עובדים שעתיים רבים לא זומנו לעבודה במלחמה אך לא זכו לדמי אבטלה כיוון שלא הוצאו לחל"ת, ורבים נוספים נפגעו בהיקף משרתם ללא פיצוי. כך נכתב בנייר עמדה שהגישו לוועדת הכספים ארגון קו לעובד יחד עם ארגון איתך מעכי, האגודה לזכויות האזרח, והפורום למאבק בעוני. הנייר הוגש לדיון הוועדה שהתקיים אתמול (שלישי) על מצבם של עובדים שעתיים שנפגעו בהכנסתם בעקבות המלחמה.

"הרבה מהעובדים השעתיים, שמהווים כיום כרבע משוק העבודה בישראל, מצאו את עצמם פשוט לא מוזמנים לעבודה – אך לא קיבלו מהמעסיקים מכתבי הוצאה לחל"ת" אמרה ח"כ עאידה תומא סאלימן (הרשימה המשותפת) בפתח הדיון. "אלה האנשים והנשים המוחלשים ביותר, שמושפעים הכי קשה מפגיעה בהכנסתם".

חברת הכנסת נעמה לזימי (העבודה), מיוזמות הדיון, אמרה שכבר בנובמבר טעתה הכנסת כשהתעלמה מסוגיית העובדים השעתיים בקביעת מתווי הפיצויים. "אנחנו חייבים להבין מה כן אפשר לעשות כדי להבטיח מענה לעובדים הללו בתוך מסגרות הפיצויים ובמצב ההעסקה הקיים. אלה עובדים שקופים שקולם לא נשמע כשהם נופלים. צריך לייצר מנגנון לשיפוי בשכרם בגין ההפחתה".

לזימי, כמו גם אלכס מילר מההסתדרות וח"כ ינון אזולאי מש"ס, ציינו כי אחד המנגנונים שעשויים לתת מענה לעובדים השעתיים הוא מנגנון 'חל"ת גמיש', שיאפשר למעסיקים לצמצם את היקף התעסוקה, תוך פיצוי העובדים על השעות המופחתות וקבלת שיפוי מהמדינה.

"המדינה, משרד האוצר ורשות המיסים התנגדו לחל"ת הגמיש. אמרנו כבר אז שזה יוכל לתת מענה גם לעובדים השעתיים", אמר ח"כ אזולאי, "צריך ליצור מנגנון, למשל כזה שמסתכל כמה העובד מרוויח בשנה ממוצעת ומפצה אותו. אי אפשר להתעלם מזה ולהגיד שזו לא פגיעה".

עו"ד בקי קשת מהפורום למאבק בעוני ציינה שגם במקרים שבהם מפטרים את העובדים לאחר מספר חודשים בהם הועסקו במשרה מופחתת, בסיס השכר שלהם לחישוב דמי האבטלה נפגע באופן משמעותי. "חלק מהבעיה היא שבמסלולי הסיוע למעסיקים לא הוסיפו תנאי שמחייב את המעסיקים להמשיך להעסיק את העובדים באותם היקפי משרה".

בביטוח הלאומי טענו כי חוק הביטוח הלאומי אינו מבדיל בין עובד שעתי לעובד בשכר חודשי בכל הקשור לזכאות לדמי אבטלה, אך לא הציעו פתרון למצב שהעובד אינו מקבל מהמעסיק הודעה על הוצאה לחל"ת. גם ברשות המיסים טענו שכל מסלולי הפיצוי בנויים ב'מודלים' המבקשים לתמרץ את המעסיקים להמשיך ולשלם שכר – אך ללא התייחסות ספציפית לעובדים שעתיים או להיקפי המשרה.

נציגות אגף התקציבים בדיון טענו: "המעסיקים יכלו להוציא את העובדים לחל"ת ואז העובדים היו זכאים לדמי אבטלה כמו כל עובד אחר" אולם לא סיפקו מענה לעובדים עצמם.

יו"ר הועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) שאל מדוע המדינה נמנעה מלתקצב את הרשויות המקומיות לצורך המשך תשלום השכר למאבטחי בתי הספר. גם במענה לשאלה זו השיבו באגף התקציבים כי חברות האבטחה יכלו להוציא את העובדים לחל"ת. אלכס טנצר מהמטה למען עובדי הקבלן טען כי חברות הקבלן נמנעו מלעשות כן, שכן לא ידעו מתי צפויים להתחדש הלימודים.

"אנחנו מעלים את הנושא הזה בכל מבצע ולא רק במלחמה הנוכחית. עצם זה שאין חוק על זכאות לשכר על היעדרות בגלל מלחמה ומצב חירום, אנשים לא בחרו להיעדר על דעת עצמם", אמרה עו"ד דיאנה ברון מקו לעובד, והוסיפה שנדרש גם תיקון שימנע העסקה של עובדים בשכר שעתי באופן פיקטיבי. "ש כאן עוול ארוך שנים שלא הגבילו את האפשרות הזאת. עובד יכול לעבוד גם 20 שנה, יום יום, בהיקף משרה של 100%, ועדיין להיות מוגדר כעובד שעתי ולהיפגע בזכויותיו".

לזימי ציינה כי היא עובדת על הצעת חוק לצמצום ההעסקה במתכונת זו, וגפני אמר שבכוונתו לבחון את הצעת החוק ולשקול להצטרף אליה. "המציאות היא שמדינת ישראל בפיגור גדול ביחס לעובדים השעתיים. צריך להעמיד את העובדים השעתיים במסגרת נורמאלית שיוכלו להתפרנס בכבוד. אני מקווה שאתם באוצר תהיו בעד. אנחנו נחתום אם זה יהיה הולם את העקרונות שהצבנו כאן".