שופטי בג"ץ פסקו אתמול (שלישי) פה אחד כי על המדינה לגייס את תלמידי הישיבות. הפסיקה פורסמה במקביל לדיונים בכנסת על חוק הגיוס.

מה בדיוק בג"ץ פסק, ומאילו נימוקים?

בג"ץ פסק כי ללא חוק המסדיר את נושא גיוס בני הישיבות החרדים, חוק שירות ביטחון חל על כל מי שהצבא מעוניין לגייס. לכן, כל בני ה-18 היהודים והדרוזים חייבים בגיוס, לצד ציבורים נוספים שמוכנים להתגייס באופן מסורתי.

בנוסף, בג"ץ הפך לקבוע את צו הביניים ממאי, שאוסר על העברת תמיכות לישיבות עבור תלמידים שלא מתגייסים. בג"ץ קבע כי תמיכות אלו אינן חוקיות, משום שהחל מ-1 באפריל 2024, עם פקיעת תוקף החלטת הממשלה בנושא, אין מסגרת חוקית שמאפשרת את הפטור שקיבלו אותם תלמידי ישיבות בעבר. בעקבות זאת, כספים שקיבלו המוסדות אחרי תאריך זה יחזרו לקופת המדינה – למעט מוסדות שהדבר לא יאפשר להם להתקיים או לעמוד במבחני תמיכה, שיקבלו את התמיכות עד סוף שנת הלימודים, ב-9 באוגוסט.

בעקבות הפסיקה, היועצת המשפטית לממשלה הורתה ליועצים המשפטיים של משרדי האוצר, החינוך והביטחון להפסיק מיידית כל העברת כספים שתומכת בפעילות של מי שנמנעים מגיוס. היא קבעה כי על מערכת הביטחון לגייס 3,000 מתגייסים, שיתווספו על מספר המתגייסים בשנים האחרונות.

איך הגיבו לפסיקה בממשלה?

ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הגיב לפסיקה. יו"ר ש"ס וחבר הקבינט המדיני ביטחוני אריה דרעי אמר: "לצד לוחמינו היקרים המחרפים נפש מול האויבים, נמשיך לשמור מכל משמר על חברת לומדי התורה המקיימים אותה מתוך הדחק. הם אלו שמשמרים את כוחנו הסגולי ומחוללים ניסים במערכה".

בליכוד הגיבו כי "הפתרון האמיתי לבעיית הגיוס הוא לא פסיקת בג"ץ שתהיה רלוונטית לתקופה קצרה בלבד, אלא השלמת חוק הגיוס ההיסטורי שנמצא כעת בדיונים. החוק מעלה באופן ניכר את שיעורי הגיוס של הציבור החרדי, קובע סנקציות כלכליות מוסדיות על אי-עמידה ביעדים, ומכיר בחשיבות לימוד התורה". יו"ר ועדת החוץ והביטחון מטעם הליכוד, ח"כ יולי אדלשטיין, אמר כי "צריך למצוא דרך מעשית עבור צה"ל להתחיל לגייס ציבורים שלא שירתו בצורה משמעותית".

מה צפוי לקרות עכשיו?

חוק השירות שהציע בני גנץ בכנסת הקודמת עדיין מקודם על ידי הקואליציה. הוא נמצא בדיונים בוועדת החוץ והביטחון בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, במטרה לעשות בו שינויים שיתאימו לצרכי צה"ל וייצרו מסגרת חוקית לשירות ולפטור.

ועדת החוץ והביטחון עדיין נמצאת בדיוני פתיחה, שמוצגים בהם מגוון נתונים ועמדות. יו"ר הוועדה יולי אדלשטיין הבהיר מספר פעמים כי הוא יעביר את החוק להצבעה בוועדה ולאחריה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת אך ורק אם תהיה הסכמה רחבה בוועדה, ולא יסתפק ברוב הקואליציוני בלבד. החוק צפוי לעלות להצבעה בקריאה שנייה ושלישית עד סוף כנס הקיץ של הכנסת, שמסתיים ב-28 ביולי.

האם צה"ל מתכוון לגייס את כולם? מהם צרכי הצבא?

לכאורה, צה"ל רשאי להוציא צווי גיוס לכל 63,000 תלמידי הישיבות, שהפטור שלהם כבר אינו חוקי. עם זאת, בדיון בבג"ץ נציגי צה"ל דיברו על 3,000 מתגייסים נוספים שהם מוכנים לקלוט באופן מיידי, שיתווספו לכ-1,800 חרדים שמתגייסים כיום.

בדיונים הגלויים בוועדת החוץ והביטחון דובר על צורך במספרים גבוהים יותר בטווח הזמן הקרוב, כאשר לפי שלומית רביצקי טור-פז, נציגת המכון הישראלי לדמוקרטיה, מדובר ב-3,000 לוחמים עליהם צה"ל מדבר כשהוא מדבר על צרכיו, וכי ישנם חיילים רבים יותר שהוא זקוק להם.

על אילו מספרים מדובר?

מעמד דחיית השירות של 63,000 תלמידי ישיבה כבר אינו חוקי, אך שנת הגיוס הקרובה מתחילה ב-30 ביוני, ולא שוחרר מחזור גיוס מצה"ל מתחילת המלחמה. לפי ח"כ משה טור-פז (יש עתיד) הדבר מוביל לכך ש-14,000 בני ישיבות נוספים צפויים להיכנס לגיל הגיוס, אך מי שקיבלו דחיית שירות ואמורים היו לקבל פטור, לא יקבלו אותו, ומספר ם של בני הישיבות בגיל הגיוס יגדל ב-1 ביולי לכ-77,000.

מבחינת מספר המתגייסים, כאמור 3,000 הוא מספר המתגייסים הנוספים שצה"ל מסר כמספר אותו הוא יכול לגייס באופן מיידי, בנוסף לכ-1,800 החרדים המתגייסים כיום, כך שמדובר על כ-4,800 צעירים חרדים שאמורים להתגייס באופן מיידי, ועל הגדלת האחוזים משנה לשנה בהתאם לצרכי הצבא ויכולותיו.

מה הקשר בין העלאת גיל הפטור ממילואים לחוק הגיוס?

אחרי תחילת המלחמה, שר הביטחון הוציא הוראת שעה שמעלה זמנית את גיל הפטור ממילואים בשנה, מ-40 ל-41 למי שאינם קצינים ומ-45 ל-46 לקצינים). המטרה הייתה  שמירת הרציפות התפקודית של יחידות המילואים, והחזקת סדר כוחות בשטח בהיקף מספק. בעקבות חוסר ההסכמה על המשך ההארכה של הוראת השעה, כ-1,000 חיילים וקצינים צפויים להשתחרר ממילואים בתחילת יולי, למעט מי שיחתום על התנדבות.

לפי טענות חברי הכנסת המתנגדים להארכת הוראת השעה, כל עוד אין חוק גיוס שעונה על צרכי הצבא להגדלת מצבת החיילים בסדיר, לא יהיה נכון להורות לו להאריך את גיל הפטור של המילואימניקים. כרגע צה"ל "עובד עם מה שיש לו", ומבקש להאריך את גיל הפטור, בהיעדר הוראה אחרת.

לפי ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו), כל חייל שיגוייס לסדיר יאפשר לוותר על גיוס 12 חיילי מילואים  – מכיוון שאיש מילואים עושה בממוצע חודש מילואים בשנה, וחייל סדיר משרת 12 חודשים מלאים.

מה יקרה למי שלא מתגייס?

דיונים על הסנקציות מתקיימים בוועדת חוץ וביטחון, כחלק מהדיונים על מתווה החוק. מהדיונים עד כה הסתמנה תמימות דעים בוועדה על כך שכרגע אין צורך בסנקציות פליליות, ושחובת הגיוס תיאכף באמצעות צעדים כלכליים. לפי גישה זו, שלילת מענקים למתגייסים מהווה בסיס, שאפשר להרחיב אותו לתמריצי גיוס נוספים ולסנקציות כלכליות נוספות.

אחת ההצעות שעלו הייתה שלילת האפשרות של מי שלא מתגייס להירשם ל'מחיר למשתכן'. הצעות אחרות נוגעות לקבלה ללימודים גבוהים – שלילת האפשרות לקבלת עדיפות ללימודים גבוהים למי שלא מתגייס, ואף תיעדוף פעיל של המשרתים לצה"ל בקבלה ללימודים.

מה עם צעירים שאינם יהודים?

חוק שירות ביטחון אינו מתייחס לשאלת הדת, המוצא או יישוב המגורים של המועמדים לשירות ביטחון. עם זאת, מצוין כי הגיוס ייעשה לפי צרכי צה"ל, שנוהג לגייס את כלל הצעירים היהודים והדרוזים (למעט הדרוזים ברמת הגולן המוגדרים כתומכים במשטר אסד בסוריה), ולא מזמן לגיוס את אזרחי ישראל הערבים או האחרים, למעט אם החליטו להתנדב ולעבור את הליכי הגיוס.

בנוגע לסנקציות או להטבות עבור מי שאינם יהודים ולא מתגייסים, ח"כ משה סעדה (הליכוד) קבל על כך שלמי ששירת בצה"ל אין שום יתרון על מי שלא שירת בקבלה ללימודים או לעבודה, והתייחס בכך למי שאינם יהודים. ח"כ עידן רול (יש עתיד) הצטרף לעמדתו והוסיף כי יש לתגמל את המשרתים יותר מאשר מי שאינם משרתים, גם אם הם פטורים משירות ביטחון.