוזיציה, בהן רע"מ, צפויות להתנגד לחוק, במטרה לערער את יציבות הממשלה.

ההצבעה היום תחיל את דין הרציפות על החוק שיזם גנץ בכנסת הקודמת. החוק מתמקד ב-3 דברים מרכזיים, שזכו בשעתם להמלצות הוועדות שהקימו שרי הביטחון גנץ ב-2021 וליברמן ב-2018: שילוב חרדים בתעסוקה דרך הורדת גיל הפטור והגדלת אפשרויות ההכשרה המקצועית; קביעת יעדי גיוס לשירות צבאי ושירות אזרחי; וקביעת סנקציות בחוק נגד ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס.

החוק הועלה להצבעה על רקע עתירות לבג"ץ הדורשות לחייב את הממשלה לגייס את כלל הצעירים החרדים, בעקבות פקיעתם של ההסדר הזמני בחוק שירות ביטחון שאפשר פטור גורף מגיוס לתלמידי ישיבות, ושל החלטת ממשלה דומה שפג תוקפה. בתשובת הממשלה לעתירות לבג"ץ נאמר שהיא מתכוונת לחוקק חוק גיוס חדש עד סוף כנס הקיץ של הכנסת, שיתבסס על חוק הגיוס שיזמה ממשלת בנט ולפיד, ולפיכך, אין הצדקה להתערבות של בג"ץ בסוגיה.

הטענה של מתנגדי החוק הנוכחי, ובראשם גנץ עצמו ומפלגתו, וכן שר הביטחון גלנט, היא שהחוק לא רלוונטי למציאות הביטחונית הנוכחית, ושיש לקבוע מכסות פטור, ולא יעדי גיוס. כלומר, לקבוע מכסה של תלמידי ישיבות שלא יתגייסו, כך שיתר התלמידים שאינם עומדים ברף המכסות יתגייסו. קביעת יעדי גיוס נועדה לייצר כניסה הדרגתית של חרדים לשוק העבודה, מה שהטריד יותר את מנסחי החוק בתקופה שקדמה ל-7 באוקטובר.

משמעות החלת דין הרציפות, שעליה מצביעים חברי הכנסת הלילה, היא שאותו חוק ימשיך את התהליך שהחל בכנסת הקודמת ויעבור לוועדות להכנה לקריאה שנייה ושלישית, ושלא יהיה צורך להגיש אותו מחדש.