התיקון לחוק המים, שלפיו תעריפי המים לחקלאות ייקבעו בכללים ובאישור שר החקלאות ופיתוח הכפר, אושר היום (רביעי) בקריאה טרומית במליאת הכנסת. על פי התיקון המוצע, קביעת תעריף המים לחקלאות תיעשה בשקלול רכיבי עלויות הקשורות לשימוש במים לחקלאות, יכולת התשלום של צרכני המים לחקלאות באזורים שונים, וסוגי המים שהשתמשו בהם צרכני המים לחקלאות, במיוחד באזורים שבהם אין אפשרות להשתמש במי קולחין. את התיקון לחוק הובילו ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) וח"כ רם בן ברק (יש עתיד) לנוכח עלויות המים הגבוהות, שמגבילות פיתוח חקלאות מתקדמת, בעיקר עבור חקלאים בפריפריה הצפונית והדרומית.

מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב היא הגורם המוסמך לקבוע כללים לחישוב עלות המים, בהיותם משאב חיוני לקיום חקלאות. לדברי יוזמי החוק, למרות חשיבותה של החקלאות המקומית לביטחון המזון ולהתמודדות עם משברים ומצבי חירום, הרשות אינה מחויבת למימוש מדיניות ביטחון המזון ולהחלטות הנוגעות לקידום החקלאות ולביסוסה. כך למשל, הרשות אינה מביאה בחשבון את התועלות החיצוניות של החקלאות, את תרומתה הגדולה של החקלאות למשק המים הארצי או את חלקה היחסי של החקלאות בצריכת מים שפירים.

התיקון צפוי לקדם פיתוח חקלאות שתגביר את אספקת המזון המקומית, תוך צמצום התלות בגורמים חיצוניים, גם בעת משברים מדיניים, ביטחוניים ואקלימיים. חברי כנסת ממגוון סיעות הבית הביעו תמיכה בחוק, בהם חברים וחברות בשדולה למען החקלאות בכנסת, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) וח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) שהגישו למליאה הצעה דומה שהוצמדה לזו שאושרה. התיקון זכה לתמיכת ועדת השרים לחקיקה, והוגשה בגיבוי שר החקלאות אבי דיכטר ושר האנרגיה אלי כהן.

המהלך קודם בברכה גם בקרב ארגוני החקלאים, שמבחינתם אישור התיקון לחוק בקריאה טרומית מסמן תיקון של עוול מתמשך. התאחדות חקלאי ישראל, תנועת המושבים, ארגון מים לישראל ושולחן הארגונים הקיבוציים האזוריים בירכו על ההתקדמות בתיקון החוק, שלדבריהם יביא צדק לחקלאי המדינה: "אנו קוראים לחברי הכנסת מכל סיעות הבית לתמוך בהמשך הליך החקיקה עד השלמת החוק והכנסתו לספר החוקים של מדינת ישראל".

חוק המים במתכונתו הנוכחית מחייב את מועצת הרשות הממשלתית לקבוע כללים לחישוב עלות המים לפי עקרונות אחידים ועקרון העלות בקשר להפקת המים, הולכתם ואספקתם. התעריף כולל חישוב ריבית, עלות הון ותשתיות. נוסף על כך, נדרש מהמועצה להתחשב באזורים ובנתונים גאוגרפיים או טופוגרפיים המשפיעים על עלויות ההפקה, ההולכה או האספקה של המים.

לפי התיקון המוצע לחוק המים, תעריפי המים צריכים להיקבע על פי חישוב עלות המים. כדי שיהיה ניתן לקיים התיישבות חקלאית בכל האזורים בארץ, תעריפי המים צריכים להיקבע בשים לב למטרת השימוש, להימצאות מים טבעיים ומים מושבים באותו האזור, ולאיכות המים והשפעתה על הגידולים.

בשנים האחרונות תעריפי המים לחקלאות האמירו מעבר ליכולת התשלום של חקלאים רבים. אחת הסיבות לכך היא ההחלטה על הרכב העלויות שלפיהן נקבעו תעריפי מים לחקלאות, שכולל גם עלויות שאינן נוגעות לשימוש החקלאי במים. כמו כן, לא נבדקה כלל יכולת התשלום של הצרכנים כפי שמתחייב מהחוק, והתעריפים נקבעו בלי להתייחס למרכיב זה. עוד מוצע, שבקביעת תעריף מים מושבים לחקלאות, יחושב התעריף בקיזוז עלויות טיפול בטיהור השפכים ועלויות טיפול נוסף במים, כך שעלויות התפלה לא יושתו על המשתמשים במים המושבים.

הבעיה חמורה בפרט באזורי הפריפריה בדרום, בצפון ובמזרח המדינה, שנאלצים בימים אלה גם להתמודד עם הקשיים שנוצרו בשל המלחמה, כמו פינוי היישובים ומניעת גישה לשטחים חקלאיים רבים, עד כדי חשש של ממש להמשך עיבוד חלק מהשטחים החקלאיים, במחירי מים שאין יכולת לשלם אותם.

בתיקון מוצע לקבוע הוראת מעבר שלפיה תעריפי המים לחקלאות יוגבלו לשקל אחד לקוב מים המסופקים ממפעל השפדן, ול-1.3 שקלים למ"ק מים שפירים באזור נסמך מים שפירים, אזור עדיפות לאומית, אזור קו עימות ואזור נעדר חלופת מי קולחין שבו פחות ממחצית מהקצאת המים לחקלאות היא מי קולחין.