הימים אינם רגילים, וההפגנות לשחרור החטופים אינן רגילות. אבל ניכר שהמשטרה ומשמר הגבול אינם ערוכים לכך.

נושא אלימות המשטרה נגד מפגינים עלה לאחרונה לכותרות. המחלקת לחקירות שוטרים הודיעה אתמול (שלישי) שתעמיד לדין משמעתי את השוטר שנצפה דוחף את ח"כ גלעד קריב בהפגנה לפני מספר חודשים. בשבת האחרונה שוטרים דחפו את ח"כ נעמה לזימי. בהפגנות בחודשים האחרונים משתתפים בני משפחות חטופים, בני נוער מעוטף עזה ואזרחים שצועקים מדם ליבם סיסמאות לשחרור החטופים. מול הקהל הקדוש הזה מציבה המשטרה לוחמות ולוחמי מג"ב ומפקדים שניכר שלא צוידו בהכשרה הראויה לטפל בסיטואציה רגישה כזאת.

גם ב-2005, ימי ההתנתקות, נדרשה המשטרה להתמודד עם אתגר בלתי רגיל. בצה"ל ובמג"ב נערכו אז לאירוע – תדריכים, שיחות עם החיילים והחיילות ואימונים שמדמים את הסיטואציה שבה יצטרכו לעמוד מול הציבור שכואב את הפינוי הטראומטי מביתו. החיילים צוידו בתגי שם, בכובעים ובתיקים, ופסיכולוגים ועובדים סוציאליים ליוו את הצוותים.

כוחות הביטחון לא קיימו היערכות דומה להפגנות לשחרור החטופים. זה נכון לגבי השוטרת הפשוטה, ונכון גם לגבי הקצינים הבכירים, שמובילים הלכה ולמעשה את הפינוי התקיף ואת השימוש בכוח כלפי המפגינות והמפגינים. לפי הסרטונים שמופצים ברשתות החברתיות, הפינוי כולל שיטות שלקוחות ממעצרים של משפחות פשע – בהן חניקה, משיכה בשיער ואיזוק.

בגלל חוסר ההכשרה של השוטרים, הם מצויים בלחץ גדול בהפגנות. הכעס והזעם על הממשלה בכלל ועל השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בפרט מופנה אליהם, וחלקם לא יכולים להכיל זאת, והם פועלים באלימות – כלפי רופאים, כלפי חברי כנסת, כלפי עיתונאים, כלפי אזרחים מוחים וכלפי משפחות חטופים.

המשטרה חייבת בבדק בית. עליה להעמיד מיד את כל המשאבים החינוכיים והפסיכולוגיים להכשרה, לאימון ולתרגול כוח שיטפל באוכלוסייה שמשתתפת בהפגנות אלה. גם מג"ב צריך להפנות משאבים לליווי של השוטרות והשוטרים, בהם גם טירונים שזה עתה התגייסו, שעוברים חוויה קשה מדי שבוע, ולפעמים כמה פעמים בשבוע.

החופש הגדול הגיע, ובני נוער רבים מצטרפים להפגנות. חלקם בני נוער מיישובי העוטף או מיישובי הצפון שכבר תשעה חודשים לא נמצאים בבתיהם ועדיין מצויים עמוק בתוך הטראומה. רבים מהם איבדו בני משפחה וחברים. טוב תעשה המשטרה אם תקים מיד כוח מיוחד שיטפל בסוגיית ההפגנות, ותעמיד מערך הכשרות לשוטרות ולשוטרים, מהדרג הבכיר ועד לטירוני מג"ב שמגיעים גם הם להפגנות האלו.

גם הנזק התדמיתי שנגרם למשטרה צריך לבוא בחשבון. הקרדיט שקיבלו השוטרים והשוטרות על פעילותם החשובה ב-7 באוקטובר הולך ונשחק בעיני הציבור. השוטר והשוטרת הם חלק מהעם ומגיניו. חשוב לפעול לשמירה על זכותם של המפגינים לצעוק, לזעוק ולבכות, ולשמור על חופש הביטוי גם אם המסרים קשים לשמיעה ולעיכול.