הצעת החוק לשינוי שיטת הבחירה של נציב תלונות הציבור על שופטים יעלה לדיון בוועדת החוקה של הכנסת ביום שלישי, אחרי שירד מסדר היום במהלך הנסיונות לרפורמה משפטית כוללת בשנה שעברה. יוזם החוק הוא יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית).
האחרון שכיהן בתפקיד נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שוהם, סיים את כהונתו בתחילת מאי בתום קדנציה של חמש שנים וחצי. רוטמן קורא לחוקק את החוק בהקדם, שכן שר המשפטים יריב לוין ומ"מ נשיא העליון עוזי פוגלמן אינם מסכימים ביניהם מי יהיה הנציב הבא.
מבקריה של הצעת החוק טוענים שהיא מרכזת את הכוח בידי הקואליציה בהליך הבחירה של האחראי על תחום הביקורת, ולא ראוי שימנה אותו צד פוליטי אחד. ביקורת דומה עלתה כלפי מהלכים אחרים שקידם רוטמן כחלק מהרפורמה המשפטית, שמרבית חוקיה לא עברו, ונעצרה בשל המלחמה, אך כעת נראה שזו שעת כושר עבור רוטמן לחקיקת חוק אחד לפחות, בשל הצורך במינוי נציב.
החוק מבקש לשנות את שיטת הבחירה של הנציב, כך שיבחרו אותו עשרה חברי כנסת או שר המשפטים, בלי צורך בהסכמתו של נשיא בית המשפט העליון.
בדברי ההסבר לחוק מציע רוטמן כי בחירת המועמד תיעשה ברוב של 70 חברי כנסת, אך בחוק עצמו מצוין כי הליך זה יתקיים רק אם יש שני מועמדים או יותר. זה יקשה על הכנסת לבחור את הנציב אם זהות המועמד תהיה במחלוקת פוליטית ולקואליציה לא יהיו 70 חברי כנסת או יותר.
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), נציגת האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים וחברת ועדת החוקה, תקפה ברשת X (טוויטר לשעבר) את החלטתו של רוטמן לקדם את השינוי בחוק: "ההפיכה המשפטית חוזרת על סטרואידים. אין יותר מלחמה, מסתבר. שוב פוליטיזציה על חשבון מינוי מקצועי. כשהכללים לא מתאימים לגחמות השר, הוא משנה אותם ומשתמש בהצעת חוק כסחיטה באיומים על מ״מ נשיא העליון. הם לא למדו כלום, המטרה לרמוס את הרשות השופטת היא עדיין הדבר שהכי חשוב לקדם".
במכון הישראלי לדמוקרטיה העבירו לוועדת החוקה את עמדתם, שלפיה החקיקה מפרה את האיזון בין הרשויות בבחירת תפקיד רגיש, שבסמכותו גם לפעול להדחת שופטים. "לא ברור מה ההיגיון בכך שדווקא הכנסת היא זו שתמנה את נציב תלונות הציבור על השופטים", כתבו בעמדתם, "חריגוּת ההסדר הזה בשיטת המשטר הישראלית, מראה כי מדובר בפוליטיזציה לשם פוליטיזציה. מדובר בניסיון השתלטות של הרוב הפוליטי על מוסד המחזיק בסמכויות משמעתיות-אתיות על השופטים".
רוטמן הסביר ברשת X את הרציונל שלפיו ניסח את החוק: "נכון להיום, במשרה החשובה הזו לא מכהן איש, בגלל המנגנון הבעייתי שקבוע בחקיקה המחייב הסכמה בין שר המשפטים לנשיא בית המשפט העליון על זהות המועמד. החוק הקיים מייצר מציאות בעייתית מאוד של ניגוד עניינים. נגד מ"מ הנשיא השופט פוגלמן הוגשו תלונות שנכון להיום אין מי שיברר אותם. לא ייתכן שלשופט פוגלמן, או לחבריו בוועדה לבחירת שופטים, תהיה השפעה מכרעת על השאלה מי יהיה האדם שיברר את התלונות נגדם. לכן ההצעה מבקשת להוציא את בחירתו של המבקר מידיהם של המבוקרים, ולדאוג שנציב התלונות ייבחר בהסכמה רחבה, בהצבעה חשאית, ברוב גדול ומיוחס במליאת הכנסת".
