700 סטודנטים וסטודנטיות השתתפו אתמול (רביעי) ביריד תעסוקה בגינת ההסתדרות ברחוב ארלוזורוב בתל אביב, בדגש על משרות לסטודנטים מפונים מצפון ומהדרום. את היריד, בהשתתפות 50 ארגונים מהגדולים במשק, הפיקו אגף צעירים ומנהיגות בהסתדרות, תוכנית המלגות של ההסתדרות סל"ע (סטודנטים למען העובדים) ומכללות ספיר ותל חי, לצד כ-20 אגודות סטודנטים נוספות שהצטרפו ליוזמה. באירוע הוצבו דוכנים של חברות סלולר, חברות ביטוח, חברת החשמל, מגן דוד אדום, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ועוד. לאירוע הגיעו גם אומנים מפונים מהצפון להציע את מרכולתם.

ראמה מארי, סטודנטית שנה ב' לשיווק טכנולוגי בספיר, מספרת ל'דבר' שיום אחרי 7 באוקטובר נמלטה ממעונות הסטודנטים שהתגוררה בהם, ליד משטרת שדרות, לבית הוריה באילת. "המכונית שלי חנתה ליד תחנת המשטרה. כשהגעתי אליה הייתה לידה מכונית הפוכה ושרופה. נכנסתי למכונית וטסתי משם. נסעתי דרך כביש 6. ליד קריית גת, רבע שעה אחרי שעברתי שם, עדיין ירו על מכוניות. יצאתי משדרות עם תיק גב וזהו. עצרתי רק בדימונה, וטסתי משם לאילת. נשארתי שם שבעה חודשים, עד שקראו לנו חזרה ללימודים".

ראמה מארי. "חשוב לי לבדוק מה האופציות ולהגיש קורות חיים לכל מה שרלוונטי ויכול לתת לי ניסיון" (צילום: ניצן צבי כהן)

עד מרץ לא חייבו אותה במעונות בשכר דירה, אבל מהרגע שאמרו שאפשר לחזור לעיר, התחילו לחייב. "עכשיו אני מחלקת את הזמן בין אילת לשדרות. כל כמה שבועות נוסעת הלוך ושוב. חלק מהלימודים שלנו פרונטליים וחלק בזום. חשובים לי גם החברים, הלימודים, הסביבה החברתית, ויש לי גם מלגה במרכז הצעירים בעיר. אבל בינתיים, כשאני חצי פה חצי שם, אני לא עובדת. באתי לפה להקשיב ולהסתכל על המשרות שמציעים. אולי יש עבודה שתתאים בתחום שלי. יש עכשיו גם משבר בעולם ההיי-טק וקשה להתקבל, אז חשוב לי לבדוק מה האופציות ולהגיש קורות חיים לכל מה שרלוונטי ויכול לתת לי ניסיון".

לדבריה, לפני המלחמה עבדה בשירות לקוחות של קופת חולים, בחצי משרה מהבית. "המשכתי כשהייתי באילת, אבל בשלב מסוים אמרתי להם שאני לא יכולה יותר. הייתי צריכה קצת זמן לנפש. עבדתי קצת עם ילדים מפונים מהצפון בבית ספר שנפתח להם באילת. התחברתי אליהם כי גם הם עזבו את הבית".

ערן ברנדייס (31), סטודנט שנה ג' לעבודה סוציאלית במכללת תל חי, התגורר עד 7 באוקטובר במטולה, ובעקבות המלחמה חזר לגור עם ההורים בירושלים. "זו השנה השלישית שאני עושה מלגה בסל"ע. בשנה הראשונה כתבנו ניירות עמדה שקשורים לתעסוקה בארץ, ובשנה שעברה קיימנו אירועים במכללה במטרה לחבר סטודנטים להסתדרות וליידע על זכויות עובדים. בעקבות המלחמה ופינוי הסטודנטים, שרבים מהם עברו לגור במקומות שהם לא מכירים, עלה מהשטח הצורך לעזור להם למצוא עבודה".

ערן ברנדייס. "אני עדיין משלם שכר דירה במטולה. אני אומנם מקבל פיצויים, אבל אילו הייתי צריך לשכור עוד דירה, זו הייתה בעיה גדולה. אני מכיר הרבה סטודנטים שזה המצב שלהם" (צילום: ניצן צבי כהן)

לפני המלחמה עבד בצפון בעמותה המלווה צעירים על הרצף האוטיסטי, ולפני כן בחוגי סיור. לאחר שהתפנה למרכז, עוד המשיך לנסוע מדי שבוע לעבוד עם החניכים שלו שהתפנו לטירת צבי, אבל אחרי שהתחילו הלימודים בזום וההתמחות שלו, שערך עם מפונים מקריית שמונה במלונות בירושלים, הפסיק לעבוד, ובינתיים עדיין לא מחפש עבודה. "אני עדיין משלם שכר דירה במטולה. אני אומנם מקבל פיצויים, אבל אילו הייתי צריך לשכור עוד דירה, זו הייתה בעיה גדולה. אני מכיר הרבה סטודנטים שזה המצב שלהם".

גם סינה הרון, סטודנטית שנה ג' למשפטים, היא מלגאית של תוכנית סל"ע. "דיברנו עם המכללות והבנו שכדי שצעירים יחזרו לדרום הם חייבים עבודה", היא אומרת. "יש קושי נפשי לחזור, אבל גם קושי כלכלי. חלק מהמטרה שלנו ביריד הזה היא לסייע למצוא כמה שיותר מעסיקים גם מהדרום וגם מהצפון, ולהתמקד גם בצעירים שמפונים ביתר חלקי הארץ, כדי לעזור להם להסתדר בתקופה הזו וגם להתפתח מקצועית, מתוך תקווה שיוכלו לחזור בהמשך גם לדרום ולצפון".

יריד תעסוקה לסטודנטים מפונים בגינת ההסתדרות בתל אביב (צילום: ניצן צבי כהן)

אתר הראל, רכזת מתמחים באגף לקשרי אקדמיה תעסוקה במכללת ספיר, מספרת שהרבה ארגונים בנגב שהסטודנטים מהמכללה התמחו בהם נסגרו בתקופת המלחמה, והרבה מהעובדים שהיו אמורים לחנוך את הסטונדטים גויסו למילואים. "נאלצנו לחפש בנרות ארגונים כדי למצוא לכל הסטודנטים התמחות, כולל באזור המרכז, עבור סטודנטים מפונים. ליווינו גם סטודנטים שבני משפחה שלהם נרצחו או נחטפו". למרות הקושי, המורכבות והמצב הקשה, הם הצליחו לשבץ את כל הסטודנטים שצריכים התמחות בארגונים גם לאחר המלחמה.

היריד הופק על ידי האגף לצעירים ומנהיגות בהסתדרות, ומפעיל את תכנית סל"ע. נעה עמיר אנקונינה, מנהלת תחום באגף, מספרת שהתוכנית פועלת השנה במכללות ספיר, תל חי וגליל מערבי – שלוש מכללות שנפגעו קשות במלחמה. "מהות התוכנית שלנו היא שהסטודנטים מעלים את המודעות לעבודה המאורגנת ולהסתדרות בקמפוסים, ויוזמים פעילויות וסדנאות שקשורות לחברה וכלכלה לצד מענה לשאלות בנושאי זכויות עובדים. בעקבות 7 באוקטובר כל הקמפוסים נסגרו, והיינו צריכים להמציא את עצמנו מחדש".

לדבריה, הרעיון ליריד עלה מהשטח. "הבנו שהרבה מאוד סטודנטים מתגעגעים לקמפוס, חסר להם המפגש עם החברים והם גם מחפשים את המקום הבא שלהם, כי הם מבינים שייקח זמן עד שיחזרו לגור בצפון או בדרום. החלטנו ליצור מקום פיזי שאפשר להיפגש בו וגם למצוא עבודה". אגודות הסטודנטים סייעו לפרסם את האירוע ונתנו לו חסות, וגם שירות התעסוקה נרתם והפיץ אותו בקרב מאות מעסיקים ועשרות אלפי דורשי עבודה צעירים.

פיני קבלו ונעה עמיר אנקונינה. קבלו: "ההסתדרות היא בית עבור הצעירים והצעירות עוד משלב חיפוש העבודה" (צילום: ניצן צבי כהן)

"זה אירוע מרגש ומשמעותי בגינת ההסתדרות שפתוחה לציבור הרחב על פי חזונו של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד", אמר מ"מ יו"ר ההסתדרות, רועי יעקב. "ביריד משתתפים כ-50 מעסיקים, ממשטרת ישראל דרך בנקים וחברות סלולר. לשמחתי אנחנו רואים שהרבה צעירים, דור העתיד, הגיעו להירשם ולנסות להשתלב במקומות העבודה שפתחו פה דוכנים. זה המשך ישיר של שיתוף הפעולה בין ההסתדרות למעסיקים להנעת המשק קדימה גם בימים אלה. האירוע מקבל משמעות נוספת כששתי המכללות, ספיר ותל חי, נמצאות כאן עם הסטודנטים שלהן שרבים מהם עדיין מפונים".

יו"ר אגף צעירים ומנהיגות וסגן יו"ר ההסתדרות, פיני קבלו: "ההסתדרות היא בית עבור הצעירים והצעירות עוד משלב חיפוש העבודה, וממשיכה להיות שם בשבילם לאורך כל הקריירה. אוכלוסייה זו היא דור העתיד של מדינת ישראל ולכן חשוב לחזק ולטפח אותם למען העתיד שלנו. האגף שלנו שם את תוכנית סל"ע והפעולה בקמפוסים כנושא מרכזי שחשוב להשקיע בו. הסטודנטים שמסיימים את לימודיהם משתלבים בשוק העבודה ובמגזר הציבורי והחיבור שלהם להסתדרות הוא חשוב".