ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט, שבודקת את פרשת רכש הצוללות של ישראל בעשור הקודם, פרסמה היום (שני) מכתבי אזהרה לראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון, ראש המוסד וראש המטה לביטחון לאומי לשעבר יוסי כהן, מפקד חיל הים לשעבר רם רוטברג ועובד המל"ל אבנר שמחוני. משמעות המכתבים הם שחברי הוועדה מעריכים שהחמישה עלולים להיפגע מפרסום המסקנות שלה, שעסקו באחת הפרשות הביטחוניות החמורות בתולדות המדינה.

לפי הודעת הוועדה, בראשותו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס, בדיקתה עד כה העלתה כשלים חמורים בקבלת ההחלטות על רכישת צוללות וכלי שיט נגד צוללות מגרמניה, ללא הסכמת צה"ל על הצורך המבצעי בהן, ומתן הסכמת ישראל למכירת צוללות גרמניות למצרים, מהלך שישראל התנגדה לו עד אז. זאת על רקע חשדות לשוחד שקיבלו לכאורה בכירים ישראלים כדי לקדם את רכש כלי השיט האלה. בין היתר עולות מהמכתב החלטות שהתקבלו לכאורה בחוסר סמכות, הימנעות מתיעוד פגישות, הסתרת מידע ותצהירים שקריים לבג"ץ.

חברי ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות וכלי השיט: קובי בורטמן (מימין), קרנית פלוג, אשר גרוניס, צבי זילברטל וגדעון פרנק (צילום: אתר הוועדה)

עוד עולה מהמכתב שהמטה לביטחון לאומי ביקש להוביל הפרטה של מספנות חיל הים ללא דרישה של מערכת הביטחון ומבלי שהנושא נבדק.

הוועדה אספה עשרות אלפי מסמכים הנוגעים לפרשה, ושמעה 41 עדים ו-122 מרואיינים. לדברי חברי הוועדה, "מהתמונה הלכאורית המצטיירת בשלב זה עולה כי בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה חל שיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובמנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. זאת, תוך יצירת סיכון לביטחון המדינה ופגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".

חברי הוועדה הדגישו שהם התמקדו בבחינת תהליכי קבלת ההחלטות, ולא בשאלה האם ההחלטות עצמן היו מוצדקות. "הוועדה אינה מביעה כל עמדה בשאלה מהו מספר הצוללות הנדרש למדינת ישראל ואין להבין מהחלטתה דבר בעניין זה".

בהודעתם כתבו חברי הוועדה ש"לא ניתן לסיים החלטה זו בלי להתייחס לימים הקשים שעוברים על מדינת ישראל מאז 7 באוקטובר 2023. דווקא על רקע האתגרים הביטחוניים שעימם מתמודדת המדינה בתקופה זו, יש חשיבות לקבלת החלטות סדורות בנושאי ביטחון המדינה, לרבות בניין הכוח".

נתניהו: "ההיסטוריה תוכיח שצדקתי"

מטעמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נמסר בתגובה: "ראש הממשלה נתניהו קובע שהצוללות הן יסוד מרכזי בביטחון הלאומי של ישראל ובהבטחת קיומה נגד איראן שמנסה להשמידנו. רכש הצוללות וכלי השיט לא רק שלא פגע בביטחון המדינה – הוא מבטיח את קיומה. ההיסטוריה תוכיח שגם בנושא הזה ראש הממשלה נתניהו צדק וקיבל את ההחלטות הנכונות לביטחון ישראל".

שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון הגיב להחלטה: "המשמעות של לקיחת אחריות, מתן דוגמא אישית וממלכתיות, היא לכבד את הדמוקרטיה הישראלית ומוסדותיה, ולא להתנגח בהן, גם כשזה פחות נוח. כמי שנאבק שנים להקמת ועדת החקירה הממלכתית לחקר פרשת רכש כלי השייט והצוללות, שהיא פרשת השחיתות הביטחונית החמורה ביותר מקום המדינה, אני כמובן מכבד את הוועדה ואמלא אחר דרישותיה והנחיותיה באמון מלא וביושרה, כדרכי. מי שטענו כי הוועדה אשר מונתה על ידי 'ממשלת השינוי' מוטה ומגמתית מיסודה, יכולים לשוב ולתת בה אמון היות שמצאה לנכון להזהיר גם את מי שפעל בכל כוחו להקמתה.

"מה שמצוטט מהמכתב ששלחה הוועדה לנתניהו מאושש לחלוטין את שטענתי לגביו וסביבתו, שרבים מתוכה כבר הואשמו בדין בפרשה. אני שלם עם כל מהלכיי, מאמין שלא נפל בהם כל רבב, ואציג בפני הועדה את תשובותיי בבוא העת. ועדות חקירה ממלכתיות הן כלי חיוני ורם דרג, ויש לוודא כי מסקנותיהן והנחיותיהן מכובדות וגם מיושמות. דווקא משום שכך, ראוי להזכיר שטרם יושמו המלצות ועדת החקירה בעניין אסון מירון. בתקווה שלא כך יהיו פני הדברים לכשתקום ועדת החקירה הממלכתית החשובה וההכרחית לחקר אירועי מחדל ה-7.10, אותה יש להקים בהקדם האפשרי."

7 נאשמים בשוחד ביטחוני

פרשת הצוללות נחשפה ב-2016 בתחקיר בחדשות 13, וב-2017 נפתחה חקירה פלילית בחשד לשוחד שניתן על ידי תאגיד טיסנקרופ לבכירים ישראלים שהוביל ללחץ על רכש הצוללות. במהלך החקירה עלתה דרישה לחקור גם את ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשה, אך הוא לא הוגדר כחשוד בה.

במאי 2021 הוגשו בפרשה כתבי אישום בעבירות שוחד נגד שבעה נאשמים: המשנה לראש המל"ל לשעבר, אבריאל בר יוסף, מנהל לשכת ראש הממשלה לשעבר דוד שרן, המתווך מיקי גנור (ששימש סוכן תאגיד טינסקרופ בישראל, וחזר בו מהסכם עד מדינה), יו"ר קרן היסוד לשעבר והשר לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג, איש העסקים שי ברוש, היועץ הפוליטי לשעבר של השר יובל שטייניץ, רמי טייב, ויועץ התקשורת יצחק (צחי) ליבר.

ביוני 2022 הודה זנדברג בהסדר טיעון בעבירת הפרת אמונים, ונקבע שיבצע עבודות שירות וישלם קנס. משפטם של יתר הנאשמים מתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

לצד החקירה הפלילית, נערכו ניסיונות שונים להקמת ועדת חקירה לפרשה, במטרה לחקור את הכשלים בהתנהלות הדרג המדיני והביטחוני ביחס לרכש כלי השיט. בנובמבר 2020 מינה שר הביטחון דאז בני גנץ ועדת בדיקה בראשות השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, אך חבריה התפטרו לאחר כחודש עקב הגבלת סמכויות החקירה שלהם על ידי היועץ המשפטי לממשלה.

בינואר 2022 אישרה ממשלת בנט-לפיד הצעת החלטה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשה, מה שהבטיח לה סמכויות חקירה מלאות. בפברואר 2022 קבעה נשיאת העליון דאז, אסתר חיות, את הרכב הוועדה: נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס שעומד בראש הוועדה, שופט העליון לשעבר צבי זילברטל, נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג, ראש הוועדה לאנרגיה אטומית לשעבר גדעון פרנק ופרופ' ותא"ל במיל' קובי בורטמן.

לאחר איסוף חומרי החקירה ומעבר עליהם, בינואר 2023 החלה הוועדה לגבות עדויות בדלתיים סגורות. לאחר פרסום מכתבי האזהרה הוועדה תמשיך את דיוניה עד לפרסום המסקנות.