עמותת 'קו לעובד' הגישה בשבוע שעבר בקשה להצטרף לדיון בתיק וולט בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים במעמד "ידיד בית המשפט", מה שיאפשר לה להגיש עמדה על עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה, שמתנגדת לייצוגיות התביעה.
וולט הגישה התנגדות להצטרפותה של העמותה לתביעה, בעוד התובע, גולן חזנוביץ', הסכים לבקשת העמותה, והיועמ"שית נמנעה מלהביע דעה והשאירה את ההחלטה בעניין לבית המשפט.
בית המשפט החליט לאפשר לקו לעובד להגיש חוות דעת על עמדת היועמ"שית, והיא צפויה להגיש אותה עד ליום שני הקרוב. בקשתה של העמותה להצטרף להליך תידון בתחילת הדיון הקרוב בתיק, שצפוי להתקיים בתחילת יולי.
"עצמאים" ללא זכויות או שכר מינימום
מהות התביעה נגד וולט עוסקת בהכרה ביחסי עבודה, כאשר וולט מתקשרת עם שליחיה כ"עצמאים", שעובדים מולה כעוסקים המקבלים שכר עבור כל משלוח, ולא מקבלים שכר מינימום שעתי או זכויות סוציאליות, בשיטה המכונה "כלכלת פלטפורמה" או "תעסוקת חלטורה".
התביעה מתנהלת כבר קרוב לארבע שנים, כאשר בית הדין הארצי לעבודה הכיר בייצוגיות התביעה, ו-וולט ערערה על הייצוגיות לבית הדין הארצי. לפני כחודשיים הגישה המדינה את עמדתה בתיק, באמצעות היועצת המשפטית לממשלה, וזו מתנגדת לייצוגיות התביעה.
הליך שתוצאותיו יעצבו את יחסי העבודה בשכבות הנמוכות
קו לעובד היא עמותה המסייעת לעובדים מול מעסיקיהם, בבירוקרטיה מול מוסדות המדינה ובייצוג בבתי הדין לעבודה. העובדים להם מסייעת העמותה הם עובדים מסקטורים מוחלשים, כגון מהגרי עבודה, מבקשי מקלט, עובדים פלסטינים ועובדים ישראלים בשכר נמוך – אוכלוסיות המהוות פלח לא מבוטל משליחי החברה, שלדברי העמותה, מגיעים לטיפולה לעיתים תכופות.
בנימוקי הבקשה טענו בקו לעובד כי מדובר בהליך שתוצאותיו צפויות לעצב את יחסי העבודה בשכבות הנמוכות, וצפוי להשפיע רבות על השימוש בתובענות ייצוגיות במשפט העבודה, וככל שתתקבל עמדתה של היועמ"שית, היא עשויה לצמצם את השימוש בכלי זה, ובכך גם למנוע כוח התארגנות של עובדים מוחלשים (שלרוב מתקשים להוביל הליכים ולפנות לבית הדין לעבודה במקרים פרטניים) ולהוציא מאיזון את יחסי הכוחות.
"כמי שמסייעת מדי שנה לאלפי עובדים לא מאוגדים בשוק העבודה השניוני, העמותה סבורה כי ראוי שבפני בית הדין תעמוד חשיבות השימוש בתובענות ייצוגיות לקידום זכויות עובדים ולתיקונים מבניים אפשריים במבני העסקה שהתפתחו בשוק העבודה, כגון העסקה קבלנית, מיקור חוץ וכו'", כתבה העמותה בבקשה, וטענה כי קיומה של "שונות" בין העובדים, כפי שנימקה היועמ"שית בעמדתה, היא תולדה של יחסים המעוצבים מלכתחילה על ידי המעסיק, צרכיו ושיקוליו.
עוד הצביעה על כך שצפוי ששאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד בשוק העבודה תהפוך להיות קריטית יותר עם התפתחותה של כלכלת הפלטפורמה – כאשר המדינה נמנעת עד כה מלהסדיר את הנושא בחקיקה, ועל כן בית הדין לעבודה הוא המקום העיקרי בו יתעצבו יחסים אלה.
"העמותה אינה מבקשת לטעון ביחס לשאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד במקרה הקונקרטי, אולם היא מבקשת להצביע על השלכות מסקנה משפטית שתגביל את השימוש בתובענות ייצוגיות כמסגרת לדיון בשאלות של סטטוס יחסי העבודה בכלל, ובפרט תחת מודל כלכלת הפלטפורמה", הבהירו.
בעקבות טענה זו, נימקה וולט את התנגדותה בכך שהעמותה לא מעוניינת לטעון בהליך הקונקרטי, שהיועמ"שית לא בהכרח שוללת שימוש בתובענות ייצוגיות ביחסי עבודה, וכי לעמדת קו לעובד לא תהיה כל תרומה להליך.
"שיקולי מדיניות רוחביים שעניינם השימוש בכלי התובענות הייצוגיות נדונים ואמורים לידון על ידי המחוקק, ולא במסגרת הליך משפטי קונקרטי", ציינה החברה, וגם טענה כי עיתוי הבקשה, קרוב לשנתיים לאחר פתיחת ההליך, ופחות מחודש לפני מועד הדיון, מהווה עילה לדחיית הבקשה.
