"מידעו"ס בעריכתך היה תמיד רלוונטי, בועט, עדכני ומעשיר"

אילנה יקרה,

כולנו נמצאים בתקופה מאתגרת, ובכל זאת חשוב לעצור לרגע ולהתייחס לאירוע המשמעותי של סיום התפקיד החשוב שלקחת על עצמך. במיוחד כשזה קורה לאחר תקופה כל כך משמעותית למקצוע שלנו ולעיתון שלנו – מידעו"ס.

פרידה הכרוכה בסיומו של תפקיד היא תמיד  נקודת ציון משמעותית ומרגשת; מעמד שעצב ושמחה משמשים בו יחדיו – על סופה של תקופה ועל תחילתה של אחרת.

פרופ' אורית נוטמן-שורץ (צילום: אלבום פרטי)

אילנה, אין ספק שבתקופתך כעורכת, מידעו"ס הפך לעיתון מקצועי מוביל. השכלת למצוא לו את המקום הנכון שבין כתב עת דוגמת "חברה ורווחה" לבין דברור המידע הקשור לאיגוד העובדים הסוציאליים כמו תנאי שכר ועבודה, השתלמויות, נופשים, חופשות ומידע מהנעשה באיגוד. מיצבת אותו כבמה לעובדים סוציאליים באשר הם – צעירים וותיקים, תלמידי המקצוע וכל העוסקים במלאכה בשדה – אשר מאפשרת לכולם להשמיע את קולם. בצניעות ובשקט המאפיינים אותך הצלחת לחבר את האקדמיה המסורתית ואת המועצה לעבודה סוציאלית עם העבודה הנעשית בשדה. "לא את הכול אפשר ומספיקים ללמוד בין כותלי האקדמיה", נכתב באחד מהגיליונות האחרונים, ובדיוק מתוך הבנה חשובה זו הפכת את מידעו"ס למקום ללמידה הדדית ולמקור ידע משמעותי לכלל הקהילה המקצועית. מידעו"ס שבעריכתך היה תמיד רלוונטי, בועט, עדכני ומעשיר.

תודה לך, אילנה, על הליכה משותפת בשדות המקצוע; על היותך עמוד האש לפני המחנה -בתחום הבריאות במיוחד ובמקצוע בכלל; על עשייתך רבת השנים, המעשירה והמלמדת; על גאוותך במקצוע ואהבתך אותו, שנתנו השראה לרבים.

בהערכה רבה על פעילות מבורכת, מעשירה ומלמדת לאורך כל כך הרבה שנים!

פרופ' אורית נוטמן–שורץ
יו"ר לשעבר של המועצה לעבודה סוציאלית;
חברת סגל ביה"ס לעבודה סוציאלית, המכללה האקדמית ספיר

״חיפשת זוויות חדשות ונרטיבים משתנים והתבוננת לעוולות חברתיות בעיניים, בלי למצמץ״

לפעמים, כך סתם באמצע הדרך, פוגשים את האנשים הנכונים.

אילנה יקרה, רציתי לספר לך על שיח פנימי וחיצוני שמתנהל אצלי יחד איתך זה שנים, גם ללא ידיעתך. פסיפס של רגשות שנמהל בימים של פעם ובימים של עכשיו; אותו קשר אנושי שנרקם במהלך השנים, באמצעות שיחות על ערכים ואנשים ועל עבודה סוציאלית בארץ בכלל, ובמערכת הבריאות בפרט, וגם על משפחה ושמחות וכאב. ככה זה כששותפים למקצוע ונפגשים גם במערכת מידעו"ס.

השיח הזה, אילנה, הוא על עשייה אישית וחברתית.

את, מבחינתי, מודל לעבודה סוציאלית מקצועית, חומלת ומיטיבה, שאפתנית ולא מתנצלת. מקצוע ראוי. את רוחב אופקייך ניתן לראות בכל מה שאת עוסקת בו. גם כעורכת מידעו"ס. את אוהבת אמנות ומוזיקה ותמיד יצירתית, עכשווית ומכבדת את האחר. אני אוהבת את המרץ שלך, את העדכניות והחביבות. את דורשת מהאחר הרבה, אך דורשת בעיקר מעצמך. את נדיבה, יפה ורואה במידעו"ס שליחות לחיים. לא סתם עוד כתב עת, אלא אמצעי להציע במה אמיתית למה שנעשה בשטח העבודה הסוציאלית במדינה. נעים לעבוד איתך. את יודעת לבקש, מסבירה למה זה חשוב וכך מניעה אנשים לעשייה. באמצעות מערכת מידעו"ס, חשפת אותי ורבים אחרים להזדמנויות שונות, לנעשה בשטח וגם לנעשה באקדמיה.

ד"ר עפרה ארן (צילום: אלבום פרטי)

במהלך שנותיך כעורכת, תמיד חיפשת זוויות חדשות, נרטיבים משתנים ועדכניים. התבוננת לעוולות חברתיות בעיניים, בלי למצמץ. נכון, בעבודה סוציאלית עוסקים במצוקות, אך גם בתכנון, ניהול ותקווה – ואת תמיד שם. תמיד שואלת מה צריכים הפרט, הקהילה וגם העובדים הסוציאליים עצמם, כבני אדם. כאבת את סבלם של האנשים בקורונה ונתת לכך ביטוי מיוחד במידעו"ס, וגם את כאב המדינה בכאוס החברתי ועתה במלחמה הארורה, בטראומה הלאומית. מייד התגייסת לחשיבה אחרת ולפורמט חדשני של העיתון. ולמה? כי את רגישה ולא נופלת לאשמה, להאשמה ולשיפוטיות, אלא מצפה שנהיה טובים ונבין שהחוויה של כל אחד היא אישית, וככזו יש מקום לתת לכך ביטוי אחר, מיידי וקולע.

באמצעות מערכת מידעו"ס אִפשרת לתת פורקן למערכת העצבים החברתית, לכעס, לבכי, לפחד, אך גם לעשייה הנפלאה ולשאר הרוח של העוסקים במלאכה. כי מילים שמלוות עשייה הן אמצעי משנה חיים, ואת יודעת זאת. את נזהרת מפאתוס, משחור ולבן, נותנת פרספקטיבה נכונה. זו התנועה שלך, של אדם שחווה באופן אישי את הנעשה סביבו, וגם של הגוף המקצועי המתבונן, המשתנה. אין סטגנציה. את יודעת ורואה שגם בעת מלחמה יש כאב נפשי ליחיד, מצוקה כלכלית, וגם לידה שקטה ועבודה קבוצתית. וגם תכנון לטווח ארוך, חיבוק ואוזן קשבת. לכולם נתת מקום בכתב העת שלנו. אופקים רחבים – כבר אמרתי.

בחרת לפרוש ולהעביר את השרביט לעדי. אז בהצלחה לך גם בהמשך, בריאות ואושר עם המשפחה היפה לדורותיה ועוד הרבה עשייה ברוכה – כי את תמיד חושבת קדימה.

ובהצלחה לעדי.

ד״ר עפרה ארן
ביה"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר־אילן; חברת מערכת מידעו"ס