ספר מצוין, כל כך אישי וכל כך רגיש וחכם, ושפתו רהוטה, יפה וזורמת! ספר חשוב מאוד לנו, העו"סים.

הנושא: אימוץ. מי מאיתנו לא פגש את הנושא הזה, מזווית זו או אחרת, במהלך עבודתו המקצועית? נושא רגיש, טעון שאיפות, רצונות והתלבטויות; מורכב מאוד רגשית, פרוצדורלית ותהליכית ונוגע במישורים רבים נוספים. יש בינינו המלווים את המאמצים והמאומצים ויש שאף מאמצים בעצמם. "אימפריה" של תחומי הנושא.

את "לטובת הילדה" כתבה ד"ר תמר אשכנזי, מנהלת המרכז הלאומי להשתלות במשרד הבריאות. עבודתה מעוררת ההערכה דורשת תבונה רגשית ומקצועיות רבה, ואלה גם אפשרו לה לכתוב את היצירה הרגישה שלפנינו.

(באדיבות ההוצאה)

לאחר ניסיונות רבים וקשים למימוש שאיפתה לאימהות, אימצה ד"ר אשכנזי שני תינוקות מבית יתומים בסנט פטרבורג שברוסיה. נחישות ומאבק בלתי מתפשר מלווים את תהליך האימוץ המורכב, עד לסיומו המוצלח.

מבנה הספר מאפשר לתת ביטוי לכל דמות משמעותית בו; מאפשר להיכנס לעולמם, להבין ולחבק, להרכיב את התמונה הקבוצתית והאישית, להזדהות, לאהוב ולחמול.

הראשונה היא סבטה, סבטלנה – תינוקת שנולדה לעולם שאין בו שמחה, אהבה וביטחון. אימה בחרה את שמה, שפירושו בעברית אור. האם העולם ישיב לה באור? זה המקום להתייחס לתמונה שבכריכת הספר: ילדה העומדת בגבה אלינו ופניה אל השמש העולה, כשנוף חלומי עוטף אותה. אביה של סבטה פגוע קשה מתאונה, אימה מכורה לאלכוהול ואין לה מסוגלות הורית. כותבת תמר: "אפילו הלידה לא עוררה אצלה את הצורך לגעת ולחבק. גם כשבכתה התינוקת עת הגיחה מהרחם, לא מצאה מילים בפיה להרגיע אותה. באותו רגע נחרתה חוויית החסר הראשונה בספר הזיכרון שבמוחה של התינוקת" (עמ' 7). כך מתחילים חייה של סבטה. את השם נתנה לה אימה במעמד החתימה על הוויתור עליה – כמה כואב! סבטה הועברה לבית היתומים מס' 10.

אני מתייחסת כאן בהרחבה לסיפורה של סבטה, מכיוון שהוא זה שמכניס את הקורא ל"מסלול העלילה" והוא הבסיס העיקרי והמוצק (מוצק בשבריריותו!) לכל שיבוא אחריו.

הדמות השנייה המקבלת כאן במה היא אירה, ד"ר אירנה. סלאווה בעלה טבע בעת שיצא לדוג עם חבריו והיא ממשיכה לגדל לבדה, באהבה ובמסירות, את הבן הקטן יורי. שלושה פרקים מוקדשים כאן לאירה ופורסים את חוויית חייה הקשים, מלאי הסבל והעצב, שיש בהם גם מקום לאהבה, לחמלה, למסירות נפש ולאצילות. אני אוהבת את האופן שבו נבנית דמותה של אירה, את פרטי הפרטים של "הנפש הרוסית" בראי התקופה.

בפרק החמישי אנחנו פוגשים את טלי, ישראלית, שמהלך חייה שונה מאוד מזה של אירה. טלי היא אחות בבית חולים. שם היא פוגשת את אודי, חולה דיאליזה, ואהבתם פורחת. הם מתכננים להינשא, אבל אודי מת. לאחר שנים, כשמתגבשת בטלי ההחלטה להיות אימא, היא עוברת טיפולי פוריות כושלים ומחליטה לאמץ. אבל כל זה מגיע מאוחר יותר. עד אז יש לנו עוד הרבה פרקי אירה, הרופאה הרוסייה מפטרבורג.

כאן מתחילה הדרך המפותלת של מפגש/לא מפגש בין אירה לטלי, כשהמחבר ביניהן היא התינוקת סבטה. אירה היא היום סבתא מלאת אהבה לסבטה, וטלי היא אימה המאמצת של סבטה. אביה של סבטה הוא יורי שהזכרתי קודם, בנה של אירה הפגוע קשה מתאונה. הוא נזקק לטיפול סיעודי ועובר לגור בבית אימו. אימה של סבטה היא לנה, בת למשפחת אלכוהוליסטים (ממנה ברחה וזכתה ל"אימוץ" של יורי, שחמל והתאהב, ושל אירה אימו). בהמשך לנה מתמכרת בעצמה לאלכוהול, עד כדי אובדן היכולת ההורית (בכל הסיפור המסובך הזה מתקיים גם מיכאיל, הבן הקטן של יורי ולנה, שנשאיר עם אימו למרות מצבה ואירה מנסה לתמוך בו כמיטב יכולתה). בתנאים האלה, סבטה אינה יכולה לגדול במשפחתה. אירה היא הראשונה, וכמעט היחידה, שמבינה זאת. טלי, המופיעה בעולמה של סבטה, מושיטה זרועות אימהיות אוהבות אל ידיה המושטות לאהבה של סבטה. אהבה ממבט ראשון.

בדמותה של טלי, תמר אשכנזי מובילה אותנו לאורך האתגרים הביורוקרטיים והרגשיים של התהליך, צעד אחר צעד, מכשול אחר מכשול. אדם עוזר ותומך אחד אחר אדם עוזר ותומך אחר. דמותה של הרופאה אירה מלווה את התהליך מאחורי הקלעים, ואף לפניהם, בדאגה, במסירות ובאהבה אין קץ. תהליך האימוץ הוא כמעט סיפור מתח עד לסיומו המוצלח, שבו טלי וסבטה – כעת אלה – מגיעות לישראל. כשלוש שנים לאחר מכן, טלי מאמצת ילד נוסף מאותו בית יתומים. הפעם, התהליך מסובך עוד יותר בשל המצב הביטחוני בארץ. בתקופה זו אירה וטלי נפגשות שנית, ודינמיקת היחסים ביניהן מעוררת חמלה וכאב. טלי נלחמת בנחישות כדי להוציא לפועל גם את האימוץ השני – ומצליחה!

הפרקים הבאים מתארים את חיי שני הילדים המאומצים ואימם היחידנית, שהרי סיפור האימוץ אינו מסתיים כאן – הוא לכל החיים! הילדים שונים מאוד זה מזה. הבמה ניתנת ברובה לאלה, שהדומיננטיות שלה ומורכבותה מתוארים באופן ברור ועמוק. מרתק "לזרום" עם התפתחות הדמויות, לחוות את חייהן, את המחשבות והרגשות, המצוקות ודרכי ההתמודדות. ומה יקרה עם אירה? האם עוד נפגוש אותה?

בסקירתי זו הרחבתי בתיאור הדמויות המרכזיות, חייהן וסביבתן. רציתי לעורר סקרנות ועניין בספר הנפלא הזה, על העולם האנושי המכאיב והמרפא הנפרש בו, העולמות השונים והרחוקים זה מזה והמפגשים ביניהם. האימוץ הוא הציר המרכזי המפגיש בין כולם, כשטובת הילדה (וטובת הילדים בכלל) היא המניע והמנוע.

אבל בכל אלה יש רק רמז לאיכותו ולמיוחדותו של הספר. זוהי יצירה מיוחדת ואיכותית, המוקדשת כולה לנושא המורכב והמיוחד – אימוץ.

***

אהובה אוברשטיין – MSW, עו"ס מומחית. ahuva.o@gmail.com