דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי י' בתמוז תשפ"ד 16.07.24
28.5°תל אביב
  • 25.7°ירושלים
  • 28.5°תל אביב
  • 28.5°חיפה
  • 29.4°אשדוד
  • 28.3°באר שבע
  • 33.9°אילת
  • 28.8°טבריה
  • 24.9°צפת
  • 28.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חברה במלחמה

מחקר ישראלי-נורבגי: התייחסות החברה והתקשורת משפיעה על רמת הפוסט-טראומה של חיילים 

המחקר בדק חיילים ששירתו בגבול ישראל-לבנון מטעם האו"ם, ואת תסמיני הפוסט-טראומה שחוו 30 שנה אחרי | זו הפעם הראשונה בה מחקר בוחן את ההשפעה של החברה על התמודדות עם פוסט-טראומה  

חייל של האו"ם ברמת הגולן (צילום ארכיון: פלאש90)
חייל של האו"ם ברמת הגולן. המחקר בדק 8,000 חיילים נורבגים ששירתו בגבול ישראל-לבנון (צילום ארכיון: פלאש90)
אור גואטה

מחקר ארוך-טווח שנערך ב'מטיב המרכז הישראלי לפסיכוטראומה', בשיתוף הצבא הנורבגי, מצא קשר בין התמיכה וההערכה להן זכו חיילים בהקשר של שירותם הצבאי, לבין רמת הסימפטומים של פוסט-טראומה עליה דיווחו. המחקר בדק 8,000 חיילים נורבגים ששירתו בגבול ישראל-לבנון מטעם האו"ם בין השנים 1978-1998, ונבדקו כ-30 שנה לאחר שירותם. 

"בעבר נמצא קשר בין תמיכה של המעגלים הקרובים – משפחה וחברים – בחיילים, לבין רמת הסימפטומים של פוסט-טראומה עליה דיווחו, והוכח כי מי שיש לו מעגל תמיכה חזק, צפוי לסבול מעט פחות מתופעות של פוסט-טראומה", מסבירה ד"ר אנה הרווד-גרוס, מנהלת המחקר ב'מטיב'. "במחקר הנוכחי נבדק הקשר בין התחושה של ההכרה על ידי התקשורת, החברה והמדינה, לבין רמת הסימפטומים הפוסט-טראומטיים עליהם דיווחו החיילים. נמצא, כי ככל שתחושת ההכרה גדולה יותר, כך עוצמת הסימפטומים נמוכה יותר".  

אנה הרווד-גרוס. "ככל שתחושת ההכרה גדולה יותר, כך עוצמת הסימפטומים נמוכה יותר" (צילום: יח"צ מרכז מטיב)
אנה הרווד-גרוס. "ככל שתחושת ההכרה גדולה יותר, כך עוצמת הסימפטומים נמוכה יותר" (צילום: יח"צ מרכז מטיב)

לדברי ד"ר הרווד-גרוס, זו הפעם הראשונה שנבחן ההיבט של השפעת החברה על הפרט בהקשר של פוסט-טראומה. "אנחנו רוצים להמשיך ולהעמיק את המחקר הזה ולבחון את הממצאים שגילינו, גם על החברה הישראלית.

"מעבר לחשיבות המחקר, בתקופה בה אנשי אקדמיה ברחבי העולם סובלים מאנטישמיות, חשוב לחזק קשרים בינלאומיים שלנו. המחקר הזה פותח דלת לתפקידנו כחברה – לתת הכרה ראויה לחיילי צה"ל 

"יש את פרויקט 'מסע שחרור' של מרכז מטיב, המלווה חיילים משוחררים עם פוסט-טראומה ומסייע להם, ולמעשה מעניק להם הכרה כחלק מהתהליך של מסע שחרור. ההכרה הזו נעשית בין היתר על ידי יציאת החיילים המשוחררים למסע בקהילות יהודיות ברחבי העולם, שמחבקות ומוקירות אותם על פועלם למען בטחון המדינה ובטחון היהודים בשאר העולם".  

תוכנית 'פק"ל' לחיזוק הקשרים בין חברי היחידה

במלחמה שנפתחה ב-7 באוקטובר גדלה ההכרה בצורך של משרתי המילואים בסיוע נפשי, ומרבית המשרתים זכאים להחזר בגובה 1,500 שקלים על טיפול נפשי ו-1,500 נוספים על טיפול זוגי או משפחתי. בצה"ל נעשתה כברת דרך משמעותית בכל הנוגע להתייחסות להיבט הנפשי של חיילים בכלל, ושל חיילי המילואים בפרט.  

מזה למעלה משנה מפעיל צה"ל את תוכנית 'פק"ל' (פלוגה, קהילה לכידות), שנועדה לחבר בין חברי היחידה ולחזק את הקשרים האישיים ביניהם. במלחמה הנוכחית השינוי בא לידי ביטוי בצורה משמעותית, וכלל משרתי המילואים זכו לימי הפוגה, עיבוד קבוצתי, פנאי ומפגש במסגרת תוכנית "עומדים בשער".

לצד זאת, דווקא מגזין 'בין הזירות' של מערך מדעי ההתנהגות בצה"ל, שיכול היה להעניק ידע נוסף בסיוע נפשי לחיילים, הפסיק לצאת לאור בשנת 2022. 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!