העובדה שרק לפני שבוע וחצי הוכתרה פה אלופה בכדורסל וכבר החלו מסעות רכש לעונה שתחל בכלל באוקטובר, היא לא רק התלהבות של מאבק אליפות. יש כאן מאבק שנפתח מחדש על ההגמוניה. דו ראשי, אולי תלת ראשי (הצל של עופר ינאי והפועל ת"א כל כך גדול, ששוכחים שגם להפועל ירושלים יש פה כסף).
אוהדי מכבי ת"א בוודאי צוחקים. על איזה הגמוניה יכולות הפועל ת"א והפועל ירושלים להיאבק? הרי הגמוניה לא עוברת מצד לצד בגלל אליפות או גביע פה ושם, הגמוניה זו דומיננטיות רבת שנים, ומכבי ת"א דומיננטית בכדורסל הישראלי – וגם האירופי – כבר 55 שנה. וללא עוררין. לקחת הגמוניה זו יומרה שצריך לתכנן אותה, להציב יעדים, ולהשיג. לא בטוח שלעופר ינאי ומתן אדלסון יש די קילומטראז' בעסקים או בכדורסל הישראלי, כדי להעביר את ההגמוניה לצד שלהם.
אבל יש הזדמנות.
באופן פרדוקסאלי מלחמת 7 באוקטובר הציבה בפני מכבי ת"א בעיה כלכלית לא פשוטה, בה כבר נגענו בעבר: מכבי ת"א לא יכולה לארח בארץ את משחקי הבית שלה ביורוליג ולכן המנוי שהיא מוכרת לאוהדיה, הוא כמעט חסר שימוש או הטבה משמעותית. למעשה, מלבד נאמנים, רוב ציבור המנויים לא ירכוש מנויים השנה ומי שהתרגלה למכור 9,000 מנויים מדי שנה, תיאלץ להסתפק בהרבה פחות. כמה פחות? שאלה טובה.
האם מדובר בציבור נאמנים שיתרום למכבי ת"א בלי לקבל ממנה כמעט הטבות, או בציבור של ציניים שיסתפק בקניית כרטיסים בקופות למשחקים בארץ? ככל שציבור הנאמנים יהיה יותר קטן, מחזיקי המניות בדירקטוריון יצטרכו להכניס יד עמוק לכיס ולהוציא משם כסף שמעולם לא הוציאו. ומכיוון שאף אחד מהם הוא לא ינאי או אדלסון, השקעת הבעלים במכבי ת"א תהיה קטנה יותר, ובכך יפחת התקציב שלה.
ככל שהפער בין התקציב של מכבי ת"א לתקציב של הפועל ת"א או ירושלים יקטן, או אפילו יהיה קטן משלהן, כך הכוח להבאת שחקנים יגדל.
***
אבל המכשול של הפועל ת"א והפועל ירושלים הוא לא כסף בטווח מיידי אלא כסף בטווח רחוק. יש גבול להשקעת בעלים. הם מצפים לייצר כסף שיפחית את התלות בהם. כדי שזה יקרה, הפועל ת"א והפועל ירושלים צריכות להגיע ליורוליג. מכיוון שהיורוליג חסום בפניהם בדרך הרגילה – שריון – הן צריכות לזכות ביורוקאפ כדי להגיע לשם. וגם אז, לעונה אחת, אלא אם הן מצליחות להעפיל לפלייאוף היורוליג ולשרוד עוד עונה.
מכבי ת"א ועוד 12 קבוצות (מתוך 18 שמשחקות ביורוליג) משוריינות שם עד 2040, 15 שנה קדימה. נוסיף את הפלרטוט עם איחוד האמירויות לכניסה של קבוצה משם, ואפשר להבין שחלון ההזדמנויות הולך וקטן. לכן, הפועל ת"א והפועל ירושלים חושבות פחות על לזכות באליפות בישראל ויותר על לזכות ביורוקאפ כדי להגיע ליורוליג, ושם לתקוע יתד.
ליורוליג יש בנפיט מיידי – יותר מענקים מיול"ב – ובנפיט מקצועי. היורוליג זו ליגה שבאירופה היא כמו NBA. כל שחקן שואף לשחק ביורוליג, גם בגלל כסף וגם בגלל חשיפה לכסף עתידי ול-NBA. הפיתוי בלשחק ביורוליג גדול מכסף. לקבוצות יש בנפיט נוסף: חשיפה לכסף בפרסום. כשאין מספיק כסף בפרסום, ויש יותר מקבוצה אחת ביורוליג, כניסה של קבוצה אחת יכולה להחליש את השנייה.
וכאן מצוי הקרב הגדול שמתחולל בימים האלה בין 3 הקבוצות. הפועל ת"א הנחיתה השבוע את ג'ונתן מוטלי, כוכב יורוליג, שירוויח 1.5 מיליון דולר לעונה, שכר שיא בתולדות הפועל ת"א, שכר בסדר גודל של ווין בולדווין ולורנזו בראון שעזבו במקביל את מכבי ת"א. היא גם השכיבה 1.5 מיליון דולר ל-3 שנים כדי לנעול את תומר גינת במועדון, וגם זה שכר שלא שילמו בהפועל ת"א מעולם לשחקן ישראלי. תוסיפו לכך את הפלרטוט של הפועל עם רומן סורקין (לו הוצעו 700 אלף דולר לעונה) ועם תמיר בלאט, ואפשר להבין מה עושה הפועל: היא מנסה להחליש את מכבי עוד יותר.
ג'ונתן מוטלי חתם בהפועל "שלמה" תל אביב לשנתיים הקרובות: "החתמה שמבהירה עד כמה גבוהות השאיפות שלנו".
מוטלי, 29, 2.06 שיחק בעונה החולפת בפנרבחצ'ה והעמיד ממוצעים מרשימים של 14.5 נקודות ו-4.9 ריבאונדים בליגה הטורקית שבה קבוצתו זכתה באליפות ובגביע, וממוצעים מרשימים לא פחות של 11.2… pic.twitter.com/PqKFRUzY1g
— Hapoel Tel Aviv BC (@HapoelTLVBC) June 25, 2024
אבל זו משימה קשה והיא עוד יותר קשה בהתחשב בכך שיש את רף היורוליג. סורקין יעדיף ללכת לשבת על הספסל ב-NBA ותמיר בלאט למצוא קבוצת יורוליג אחרת – שישלמו את מה שמציעה הפועל ומכבי לא מסוגלת להציע – רק לא לרדת ליורוקאפ.
מכבי ת"א מבינה את העניין אפילו טוב יותר והיא תמיד דרוכה ומוכנה לכל תחרות. היא מבינה שהיא הולכת לשנה קשה מבחינה הישגית ביורוליג ולכן נערכת בהתאם: היא מחתימה שחקני יורוקאפ, אבל כאלה ששייכים להפועל ת"א (ג'יילן הורד) והפועל ירושלים (ליוואי רנדולף). מדובר בשחקנים מאוד איכותיים שגם השאירו חותם מאיפה שהגיעו.
מכבי יודעת שכדי למנוע מהפועל ת"א והפועל ירושלים להכנס ליורוליג ובכך לנגוס בנתח פרסומי, בפופולריות, בדומיננטיות, היא צריכה להחליש אותן. הפועל את הפועל לא החתימו את בולדווין או בראון או קולסון, בעוד שמכבי לקחה להם את הגבוהים הכי טובים. לא יודע כמה הורד או רנדולף ישחקו ביורוליג, בטח אם יהיו דומיננטים, אבל היי, מבחינת מכבי, העיקר שהם לא אצל היריבות קוראות התגר.
***
וזה קצת מזכיר לנו את שנות ה-70 וה-80. בקיץ 1969, אחרי דאבל להפועל ת"א, נכנס שמעון מזרחי הצעיר לתפקיד יו"ר מכבי ת"א ותוך נקיטת מספר פעולות (מכירת מנויים, הבאת ספונסר והנצחת יום חמישי כמדורת השבט), הפך את מכבי ת"א למפלצת. הפועל ת"א, ואחר כך הפועל ר"ג, ניסו לקרוא תיגר על הדומיננטיות שמכבי גרפה מרגע לרגע.
הפועל ת"א והפועל ר"ג ניסו להחתים יהודים אמריקאים שווים, מכבי בתגובה גיירה זרים או פשוט לקחה שחקנים מקבוצות אחרות – והושיבה אותם על הספסל – רק כדי שלא יהיו אצל היריבות שלה. 23 שנים ברציפות לקחה מכבי ת"א אליפות ועל הדרך זכתה בשני גביעי אירופה לאלופות, אבל 23 השנים האלה לא היו רק סיפור של תארים מקומיים, אלא הפיכת מכבי ת"א לבעלת שם וכוח באירופה. וברגע שנכנסה הליגה המשוריינת – היורוליג – הנצחת הדומיננטיות הייתה מוחלטת.
לעומת מכבי שהתחזקה, הפועל ת"א ירדה ליגה, ואחר כך עוד ליגה, הפועל ר"ג נעלמה והוקמה שוב כקבוצת אוהדים שתקועה בליגה השנייה. כל ניסיון לפגוע בדומיננטיות של מכבי ת"א היה חרב פיפיות. לכן הקבוצות למדו לקח וניסו לצמוח בדרך שלהן ולא בדרך של מכבי ת"א, מהחשש המובן שכל קפיצה מעל הפופיק, סופה התרסקות.
***
עופר ינאי ומתן אדלסון זה כבר סיפור אחר.
אדלסון החליט להחזיר את הפועל ירושלים ליול"ב, ליורוקאפ, אחרי שנים בליגת האלופות הלא מעניינת של פיב"א. הוא רוצה להיאבק במכבי. עופר ינאי דיבר השבוע בקול רם על מעבר ליד אליהו, ברמה של הבאת הנושא בפני עמותת האוהדים, כדי לסייע בהחלטה שלו. ככה נהגה הפועל ת"א בימי אברהם פלדה ואלי אפרתי בשנות ה-70: ניסתה להיאבק ישירות במכבי.
אנחנו רק בראשיתו של המאבק. המלחמה בצפון ובעזה לא תימשך לנצח, אבל כשמכבי תתאושש כלכלית, לא בטוח איך ייראו אחוזי השליטה בה, מה תהיה רמת המעורבות של שמעון מזרחי או דייויד פדרמן בקבלת ההחלטות, מה יעמוד מול ינאי ואדלסון, אם בכלל ינאי ואדלסון יעמדו שם.
הולך להיות מעניין. לא בטוח שזו תהיה באמת תחרות, אבל יש כרגע בהחלט רעשים של תחרות.
