מיעוט מבין אזרחי איראן צפויים להצביע היום (שישי) עבור הנשיא הבא שלהם. הסיבוב השני של הבחירות לנשיאות בין המתמודד סעיד ג'לילי (58) המקורב למנהיג העליון עלי חמינאי, לבין הקרדיולוג ושר הבריאות לשעבר ד"ר מסעוד פזשכיאן (69), מוצג לציבור כמאבק בין שמרן לפרגמטיסט. מומחים ששוחחו עם 'דבר' סבורים שמדובר במצג שווא, שמטרתו לתדלק את הדימוי של איראן כמדינה דמוקרטית.

"הציבור האיראני לא משתף פעולה עם הצגת הבחירות" אומרת ל'דבר' החוקרת איילת סביון, שעומדת בראש דסק איראן במכון ממרי. "המשטר האסלאמי ארגן את הצגת הבחירות הזו יפה. יש מועמדים. לכאורה יש להם עמדות שונות. אפילו עשו עימות טלוויזיוני שנראה כמו במערב. בעימות דיברו המועמדים על מדיניות חוץ וביטחון: סוגיית הסכם הגרעין, והיחסים עם רוסיה, סין וצפון-קוריאה – אלו נושאים שלנשיא איראן אין כמעט שום השפעה עליהם. במערכת השלטון האיראנית למנהיג העליון יש וטו מוחלט בנושאי חוץ וביטחון. הכול חלק מהצגה שלפיה לציבור יש יכולת להשפיע על דמות השלטון. זה לא עובד, ובפועל מרבית האיראנים מחרימים את הבחירות ולא משתתפים."

"המאבק אינו בין 'מועמד קיצוני', שיוביל לשינוי דרמטי במדיניות איראן בכיוון של הקצנה מבית ומחוץ, ל'מועמד מתון', שיוביל לשינוי דרמטי בכיוון של התמתנות" אומר ל'דבר' ד"ר רז צימט מהמכון למחקרי ביטחון לאומי וממרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב. "שני המועמדים הם בשר מבשרה של המהפכה האסלאמית ושל המשטר, מחויבים למנהיג איראן ולעקרונות היסוד של הרפובליקה האסלאמית. הם כפופים לכללי משחק ברורים, שבמרכזם עליונות ברורה למנהיג ולמוקדי כוח אחרים, ובראשם משמרות המהפכה".

"הנשיא אינו האיש החזק באיראן, גם לא השני"

איראן הכריזה על הבחירות לאחר מותו של הנשיא ראיסי בתאונת מסוק לפני כחודש וחצי. עם פתיחת מערכת הבחירות נרשמו שמות רבים ומוכרים כמועמדים, ביניהם גם נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינג'אד, ויו"ר הפרלמנט מוחמד קליבאף, הנחשב למועמד הבולט ביותר. רוב המועמדים נפסלו על ידי וועדה הנשלטת על ידי המנהיג העליון, ורק שישה מועמדים הורשו להשתתף במירוץ. ג'לילי ופזשכיאן זכו במירב הקולות בסבב הראשון והיום הם מתחרים ראש בראש על תפקיד נשיא איראן.

לדברי סביון, הנשיאות באיראן היא תפקיד סמלי. "הנשיא אינו האיש החזק באיראן, וגם לא השני" היא מסבירה, "הנשיא מופקד לכאורה על מדיניות הפנים, אולם אין בכוחו ובסמכותו להנהיג שינויים משמעותיים. בסופו של דבר הוא משמש כחותמת גומי לשלטון האכזרי והמושחת של משמרות המהפכה.

עימות טלוויזיוני בין המועמדים לנשיאות איראן, סעיד ג'לילי (מימין) ומסעוד פזשכיאן, מוקרן בטהרן. "המועמדים דיברו על מדיניות חוץ וביטחון, אבל למנהיג העליון יש וטו מוחלט בנושאים האלו"

"ראינו בתקופת נשיאותו של רוחאני, מנהיג רפורמיסט ומתון לכאורה, שלא נערכה שום רפורמה משמעותית. גם כשהוא ניסה לשנות דברים, השלטון לא איפשר. השתמשו בו בשביל להביא את הסכם הגרעין ולהקל את הסנקציות – מה שהתאים לשלטון בשעתו. כיום מאשימים אותו בכל דבר רע שקורה באיראן.
"בפועל אין למשטר כוונה להתמודד עם השחיתות הממוסדת. משמרות המהפכה שולטות במשק והכל עובד בשיטות של יד רוחצת יד. אין שום הליך תקין ומסודר בכלכלה האיראנית. המנהיג העליון הוא שיצר את המצב הזה אז ברור שאין לו כל כוונה לחשוף אותו, או לשנות אותו."

"ג'לילי עלול להחריף את הדיכוי הפנימי, פשזכיאן צפוי להיות נשיא חלש"

סביון סבורה שמטרת מערכת הבחירות לגייס לגיטימציה ציבורית למשטר, אולם לדבריה המטרה הזו נוחלת כישלון חרוץ. "בסבב הראשון השתתפו לכאורה 42% מבעלי זכות הבחירה – זה מספר קטן מאוד, ואפילו משפיל עבור השלטון. לדעתי, זה שמספר הקולות שכל מועמד קיבל מתחלק ב-3 מעלה אפשרות שהמשטר הכפיל פי 3 את הקולות, ושיעור ההשתתפות האמיתי הוא כ-14%.
"גם אם אכן השתתפו 42% כפי שהמשטר טוען, זה מספר שמעיד על חוסר שיתוף הפעולה של הציבור עם ההצגה הזו. הקלפיות היו אמורות להיסגר ב-18:00 אך ועדת הבחירות האריכה אותן עד חצות, שופרות השלטון הפצירו באזרחים בכל הכוח שייצאו להצביע, זה לא עבד. הציבור לא מטומטם. מבינים שהכול עבודה בעיניים ואין משמעות לזהותו של הנשיא."

גולים איראנים מפגינים בברלין אחרי הסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות. "שיעור ההצבעה בסבב הראשון היה משפיל עבור המשטר" (צילום: REUTERS/Nadja Wohlleben)

צימט לעומת זאת סבור שהבחירות אינן חסרות משמעות לגמרי: "אם ג'לילי יזכה הוא צפוי להמשיך במידה רבה את מדיניות הנשיא ראיסי, אם כי עלול להחריף אף יותר את הדיכוי הפנימי. לעומתו, פזשכיאן צפוי להיות נשיא חלש, שיוכל לכל היותר לבלום חלק מתהליכי ההקצנה שאפיינו את המערכת הפוליטית האיראנית בשנים האחרונות.
"ניצחונו של פזשכיאן עשוי לבלום את התחזקות הרדיקלים במוקדי קבלת ההחלטות, לרבות במועצה העליונה לביטחון לאומי, לאפשר הקלות מסוימות בדיכוי האזרחי הגובר ואולי אף לסייע בקידום תהליך ההסדרה עם ארה"ב בסוגיית הגרעין – בכפוף לנכונות מצד המנהיג להגמיש את עמדותיו. לעומת זאת, ניצחונו של ג'לילי צפוי להמשיך – ואולי אף להחריף את הדיכוי הפנימי באיראן, להעמיק את השותפות עם רוסיה וסין ולהקשות מאוד על גיבוש קונצנזוס בהנהגה האיראנית שתאפשר קידום הסדרה כלשהי עם ארצות הברית".

"המשטר יכול למנוע את ניצחון פזשכיאן, אבל זה לא סביר"

ברוב הסקרים שהתפרסמו בימים האחרונים זוכה פזשכיאן ליתרון קל על פני ג'לילי. עם זאת, ניצחונו תלוי במידה רבה בשיעור ההצבעה. "ככל שיותר איראנים יצביעו, גוברים סיכויי פזשכיאן להביס את ג'לילי" מסביר ד"ר צימט", "כי ג'לילי הנתמך על ידי 'בייס' אידיאולוגי קשה של תומכי המשטר".

"למשטר יש יכולת להתערב בתוצאות הבחירות כדי למנוע את ניצחון פזשכיאן, כפי שעשה ב-2009 כדי למנוע את זכייתו של מנהיג האופוזיציה הרפורמיסטית מוסוי על פני הנשיא דאז אחמדינז'אד. אבל זה לא פשוט, ולהערכתי גם לא סביר. אילו המשטר היה נחוש למנוע את ניצחונו של פזשכיאן, שניתן להניח שאינו המועמד המועדף על ח'אמנהאי, הוא היה יכול להתערב באופן הרבה יותר פשוט ויעיל ופחות בוטה כבר בשלבים קודמים של מערכת הבחירות, למשל באמצעות הסרת מועמדותו של אחד משני המועמדים השמרניים הבולטים".

תוצאות ראשוניות צפויות ככל הנראה כבר במהלך הלילה, והתוצאות הסופיות – במוצאי שבת.