בג"ץ דן היום (רביעי) בעתירה הדורשת להגביר את ייצוג הנשים במינוי לתפקיד מנכ"ל במשרדי הממשלה ותפקידים בכירים מקבילים. העתירה שהוגשה על ידי נעמת, שדולת הנשים ופורום דבורה בתחילת כהונת הממשלה הנוכחית דורשת לקבוע מנגנון לייצוג הולם בתפקידי המנכ"ל, עקב מיעוט נשים שמונו לתפקידי מנכ"ל בממשלה הנוכחית. הממשלה מתנגדת למנגנון כזה, ודורשת לשמור את שיקול הדעת של השרים במשרות אמון.

השופטים נועם סולברג, דפנה ברק-ארז וחאלד כבוב אמרו בדיון שהמדינה אינה מקיימת את הוראות החוק לייצוג הולם לנשים, ובפועל "מקדשת את תקרת הזכוכית" לנשים בתפקידים בכירים. את החלטתם הם ימסרו במועד מאוחר יותר.

בעת הגשת העתירה היו 2 מנכ"ליות מתוך 35 משרדי ממשלה, וכיום מכהנת מנכ"לית אחת בלבד במינוי קבוע – ענבל משש, מנכ"לית משרד התקשורת. מנכ"לית נוספת מכהנת במעמד ממלאת מקום – שכהונתה מוארכת כל חצי שנה – מירב שטרן, מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי.

מתגובת המדינה לעתירה עולה שהמדינה מודעת לכך שמצב זה סותר את הוראות החוק על ייצוג הולם. לפי התגובה, "בממשלה הנוכחית מכהנות במשרות הבכירות ביותר הפטורות ממכרז — ובהן משרות מנכ"ל ממשלתי ומשנה למנכ"ל — מספר מועט של נשים. מובן כי תוצאה זו מעוררת קושי רב, ואינה מבטאת ייצוג הולם לנשים בתפקידים אלה".

ולמרות זאת, במדינה קוראים שלא להתערב במינויים במשרות אמון. "מעצם טיבן ואופיין מבטאת יחסי אמון מיוחדים בין השר לבין המנכ"ל האחראי על ניהול המשרד והגשמת המדיניות והיעדים המוטלים עליו. בלא יחסי אמון אלה, עלול להיווצר שיבוש חמור בתפקוד המשרד וביכולתו של השר לממש את מדיניותו, וכתוצאה מכך, פגיעה מהותית באינטרס הציבורי".

עוד נאמר בתגובת המדינה שהם צפויים להכין אוגדן מסמכים לשרים בממשלה הנכנסת, בו תוסבר החובה לייצוג הולם לנשים במשרות בכירות, עם הפנייה למאגר מועמדות שגיבשה הרשות לקידום מעמד האישה (שנסגרה והוטמעה במשרד לשוויון חברתי), ושר שיבקש למנות מנכ"ל משרד יצטרך לחתום על תצהיר שידועה לו החובה לייצוג הולם ושבחן מינוי של מועמדת אישה. אך מסמכים אלו לא ימנעו מכל שר למנות מועמד כרצונו.

משרת מנכ"ל משרד ממשלתי היא משרת אמון שאיושה נקבע על ידי השר. עקב כך, במצב כיום מספר הנשים תלוי בהחלטה אינדיבידואלית של כל אחד מהשרים והשרות בממשלה. העותרות טוענות שמצב זה סותר את הוראות החוק בדבר ייצוג הולם לנשים, וביקשו מבג"ץ לקבוע נהלים ברורים בסוגיית ייצוג ההולם במשרות האמון, שיבטיחו שחובת ייצוג הולם הקבועה בחוק תקוים בפועל. בדיון בעתירה שנערך ביוני שעבר, קבע בג"ץ בצו על תנאי שעל המדינה לנמק בתוך 60 יום מדוע לא יונהג נוהל כזה.

עו"ד גלי עציון, מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה בנעמת, אמרה לקראת הדיון: "המציאות הזו של העלמת הנשים מהשירות הציבורי הבכיר מעבר להיותה בלתי חוקית והרסנית, גם משדרת לכלל הנשים מסר משפיל, פוגעני ומזלזל; היא מביאה בסופו של דבר להסטה של תקציבי עתק, בהיקפים של מאות מיליוני ש"ח, לגברים בלבד; פוגעת באינטרס הציבורי הכללי למיצוי מיטבי של ההון האנושי; ופוגעת באינטרס הציבורי הכללי לטיוב ההחלטות המתקבלות כאשר נשים משתתפות בתהליך קבלתן. אנו מצפות שבית המשפט העליון ייצור מנגנון שישים סוף למצב בו ייצוג נשים תלוי בגחמה ועמדות פוליטיות של ממשלה כזו או אחרת."

העתירה הוגשה על ידי עו"ד חגי קלעי וע"ד חיה ארז ממשרד קלעי רוזן, ובאמצעות עו"ד גלי זינגר, המשנה למנכ"לית ומנהלת המחלקה המשפטית בשדולה.