בחדר צנוע בשכונת כבאביר שבחיפה יושב אדם וכותב. הוא מקבל את פניי בחיוך קפדני, ומזמין לשבת לשולחן העבודה, שעליו טיוטות תרגום ומילונים. כאן תרגם מוסא אסעד עודה את הקוראן לעברית במשך שנים.

קירות חדר העבודה עמוסים בספרים, המעידים על בעליהם, מורה לשפה הערבית. "למדו את ילדיכם את הערבית, כי היא מחזקת את המוח ומגבירה את רגש הגאווה", עודה פותח את השיחה ובאחת תלאות היומיום נסות מהחדר.

"המאמץ הוא לגלות את סודותיה של הערבית"

המסורת המוסלמית גורסת שאין לתרגם את הקוראן כי מדובר בדבר האלוהים. "איך מעיזים לתרגם דבר אלוהים?", מקשה עודה, ופותר את הקושיה בכך שהמקור הוא שמיימי (א-לוח אלמחפוז – הלוח השמור) והתרגום הוא למעשה כתיבת רוח הדברים: "אנו לא מתרגמים את הקוראן. אנו מתרגמים את המושג".

התרגום שערך עודה, בן העדה האחמדית, שונה בניסוחיו מתרגומים אחרים שפורסמו, ומגלם את הטקסט הקוראני כפי שבני העדה מבינים אותו. תרגומו של עודה ייחודי גם מבחינה צורנית: מול כל פסוק בעברית ניצב המקור הערבי.

למה לתרגם את הקוראן לעברית?
"הקוראן הוא דבר אלוהים, והערבית היא דבר אלוהים. מכאן האמונה כי הערבית היא אם השפות. להיווצרות הלשון שתי אסכולות: האמונה כי האלוהים ברא את האדם ולימד אותו שפות, היא התווקיף (הוראה אלוהית, י"ש); והאסכולה השנייה, המדעית החילונית, שעל פיה מקור השפות בכללן נוצר מחיקוי תופעות הטבע – הקול של המים, הקול של הנחש. הלשון יותר מתוחכמת מזה, לכן המאמץ של האדם הוא לגלות את סודותיה של השפה ולפתור אותם. הקוראן הוא המסר שכל מוסלמי מחויב להביא לכלל בני האדם, כי האסלאם אינו דת סקטוריאלית או מקומית".

הקוראן בתרגומו של עודה. "עד כה הספקנו לתרגם את הקוראן עב הכרס ל-75 שפות בנות זמננו. לא חיכינו לאף אחד" (צילום: אורן דגן)

עודה מפרש במילותיו מתוך סורת החדרים בקוראן: "'לא בראתי אתכם כדי להתפלג, בראתי את האנשים כדי לאהוב וכדי להתקרב. הולדנו אתכם עמים ושבטים כדי שתכירו אחד את השני'. ותשמעו על היצירה הנפלאה הזו שאלוהים ברא, העולם הזה, הטבע, המזון. זאת כדי להיות טובים, יפים ויוצרים. הקוראן פנה לבני ישראל כי הם הראשונים שקיבלו את המסר". הריאיון איתו נערך לפני אירועי 7 באוקטובר, וכיום משמעות דבריו מתחדדת.

"הח'ליפה אמר לי שעכשיו צריך לתרגם את הקוראן כולו, מי אני שאגיד לא"

"מי שפתח את השער לדברי הקוראן לעולם, זו העדה האחמדית. אנו הראשונים שהתחלנו לתרגם את הקוראן לפני מאה שנה. עד כה הספקנו לתרגם את הקוראן עב הכרס ל-75 שפות בנות זמננו. לא חיכינו לאף אחד", אומר עודה. העדה האחמדית היא פלג באסלאם שנוסד בפונג'אב שבהודו במאה ה-19. המייסד מירזא גולאם אחמד אלקאדיאני הטיף לשלום ולאהבת הזולת, וביקש את התחדשות האסלאם ברוח זו לדברי עודה, לבני העדה קהילות מאורגנות ביותר מ-200 מדינות. לכל קהילה ממונה יושב ראש ועד מנהל. "הוא נותן את ההוראות. בכל מרכז מקיימים מדי שנה כינוס של העדה".

איך הגעת למפעל הזה?
"אני לא האחמדי הראשון שתרגם, לפניי היו הרבה מלומדים מהעדה שלנו. אני, הקטן, התחלתי את המפעל שלי ב-1989. עבדתי 30 שנים תמימות על המפעל הזה. פרסמנו בשלבים. המהדורה הראשונה יצאה ב-1988".

"ב-1989 היו חגיגות המאה להיווסדה של העדה האחמדית. הח'ליפה דאז (המנהיג העולמי של העדה ויורשו הרוחני של המייסד, י"ש), נשמתו עדן, בחר פסוקים נבחרים ב-20 נושאים, על הג'יהאד, הנפש, הטבע והנשים, והוסיף הקדמה. הוא כתב חוברת וביקש לתרגם אותה לשפות העולם. היא תורגמה ל-132 שפות. לעדה בכבאביר הורו לתרגם את החוברת לעברית וליידיש. עליי הוטל לתרגם לעברית ונעזרנו במורה מהאוניברסיטה לתרגום ליידיש.

"אז אמר הח'ליפה, 'טוב יברך אותך אלוהים. עכשיו צריך לתרגם את הקוראן כולו'. מי אני שאגיד לא. אני מורה בתיכון. הזמן שלי דחוק, אני עוזר גם בחנות המשפחה. לא ידעתי מה זו חופשה שנתית. כל זמני הפנוי נוצל. כל אימת שסיימתי פרק, הודעתי להם וקיבלתי תודה וברכות. כך זה נמשך שלושים שנה עד 2019. כשסיימתי, לקחתי את כל החומר והבאתי אותו לח'ליפה הנוכחי. מסרתי את עבודתי לבני הבלשן שיעשה הגהה והכנה לדפוס. הוא עבד על זה עד 20 ביוני 2023. יצא מהתנור והבאנו ישר לחגיגה (הכנס השנתי של האחמדיה, י"ש)".

"אלוהים יותר מתוחכם מסיפורי האגדות הללו"

לתרגם את דבר האלוהים זו אחריות כבדה. עם מי מתייעצים?
"הח'ליפה אמר לי להיעזר בתרגום לאנגלית. תרגמנו 4 תרגומים לאנגלית. הוא אמר לי להתייעץ, לבדוק עם עצמי, אבל להשוות עם התרגום הזה. אין שום מקום בעולם שמתרגם כמונו מילה מול מילה. יש גם פרשנות, אבל לכך לא היו לי כוחות".

מה ההבדלים בין התרגום הזה לתרגומים אחרים?
"הבדל אחד הוא שיטת התרגום השונה היא מעמידה בדיוק את הקורא מול המילה הכתובה. ההבדל השני הוא שהאחמדייה היא תנועה שכלתנית. היא באה לטהר את האסלאם מכל העיוותים וההבל שנדבק מדאע"ש ומאל-קאעידה ואלף ואחת עדות, כיתות, אידיאולוגיות ומחשבות. הדת היא השכל והרגש. אם אתה תמים דעים ובלב תמים, אתה מאמין. אבל אל תספר סיפורים מזעזעים ורחוקים מההיגיון. אלוהים יותר מתוחכם מסיפורי האגדות הללו. הפרשנות באה לטהר. לא נשענתי על פרשנים מסורתיים. אם דבר מה לא היה ברור, הסתכלתי בתרגום שלנו לאנגלית".

הקוראן בתרגומו של עודה. מול כל פסוק בעברית ניצב המקור הערבי (צילום: אורן דגן)

איך נראית שגרה של מתרגם?
"אני מורה בתיכון. אחרי יום הלימודים אכלתי, התארגנתי ליום המחר, וישבתי כמה שעות וכך גם למחרת. אני כותב בכתב יד, בעיפרון העברתי למישהי שתקליד ואחר כך להגהה. יש לי טונות מהדפים הללו. ראה, זה כתב היד שלי, אוי ואבוי. מה אעשה עכשיו עם כל הדפים הללו? עכשיו יש קוראן עבה, יפה ומסודר. זה לא קל".

כיצד ניגשים למפעל כזה? איך מתחילים?
"אני זוכר איך התחלתי. 'ובהיכנסם אל יוסף הושיב את הוריו לידו ואמר: בואו בשערי מצרים בבטחה, אם ירצה אלוהים' (הקוראן, סורת יוסף, 100). זה סיפור יפה שממנו התחלתי, כי הוא מצא חן בעיניי. אחר כך נצמדתי לסדר, מסורת אלפתיחה והלאה. בסורת אלבקרה (סורת הפרה – הסורה הארוכה ביותר בקוראן, י"ש) יש 286 פסוקים, 30 עמודים, זה לקח לי יותר משנה".

אילו אתגרים העלה התרגום?
"הערבית עשירה מאוד, אך שפות העולם הן דלות. האנגלית היא שפה דלה, אך הפוליטיקה עשתה אותה דומיננטית. יש הבדל לשוני בין הסורות ממכה לבין הסורות ממדינה, הכול מותנה בנסיבות ובאווירה. במכה מוחמד היה בעימות חריף, קשה ומפחיד. רצו להרוג אותו. אתה חושב שמישהו יכול לתרגם ולהעביר טון מקורי? יש בחירת מלים.

"הגרמנית שפה יותר שורשית, יציבה וחזקה. Halb (חצי) בגרמנית לקוחה מהמילה קלב בערבית שמשמעה לב, מרכז, אמצע, חצי. באה האנגלית והפכה ל half. האנגלי אומר breakfast, כלומר לשבור את הצום. בערבית פֻטוּר (فُطُور– ארוחת בוקר, י"ש) זה הפסקה, קטיעה. במהלך הלילה היית שרוי בצום והארוחה קוטעת זאת. האנגלי אומר את זה במשפט. לגמל 400 תארים בערבית, אך לאנגלית אין מילה לנאקה, אומרים she-camel.

"תברכו על השפות שלכם, כי הן מבוססות על הערבית. תלמדו עברית, ארמית וערבית. תלמד את השפה שלך, כדי להגיע לערבית".

"כשהגשתי את התרגום אמרתי: אני היום נולדתי"

עודה מוזג עוד קפה ושואל: "מה זה קפה? קהווה. המשורר אמר 'השקיני את הקהווה הבבלית'. הערבים בתקופת הג'אהיליה (התקופה שלפני האסלאם, י"ש) שתו יין, עשו פסלים מתמרים, סגדו להם, ואחר כך אכלו אותם. הם עשו יין מתמרים, שהוא פחות טעים מיין ענבים שצמחו בצפון. המשורר מכנה את היין קהווה. למה? הם שתו יין עם בוקר. היין הסמיך היה מקהה ומרחיק את התיאבון לכמה שעות. זה מקהה את הצימאון, לכן כינו את היין קהווה. האסלאם אסר על יין, על הקהווה. עברו שנים והמוסלמים לא שתו. הם גילו בתימן עץ ירוק שמניב פירות אדומים קטנים. העץ נקרא בון. הענבים נקראו חֻבּ אלבּון. הם קלו אותם, טחנו ועשו משקה סמיך. הם ראו שהוא מקהה את התאבון, هذا الشرب يقهي (הַדַ'א שַרַבּ יוּקְהִי) . לכן קראו לו קהווה".

מנין הידע והבקיאות בשפה?
מהשולחן הזה. הרבה שנים אני יושב כאן עד שזקנתי. הזמן עושה את שלו. זה התענוג שלי. אני מכור לזה.

אתה זוכר את הרגע שהגשת את התרגום המלא?
"זה היה טקס מרשים. הח'ליפה קיבל את התרגום, והוא שיבח וברך אותי. שלחנו ללונדון עותקים. אמרתי 'אני היום נולדתי'. זה כמו יום הולדת, זה הדבר הכי משמעותי בחיים שלי. זה לא סתם ספר, זה מפעל חיים של 30 שנים".

"הנוער הערבי בארץ לא יודע ערבית"

עודה קם מכיסאו ומדליק את האור. קומתו ממלאת את החדר.

כמורה וכמתרגם, מה דעתך על לימודי הערבית היום?
"לימדתי ערבית ואסלאם בטבעון. אני מאוכזב ממערכת החינוך. ברוך השם יצאתי לגמלאות ב-2008. תלמידיי בקריית טבעון היו המצטיינים בארץ. התלמידים שלי למדו בעל פה קטעים מהקוראן. מה שאתה לומד בעל פה, זה יהיה הרכוש שלך. זה היה הנוער שנהניתי לעבוד איתו.

"היום לא רוצים לשמוע על דקדוק. הרי בכל מעמד רשמי, כל חומר כתוב צריך להיות בערבית ספרותית. היום זה קטסטרופה. הנוער הערבי בארץ לא יודע ערבית. אפילו האדם המשכיל, אחרי שני משפטים בספרותית חוזר לנאום במדוברת. כשהוא משתמש בספרותית יש שגיאות מבישות מאוד. כל היופי של הערבית הוא התחביר. שם אתה מגלה את החוכמה של הערבית.

מה צריך אם כך לעשות, לדעתך?
"צריך לשנות משהו בגני הילדים, ההורים מקולקלים. אין להם זמן. אין היתום זה שהוריו נפטרו והותירוהו עלוב מסכן, אלא זה שאימו מתנתקת ואביו עסוק. על מי תסמוך?

"כמחנך אני נותן חופש, אבל חופש צריך הגדרה. ברגע שהוא פורץ את הגדר, הוא מטופש, לא חופשי. החופש הוא לדעת לרסן את עצמך".

הוא מתבל את משנתו בפלפול אחרון: "מה ההבדל בין החכם, عاقل, (עאקל) בערבית, לבין הטיפש? עאקל זה קשר. מספרים על אדם שבא לנביא עם בהמה, הושיב אותה בשער ונכנס. שאלו הנביא: 'למה לא קשרת את בהמתך?' ענה לו 'אני סומך על אללה'. אמר הנביא: اعقلها وتوكل (אעקלהא ותווכל) 'קודם תקשור אותה אח"כ תבטח באל'. זה העאקל והעקאל שמחזיק את הכופייה. השכל נקרא עקל. השכל אמור לשמור על המסגרת. כל אימת שאתה במסגרת אתה נבון, אתה יודע מתי לפרוץ ומתי לא. כשאתה פורץ את גדרות השכל, אתה מג'נון (מלשון ג'ין – שד, י"ש)". אורם המסנוור של צוהרי קיץ פורץ לחדר. שיחתנו מסתיימת והזמן ממשיך לנוע. חודש בלבד לאחר מכן, נפרצה הגדר ברצועת עזה ונקלענו למחול שדים.