עמותת "קו לעובד" הגישה היום (שני) לבית הדין הארצי לעבודה את חוות דעתה על עמדת היועצת המשפטית לממשלה בתיק וולט. זאת לאחר שוולט התנגדה להצטרפות העמותה לתביעה, אך נשיאת בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, ורדה וירט-לבנה, החליטה בשבוע שעבר לאפשר לעמותה להגיש את עמדתה.

בעמדתה, שהוגשה באמצעות הקליניקה המשפטית של אוניברסיטת תל אביב ובהובלת עו"ד מיכל תג'ר ועו"ד אלעד כהנא, טוענת העמותה כי עמדת היועמ"שית מסכנת את השימוש בתובענות ייצוגיות בתיקי הכרה ביחסי עבודה, מה שמחליש מאוד את הכוח של העובדים ומוציא מאיזון את יחסי הכוחות בינם לבין המעסיקים. בנוסף, נטען כי היועמ"שית מתעלמת מקוגנטיות חוקי העבודה, כלומר, מכך שעובד אינו יכול לוותר על זכויותיו, ומהצורך לספק הגנה לעובדים בכלכלת הפלטפורמה המתרחבת.

המדינה מתנגדת לייצוגיות התביעה

קו לעובד היא עמותה המסייעת לעובדים מול מעסיקיהם בבירוקרטיה מול מוסדות המדינה ובייצוג בבתי הדין לעבודה. העובדים שלהם מסייעת העמותה הם עובדים מסקטורים מוחלשים, כגון מהגרי עבודה, מבקשי מקלט, עובדים פלסטינים ועובדים ישראלים בשכר נמוך – אוכלוסיות שהן פלח לא מבוטל משליחי החברה, אשר לדברי העמותה מגיעים לטיפולה לעיתים תכופות.

התביעה נגד וולט עוסקת במהותה בהכרה ביחסי עבודה: וולט מתקשרת עם שליחיה כ"עצמאים", שעובדים מולה כעוסקים המקבלים שכר עבור כל משלוח, ואינם מקבלים שכר מינימום שעתי או זכויות סוציאליות, בשיטה המכונה "כלכלת פלטפורמה" או "תעסוקת חלטורה". שליח וולט לשעבר, שהגיש את התביעה באוגוסט 2020, דורש שהחברה תכיר בשליחיה כעובדים המועסקים בה, וזכאים לזכויות הנגזרות מכך.

התביעה מתנהלת כבר קרוב לארבע שנים. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הכיר בייצוגיות התביעה, אך וולט ערערה על הייצוגיות לבית הדין הארצי. לפני כחודשיים הגישה המדינה את עמדתה בתיק באמצעות היועצת המשפטית לממשלה, ולפיה היא מתנגדת לייצוגיות התביעה וממליצה לבטל את קביעת בית הדין האזורי שהתביעה ראויה להתנהל כתביעה ייצוגית. המדינה נימקה את טענתה בין השאר בכך שאין מקום להתייחס לשליחי וולט כקבוצה אחת ולנהל הליך ייצוגי הנוגע לזכויות שלהם, אלא צריך לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לדיני העבודה הקיימים, נוכח השונות שקיימת ביחסים של החברה עם כל שליח, למשל – מספר שעות העבודה, כמות המשלוחים המבוצעים בכל 'משמרת', או אם השליח מקיים משלוחים עבור עוד חברות.

"מערער את יסודות משפט העבודה באופן שקשה להפריז בחשיבותו"

בעמדתה טוענת 'קו לעובד', שתובענות ייצוגיות הן "כלי רב עוצמה להשפעה על אי-צדק מבני בשוק העבודה", ומביעה חשש שאם עמדת היועמ"שית תתקבל, תוגבל מאוד יכולת ההשפעה שלו. "עמדות אלה מבקשות הלכה למעשה להפקיע את השימוש בתובענה ייצוגית, כאשר השאלה המשפטית היא שאלה של יחסי עבודה", נכתב. "הן (הטענות) אמנם מתמקדות, לכאורה, בהחלטת האישור הקונקרטית, אך אם התיזה שלהן תתקבל, קיים חשש משמעותי כי שאלת קיומם של יחסי עבודה לעולם לא תוכל להתברר במסגרת תובענה ייצוגית".

לגבי טענות היועמ"שית התומכות בהמלצה לבטל את ייצוגיות התביעה, בקו לעובד טוענים כי היא מתעלמת מכך שחוקי והלכות העבודה בישראל הם חוקים קוגנטיים, כלומר, אי אפשר לוותר עליהם, גם אם הצדדים מסכימים לכך. "עמדה זו מתעלמת מהממד הקוגנטי של דיני העבודה הגובר על רצונות הצדדים, וכן מהמאפיינים הייחודים של יחסי העבודה, במסגרתם למעסיק יש כוח מובנה לייצר שונות בין הסדרי העסקת עובדיו", הם מסבירים.

עוד לטענת העמותה, היועמ"שית מתעלמת מכך ש'כלכלת הפלטפורמה' היא שיטת העסקה שהולכת ומתרחבת בשוק העבודה, ושיש להחיל עליה חוקים המגנים על העובדים. "נותני השירות והעובדים בתעשייה אינם אלא תצורה נוספת בתוך המגוון ההולך ומתרחב של תצורות העסקה, ויש להפעיל על ההתקשרויות שלהם את הכלים שיצר משפט העבודה כדי להכיל תצורות העסקה חדשות שצמחו ועוד יצמחו".

"קבלת התיזה שלפיה שאלה של יחסי עובד-מעביד אינה מתאימה לבירור בהליך ייצוגי נוכח קיומם של רצונות שונים בקרב חברי הקבוצה, מערערת את יסודות משפט העבודה באופן אשר קשה להפריז בחשיבותו", מוסיפה 'קו לעובד' בעמדתה. "במידה ועקרון הקוגנטיות ייסוג מפני אינטרסים פרטניים נוגדים, יביא הדבר להשלכות כואבות על רבבות עובדים בשוק העבודה השניוני, המועסקים בתבניות העסקה בלתי שגרתיות והנעדרים כוח מיקוח וקול קיבוצי, מחוץ למטריית ההגנה החיונית של חקיקת העבודה הקוגנטית, חשופים ופגיעים יותר מאי פעם לניצול, לעושק ולקיפוח".