עדות למרד האחרון של יהודי ארץ ישראל בשלטון הרומי נחשפה בלוד בחפירת אתר אכיאולוגי בעיר. בין היתר התגלו במקום שרידי מבנה ציבור יהודי קדום שנחרב לפני כ-1,650 שנה, ומטמון של 94 מטבעות שהוחבא, אך איש לא שב לאוספו עד שהתגלה כעת.

כתובת עם שם של אדם יהודי ממשפחת הכוהנים

לראשונה נחשפה בלוד עדות ארכיאולוגית למרד גאלוס – המרד היהודי האחרון ברומאים.

התגלית הדרמטית – שרידי מבנה ציבור שנחרב, שביסודותיו הוחבא מטמון קדום מלפני 1,650 שנה, מתפרסמת לראשונה כחלק מספר חדש במסגרת 'כנס במרכז'. הכנס, הפתוח לציבור, יתקיים ב-20 ביוני במוזיאון ארץ-ישראל בתל אביב, בשיתוף אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בר-אילן ורשות העתיקות.

אתר החפירות בלוד. "לוד/דיוספוליס כמרכז יהודי-תורני חשוב בתקופת המשנה והתלמוד" (צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות)

בחפירות שניהלה רשות העתיקות בשנת 2022 ברחוב נורדאו בעיר במימון עיריית לוד, נחשפו שרידי מבנה ציבור שנהרס בחורבן אלים בסוף התקופה הרומית – תחילת התקופה הביזנטית. ביסודות המבנה התגלו 94 מטבעות כסף וברונזה המתוארכים לשנים 222–354 לספירה, שהוטמנו בו במכוון מתוך תקווה לשוב ולאסוף אותם עם שוך המאורעות. המטבעות המאוחרים במטמון מתוארכים לימי מרד גאלוס (351–354 לספירה). אף על פי שהעדויות הכתובות למרד זה בקיסר הרומי קונסטנטיוס גאלוס נדירות, קיימים אזכורים לכך שערים יהודיות מרכזיות כמו לוד, ציפורי וטבריה נחרבו במהלך המרד על ידי צבאו של גאלוס.

בין הממצאים הנוספים שנמצאו במבנה: פריטי אבן ושיש מרשימים, כתובות ביוונית, עברית ובלטינית, וכתובת שבה שם של אדם יהודי ממשפחת הכוהנים, שעדיין נחקרת.

הכתובות, והעובדה שלא נמצאו עצמות חזיר במכלול עצמות בעלי החיים שהתגלו באתר, מעידות כי המבנה שימש אוכלוסייה יהודית.

לוד כמרכז לאחר חורבן בית המקדש

לדברי חוקרי האתר, שחר קריספין ומור ויזל מרשות העתיקות, "מדובר ככל הנראה במבנה ציבור יהודי מפואר, שבו פעלו חכמי העיר. מכתבי חז"ל ידוע, כי לוד שימשה מרכז יהודי משמעותי בימים שאחרי חורבן בית המקדש בירושלים. המבנה, שנחרב עד ליסודותיו, מצביע כי דיכוי המרד נעשה בתוקפנות ובאלימות ולא דובר במהומה מקומית כפי שנטען במחקרים קודמים. עדות זו היא היחידה עד כה להיקפו ולעוצמתו של מרד גאלוס במרכזה של ארץ ישראל".

לדברי יו"ר מועצת רשות העתיקות, פרופ' יהושע שוורץ, החוקר את לוד היהודית, "קשה לקבוע אם המבנה המפואר שהתגלה שימש כבית כנסת, כבית מדרש, כבית ועד או עבור שלושתם גם יחד. כן עולה מהחפירות, כי המבנה, מטמון המטבעות וכלל הממצאים הארכיאולוגיים שהתגלו בחפירה, מתקשרים עם המקורות היהודיים והלא-יהודיים שמתארים את לוד/דיוספוליס כמרכז יהודי-תורני חשוב בתקופת המשנה והתלמוד. מצב זה כנראה נמשך גם לתוך התקופה הביזנטית, עד שנגדע באכזריות בעת מרד גאלוס".

מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו: "הממצא המרשים מדגיש את המחויבות שלנו לחקר ושימור ההיסטוריה והמורשת העשירה של לוד. לצד הקמת מרכז לפסיפס לוד המרהיב בעיר, אנו גאים להביא גם את העדות החשובה הזו מימי החכמים היהודים לידיעת הציבור הרחב".

ראש עיריית לוד, יאיר רביבו: "מדובר בתגלית מרעישה ומרגשת מאוד – עוד חולייה בשרשרת של לוד התנאית, היהודית ההיסטורית. הממצאים באזור מוכיחים בוודאות שלוד היא מהערים העתיקות בעולם. אנחנו מבקשים להודות לרשות העתיקות על חשיפת עברה של העיר. אני מאמין שהאתר הזה, לאחר חשיפתו, יביא לכאן בעתיד תיירים רבים. לוד מתחברת לעבר וצופה פנים קדימה לעתיד מבטיח".