דו"ח חדש על לימודי השפה העברית בחברה הערבית ממליץ להתחיל את לימודי העברית מגיל הגן, במקום מכיתה ב' עד ה' כפי שקורה כיום. המלצה נוספת היא הגדלה מדורגת של מספר המקצועות הנלמדים בעברית בבתי-הספר הערביים.

כותבי הדו"ח ממליצים גם להגביר את השילוב בין יהודים לערבים במערכת החינוך. לדבריהם, לכניסת מורים דוברי עברית כשפת אם לבתי הספר הערביים תהיה השפעה חיובית על לימודי השפה העברית בבתי-הספר ואף מעבר לכך.

החוקרים קוראים למערכת החינוך ליצור מסגרות משותפות של תלמידים יהודים וערבים, הן במסגרת החינוך הפורמלי והן במסגרת החינוך הבלתי פורמלי, ומדגישים כי יש להפעילן לכל הפחות במהלך יום אחד בשבוע.

הדו"ח הוא פרי עבודתם של תשעה מחוקרי המכון לחקר החברה הערבית בישראל במכללה האקדמית גליל מערבי. הוא הוצג בכנס 'השפה כמנוף להשתלבות – עברית כשפת לימוד עיקרית בחברה הערבית' שהתקיים במכללה בשני שעבר. במהלך הכנס הודגשה חיוניותה של ידיעת העברית כאמצעי להשתלבות בחברה הישראלית ובמשק הישראלי.

"נכון להיום חלק ניכר מערביי ישראל אינם שולטים כלל בשפה העברית, בעוד אחרים שולטים בה באופן חלקי בלבד", אמר נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי, פרופ' נסים בן דוד, "חוסר היכולת לשלוט בעברית, לקרוא ולכתוב בה באופן רהוט, מקשה על ערביי ישראל להשתלב בחברה ובכלכלה הישראלית ומציב קשיים להצלחה של ערבים בלימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה. אין ספק ששליטה בשפה העברית מאפשרת להכיר את התרבות הישראלית, לנהל שיח ואינטראקציה עם יהודים, להבין את האחר ולפתח אמפטיה וחיבה".

שוליות כפולה לצד מגמות השתלבות

לצד ההתמקדות בשפה העברית, החוקרים סקרו גם את ההתפתחויות בהשתלבות הערבים בציבור הישראלי באופן כללי. החוקרים מדגישים כי בשל העובדה שהערבים חיים בעת ובעונה אחת בשולי החברה בישראל וגם בשולי העם הפלסטיני, הם ציבור בעל מאפיינים ייחודיים עם נקודת פתיחה מורכבת שחי כ"מיעוט בפריפריה כפולה".

החוקרים מצביעים על מגמת השתלבות גוברת של האזרחים הערבים, אך הם גם מציינים את המגמות המפרידות בינם לבין הציבור היהודי, במיוחד ברמת החקיקה. נתוני סקרים בתקופת המלחמה מצביעים על עליה במספר הערבים שהזהות האזרחית הישראלית היא המרכיב החשוב ביותר עבורם בהגדרת זהותם האישית, ואילו הזהות הלאומית הפלסטינית היא משנית. 66% מהאזרחים המוסלמים ו-84% מהנוצרים והדרוזים השיבו כי הם מרגישים חלק מהמדינה.

לדעת כותבי הדו"ח, אחד הנושאים שיכולים לשמש לסייע להשתלבות ולמוביליות חברתית הוא השתתפות בני החברה הערבית בשירות לאומי-אזרחי. אך החוקרים גם מצביעים גם על הקושי לממש את הפוטנציאל הגלום בו. על-פי הנתונים האחרונים מהרשות השירות הלאומי-אזרחי, נכון לסוף 2021 התנדבו בישראל 18,087 אזרחים, מתוכם 5,107 ערבים, המהווים כ-27% מכלל המתנדבים. מרבית המתנדבים הערבים הינם מוסלמים (12%) ובדואים (כ-7.7%) והיתר דרוזים, נוצרים וצ'רקסים.

"ההנחה שלנו היא ההנחה שלנו היא שמרבית האזרחים הערבים בישראל הפנימו את יכולתם לגשר על פני הפער בין זהותם לבין מחויבותם למדינה", אמר יו"ר המכון לחקר החברה הערבית, פרופ' מוחמד סוואעד, "מבחינתם, ההשתלבות במדינה לא עומדת בסתירה לזהותם הלאומית והתרבותית. תהליכי השתלבותם בכלל המישורים בחברה נותר המרכיב המכריע המשפיע על יחסם למדינה. מדיניות ממשלתית ארוכת טווח שתעוצב ברוח הזו תתרום בצורה משמעותית לשיפור ביחסים בין הערבים לבין המדינה והציבור היהודי, והדבר ישרת את האינטרס הלאומי של ישראל".