ברשויות בעוטף עזה חוששים מקיצוץ בתקציבים שהובטחו למנהלת תקומה. הממשלה הקצתה 19 מיליארד שקלים לשיקום היישובים, אבל רק 14 מיליארד שקלים הועברו מייד, ו-5 מיליארד שקלים נוספים הוקפאו והוגדרו תקציבי פיתוח. מקורות בעוטף סבורים שההקפאה היא רק דרך של הממשלה להקצות את אותה תוספת לצרכים אחרים, בהם תוכניות שיקום באזורים נוספים החורגים מ-7 ק"מ מהגבול עם עזה.

"הרחבת גבולות החבל היא עוול לתושבי העוטף", אמר מ"מ מקום ראש מועצת שער הנגב, יוסי קרן, בדיון בוועדת המעקב לשיקום חבל תקומה אתמול (שלישי). קרן דורש לשחרר את התקציב המוקפא של 5 מיליארד שקלים מכספי תקומה, כך שיהיו זמינים כבר כעת, ולא ייגרעו לצרכים נוספים בעתיד. הוא התייחס לבג"ץ אופקים ולדרישות של יישובים בנגב המערבי לפיצויים ולהכרה מהמדינה.

המדינה מקדמת תוכניות פיתוח לאופקים, לנתיבות ולמועצה אזורית מרחבים, שהמקור התקציבי עבורן צפוי להיות, לפחות בחלקו, מתקציבי תקומה, אף שיישובים אלה אינם נמצאים בתחום 7 הק"מ. קרן מדגיש שהמדינה פועלת נכון בכך שהיא רואה חשיבות בשיקום והשקעה באזורים, ושהגיוני שחלקם יתוקצב מכספי תקומה, אך תקציב המנהלת צריך לגדול בהתאם, באמצעות הגדלת המענקים או חקיקה נפרדת.

החשש של קרן אינו מקרי. מנגנון הקיצוצים בכספי תקומה כבר יצא לפועל השבוע, כשהמדינה הכריזה שתממן את המשך שהיית המפונים במלונות עד אמצע אוגוסט מהכספים הקיימים, וגזרה הלכה למעשה קיצוץ במענקי החזקה ומימון פתרונות הדיור למפונים בטווח הרחוק.

מנהלת תקומה, האחראית על התמיכה בתושבי העוטף ועל שיקום החבל, צפויה להיות מתוקצבת בחמש השנים הקרובות ב-19 מיליארד שקלים. כבר כיום, כמיליארד שקלים הועברו לתושבים ולהליכי השיקום הראשוניים, אך הכסף צפוי להגיע לידי המנהלת רק עם אישור חוק תקומה, שצפוי לעבור עד סוף המושב הכנסת הנוכחי. בלחץ האוצר, הוחלט שעל פי הצעת החוק הנוכחית, המנהלת תקבל  רק 14 מתוך 19 מיליארד השקלים.

לפי מקורות בעוטף, הסיבה עיקרית להפרדה בין תקציבי השיקום לתקציבי פיתוח אינה רק הרצון לשמר רזרבות לפרויקטים נוספים, אלא מנגנון התקצוב באוצר, שלא מורגל למצוא מקור תקציבי לתוכניות לטווח הארוך, ולכן המקור ל-5 מיליארד הנותרים צפוי להימצא רק בהמשך. אלא שגם אחרי שיימצא, הממשלה תידרש להחליט על הקצאתו.

על פי נתוני תקומה, כספי תוכניות הפיתוח העתידי מיועדים ל-2028-2025 עבור פרויקטים משלימים בתחום הבינוי, הקהילה, הכלכלה והחקלאות, ויתקצבו פרויקטים משלימים לאלו שכברה החלו לצאת לפועל, ובראשם שיקום הקיבוצים ההרוסים.

בתחום הבינוי, הסעיף הגדול ביותר בתקציבים המוקפאים, הועמדו יותר מ-1.8 מיליארד שקלים למוסדות ציבור חדשים שייבנו בשדרות, קידום התחדשות עירונית בעיר, שדרוג כביש 232 ופיתוח שבילי אופניים. לטענת אגאי יחזקאל, סגן ראש מנהלת תקומה, הכספים מעוגנים ומובטחים עבור מטרות אלה.