הקבוצות הישראליות הוגרלו השבוע לסיבוב המוקדמות של גביעי אירופה השונים. מי שלא שם לב, אף קבוצה ישראלית לא תשתתף השנה בסיבוב המוקדם הראשון, וכולן תחלנה בסיבוב השני, בשבוע האחרון של יולי, במקביל לפתיחת קמפיין גביע הטוטו. מהבחינה הזו מדובר בברכה, ההכנות הן רגילות לעונה ולא מחייבות את קיצור הפגרה. הבעיה: פחות משחקים במוקדמות, פחות יריבות קלות, פחות נקודות דירוג לישראל.
ולמה זה חשוב? מכיוון שישראל (הקבוצות הישראליות) נמצאת במקום ה-11 בדירוג אופ"א (שהוא סיכום חמש העונות האחרונות באירופה, שכולן היו סבירות עד מוצלחות מההיבט הישראלי). המקום ה-11 מקנה ייצוג של 5 קבוצות באירופה: שתיים באלופות (האלופה בפלייאוף והסגנית בסיבוב השני המוקדם של מסלול הלא אלופות), שתיים בליגה האירופית (מחזיקת הגביע בפלייאוף והמקום השלישי בליגה, בסיבוב השני המוקדם) והמקום הרביעי בליגה (או החמישי, אם מחזיקת הגביע היא בין 4 הראשונות), ילך לסיבוב השני המוקדם של הקונפרנס ליג.
מקום 11 בדירוג אופ"א מקנה לפחות שני שלבי בתים (לאלופה ולמחזיקת הגביע), לא משנה באיזה מפעל, וגם: שני סיבובי ניחומים למודחות בליגת האלופות ובליגה האירופית. ככל שמדינה צוברת יותר נקודות, כך המיקום שלה בצמרת נשמר. זה אמנם קורה תמיד שני קייצים קדימה (כלומר 2026), אבל זה נקבע שנתיים אחורה.
ישראל הוגרלה השבוע לפי המקום ה-21 (אותו השיגה בעונת 22/23), וההבדל הוא עצום. המקום ה-15 בדירוג הוא זה שמקפיץ את המדינה בייחוס. ישראל סיימה את העונה האחרונה במקום ה-17, ולכן לפתוח את הדירוג במקום ה-11 זו נקודת זינוק מופלאה, בפרט כשההבדל מהמקום ה-16 (שלא מקנה כמעט כלום), בו נמצאת שווייץ, הוא 2.175.
הפער הוא אפילו משמעותי יותר: כל ניצחון שתשיג קבוצה ישראלית בשלב המוקדמות יקנה רבע נקודה בדירוג, כל ניצחון שווייצרי יקנה 0.2, כי יש לה חמש קבוצות והניקוד המצטבר מחולק בחמש ולא בארבע – כמו בעניין הישראלי – כדי להקנות נקודות דירוג.
בכל הקשור לדרג הבינוני, שם נמצאת ישראל, כל שלב בתים שהוא ליגת אלופות או ליגה אירופית, הוא לא בהכרח מתנה מבחינת דירוג. כל ניצחון מעבר לשלבי המוקדמות זהה מבחינת ניקוד, בין אם הוא הושג בשלב הבתים של ליגת האלופות ובין אם הוא הושג בשלב הבתים של הקונפרנס ליג, או במילים אחרות: ניצחון על בריידלוויק האיסלנדית שווה מבחינת ניקוד לניצחון על ריאל מדריד. ההבדל הוא רק בנקודות בונוס אותו מקבלות אלה שמעפילות לשלבי בתים או סיבובי נוק אאוט.
בצפיפות הקיימת בין מקום 11 למקום 17 (2.425 נקודות), יהיה לנקודות הבונוס דווקא יתרון. ובמקרה הישראלי, חיסרון. כרגע כבר מובטח לאוסטריה (מקום 12) ולסקוטלנד (מקום 14) שתי קבוצות בשלב הבתים, ליוון (מקום 15) ושוייץ (מקום 16) נציגה אחת. לישראל (11), נורבגיה (13) ודנמרק (17), לא מובטח כלום. מצד שני, שטורם גראץ (אלופת אוסטריה), סלטיק (אלופת סקוטלנד) ויאנג בויז (אלופת שווייץ) ישחקו בשלב הבתים של ליגת האלופות, לא יצברו נקודות במוקדמות וכנראה שלא יותר מדי בשלב הבתים.
מבחינת המדינות שלהן, זה רע מאוד לתחרות של 7 המדינות שנאבקות על מקום 15 ומעלה. לאוסטריה, סקוטלנד, יוון ושווייץ צפויים לפחות 12 משחקים במוקדמות, לישראל, נורבגיה ודנמרק – 14 וזה פער שצפוי לגדול לכדי 8 משחקי מוקדמות עודפים אם הקבוצות יעברו שלבים. וכמובן, כל שלב אותו עוברים הגיע בזכות ניצחונות שמגדילים את הניקוד.
***
אבל לישראל, לה יש יתרון בניקוד על פני השאר (הראשונה מבין השבע), יש שתי בעיות. העיקרית היא היעדר בית. ההבדל בין משחק בית בסמי עופר, בלומפילד או טרנר לבין משחק בית בהונגריה הוא עצום.
הבעיה השנייה היא היריבות. מכבי ת"א הגרילה את סטיאווה בוקרשט, שנכון לכתיבת שורות אלה, למרות שלא הייתה מדורגת בהגרלה, פייבוריטית לעבור: בגלל ביתיות, מוכנות פרסונלית (למכבי ת"א אין מאמן עדיין) ומקצועית, וסגל שחקנים מלא ביחס לסגל של מכבי שחלק משחקניה ישתתף במקביל בטורניר האולימפי. בכל מקרה, כל הדחה תעביר את מכבי ת"א למפעל משני, והסיכוי כי תשחק בסוף בשלב הבתים גדול למדי.
מחזיקת הגביע מכבי פ"ת הגרילה את ספורטינג בראגה מפורטוגל והסיכוי שלה לעבור אותה הוא כמעט אפסי. למזלה, שאר מחזיקות הגביע ממדינות שמתחרות עם ישראל בדירוג, למעט פנאתינייקוס, זכו להגרלות מסובכות. חלקן יכול לעבור. מכבי פ"ת תמשיך אם תודח לסיבוב השלישי של מוקדמות הקונפרנס ליג, גם שם לא תהיה מדורגת בהגרלה.
גם ההגרלה של הפועל ב"ש (צ'רנו מורה ורנה מבולגריה) היא לא פשוטה, ובמקרה שלה זה אפילו בעייתי, כי כל הדחה של קבוצה מהקונפרנס ליג, משמעותה – הדחה סופית. אם באר שבע תעבור, כמו מכבי חיפה שתחלוף בסבירות גבוה על פני סבאח האזרית, הניקוד שלה יכול לאפשר הגרלות סבירות בהמשך. לבראן הנורבגית (שהגרילה את גו אהד ההולנדית), ההגרלה יותר קשה מזו של באר שבע.
הצלחה העונה, שתקנה בוודאות מקום בין 15 הראשונות בקיץ 2026, תהיה העפלה של שלוש קבוצות ישראלית לשלב הבתים. הצלחה סבירה תהיה העפלה של שתי קבוצות. הצלחה מינימלית תהיה העפלה אחת לשלב הבתים (מכבי ת"א כנראה) וכישלון יהיה הדחה טוטאלית במוקדמות, שיעמיד את הניקוד והמיקום הישראלי בסכנה גדולה, וימחק את ההצלחה הישראלית היחסית באירופה בעונות האחרונות.
צריך לזכור, שהמיקום הזה – מקומות 11-13 – נשמר בעונות הבאות, אם ישראל תמשיך לשחזר את ההצלחה של הקבוצות בעונות האחרונות. זה מבטיח המון כסף לקבוצות המשתתפות, מכניס עניין אדיר בעליה לפלייאוף העליון בליגת העל (כי מקום חמישי יכול להגיע לאירופה), ועשוי גם להפוך את קרב האליפות, לעוד שלב וירטואלי במוקדמות ליגת האלופות.
זה הופך את המשחקים הקרובים של הקבוצות הישראליות במוקדמות המפעלים האירופיים, למאמץ לאומי.
כשמחברים לזה את הטורניר האולימפי בסוף יולי, ואת ההשתתפות של נבחרת ישראל בבית בדרג א' בליגת האומות בין ספטמבר לנובמבר, – וזה נשמע קצת דמיוני – מתברר שהכדורגל הישראלי לא כזה כושל כמו שחושבים.
