יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד התריע היום (שני) שראש הממשלה בנימין נתניהו מתכוון לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. הוא איים שאם נתניהו יעשה זאת, האופוזיציה תוביל מחאה המונית ותשקול התפטרות קולקטיבית מהכנסת. נתניהו עצמו לא התבטא בנושא.

"אני רוצה להזהיר את הציבור", אמר לפיד בפתח ישיבת סיעת יש עתיד, "נתניהו מתכנן לפטר את היועצת המשפטית לממשלה. אני מודיע מראש: האופוזיציה לא תעבור על זה בשתיקה ולא במחאות מנומסות מהיציע. לא נסכים להיות חלק ממשטר לא דמוקרטי. לא נקבל חזרה למהפכה המשטרית – בזמן מלחמה, על סטרואידים.

לדברי לפיד, "לא נפסול שום צעד ושום פעולה, החל מהשבתות המוניות והחרפת המאבק ברחובות ועד התפטרות קולקטיבית מהכנסת. לא נשתתף בהעמדת פנים שישראל היא דמוקרטיה אם היא תפסיק להיות כזו."

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה (צילום ארכיון: נתן ווייל, לע"מ)

ממפלגת 'הדמוקרטים', האיחוד של העבודה ומרצ בראשות יאיר גולן, נמסר ש"לא תהיה התפטרות קולקטיבית. לא נפנה את הזירה. היעד הוא מיליון איש ברחובות. אם זה מה שנתניהו רוצה זה מה שהוא יקבל. מציעים לנתניהו לא להתעסק עם הרוב הדמוקרטי בישראל. שלא ינסה אותנו".

בהרב-מיארה, שמונתה לתפקידה בתקופת ממשלת בנט-לפיד, היתה יעד לביקורת מצד שרים וחברי כנסת מהימין מאז הקמת ממשלת נתניהו הנוכחית, בין היתר על רקע התנגדותה למהלכים שהובילה הממשלה בהם הרפורמה המשפטית, הרחבת סמכויות השר לביטחון לאומי, וכן המשך הפטור הגורף מגיוס לחרדים וקידום חוק הגיוס על ידי הממשלה. חברת הכנסת מהליכוד, טלי גוטליב, קראה סמוך להקמת הממשלה לפיטוריה, וגם שר התקשורת מהליכוד שלמה קרעי.

בהרב-מיארה מונתה לתפקידה בפברואר 2022, ולפי החוק כהונתה תסתיים כעבור שש שנים, בפברואר 2028.

פיטורי היועצת המשפטית לממשלה הם בסמכות הממשלה, ודורשים התייעצות של הממשלה עם הוועדה שממנה את היועץ המשפטי לממשלה. לפי החלטת ממשלה מ-2000, שיישמה המלצות של ועדה ציבורית בנושא מינוי ופיטורין של היועץ המשפטי לממשלה, פיטורי היועץ המשפטי לממשלה באמצע תקופת הכהונה אפשריים אם "קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ובין היועץ המשפטי, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל". עוד נקבע שפיטורי היועמ"ש אפשריים אם היועץ המשפטי "עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו", וכן אם אינו כשיר לבצע עוד את תפקידיו, וכן אם מתנהלת נגדו חקירה פלילית או הוגש נגדו כתב אישום. במקרה של חקירה פלילית או כתב אישום ניתן גם להשעות את היועמ"ש מתפקידו.

עוד נקבע בהחלטה שלפני הפסקת כהונתו של יועמ"ש, הממשלה צריכה להתייעץ עם הוועדה שמוסמכת למנות את היועץ המשפטי לממשלה. לפי ההחלטה, ליועץ המשפטי לממשלה תהיה זכות טיעון בפני הוועדה המייעצת, וגם בפני הממשלה או ועדת שרים מטעמה. אך החלטת הוועדה אינה מחייבת.

הליך כזה של פיטורים צפוי להגיע לדיון בבג"ץ, בין היתר מכיוון שבניגוד לכתב אישום או חקירה פלילית, העילה של "חילוקי דעות מהותיים וממושכים" היא סובייקטיבית וניתנת לפרשנות.

הוועדה שאיתה הממשלה מחויבת להתייעץ כוללת חמישה חברים, מהם שלושה שממונים על ידי הממשלה, או שיש לה זכות וטו על מינוים. בראש הוועדה עומד נשיא בית המשפט העליון בדימוס, שממנה נשיא בית המשפט העליון בהסכמת שר המשפטים; שר המשפטים לשעבר או יועץ משפטי לממשלה לשעבר, שתמנה הממשלה; חבר הכנסת שתבחר ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; עורך דין שתבחר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין; ואיש אקדמיה המיומן בתחומי המשפט הציבורי ובדיני עונשין, שייבחר בידי הדיקנים של הפקולטות למשפטים במוסדות להשכלה גבוהה.

כיום עומד בראש הוועדה נשיא העליון לשעבר השופט בדימוס אשר גרוניס, שעמד גם בראש ועדת הבדיקה לפרשת הצוללות ומונה לאחרונה לראש הוועדה לבדיקת מינויים בכירים; עורכת הדין תמי אולמן, שנבחרה כנציגת לשכת עורכי הדין; ופרופ' רון שפירא, שנבחר על ידי דיקני הפקולטות למשפטים. את שני החברים הנוספים הממשלה וחברי ועדת החוקה בכנסת יצטרכו למנות, מכיוון שבכל תחילת כהונתה של כנסת חדשה וממשלה חדשה נבחרים חברים חדשים, ובכנסת ובממשלה הנוכחית עדיין לא מונו חברים לוועדה זו.