דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי י' בתמוז תשפ"ד 16.07.24
28.5°תל אביב
  • 25.7°ירושלים
  • 28.5°תל אביב
  • 28.5°חיפה
  • 29.4°אשדוד
  • 28.3°באר שבע
  • 33.9°אילת
  • 28.8°טבריה
  • 24.9°צפת
  • 28.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

הכנסת מקדמת: עובד יוכל לתבוע את מעסיקו חמש שנים אחרי שהפלה אותו

לפי הצעת החוק שאושרה לקריאה ראשונה בוועדת הרווחה, תקופת ההתיישנות תוארך משלוש שנים הנהוגות כיום | נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה: "עובד יכול לרצות לתבוע את מקום עבודתו, אבל לוקח לו זמן להבין שמדובר באפליה, למצוא נתונים לכך, או שהוא נשאר תחת אותו מנהל בתקופה זו וחושש"

ח"כ מירב כהן (צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת)
ח"כ מירב כהן (צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

תקופת ההתיישנות להגשת תביעה של עובד או מועמד לעבודה נגד מעסיק מכוח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה תוארך לחמש שנים מרגע היווצרות אפליה במקום שלוש שנים בלבד כיום, כך אישרה היום (שני) ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לקריאה ראשונה. טרם ההצבעה מיזגה הוועדה שלוש הצעות חוק בנושא שהגישו חברות הכנסת עאידה תומא סלימאן (חד"ש), מירב כהן (יש עתיד), אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ) וח"כים נוספים.

נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה עו"ד ליאור עובדיה: "אנו תומכים בחוק כיוון שלדעתנו עובד יכול לרצות לתבוע את מקום עבודתו, אבל לוקח לו זמן להבין שמדובר באפליה, למצוא נתונים לכך, או שהוא נשאר תחת אותו מנהל בתקופה זו וחושש. הארכת התקופה לחמש שנים מאפשרת לדברים לשקוע אצל העובד ומפחיתה את החשש."

ח"כ כהן הזכירה כי גם חוק שכר שווה לעובד ולעובדת מאפשר לעובדות לתבוע עד חמש שנים לאחר היווצרות האפליה. "החוק הזה חשוב בימים כתיקונם, אבל בזמן מלחמה אנו רואים שיש קשיים בכל נושא התעסוקה, כמו עובדים שחושבים שהיחס אליהם קשור בדעותיהם הפוליטיות, נשים שבעליהן נמצאים במילואים והן מופלות לרעה ואפליה על רקע לאום".

ח"כ תומא סלימאן: "לעובד לוקח זמן להבין שהוא הופלה. עד שהעוול מזוהה, העובד צריך להבין גם את מי לתבוע וגם מה הזכות שהופרה, דבר שלוקח זמן וכוח, ומסובך אף יותר אם בזמן הזה העובד נשאר במקום העבודה. החוק לא מטיל משהו חדש על המעסיקים, רק מאפשר לעובד את הזמן הנדרש לאזור את האומץ הדרוש במהלך."

נציגת התאחדות התעשיינים מוריה ברבי אמרה כי הם מתנגדים לכל אפליה, אולם "הארכת תקופת ההתיישנות תיצור מצב בלתי סביר ובלתי מידתי בנוגע לנטל ההוכחה שלא הייתה אפליה. נטל ההוכחה גם היום קשה להרמה, אבל אם תוארך תקופת ההתיישנות הדבר יגרום להגברה בתביעות סרק וסיום בפשרה".

נציגי המעסיקים בדיון ביקשו לשנות את החוק כך שיטיל על העובד את נטל ההוכחה כי הופלה. נציגת משרד העבודה עו"ד דקלה חורש הסבירה כי החוק קובע שאם העובד הוכיח שהיו לו הכישורים והתנאים הנדרשים, המעסיק נדרש להוכיח שלא נפל פגם בהליך. "עם זאת, חובת ההוכחה היא קודם על העובד שנדרש בהבאת ראייה שהכישורים אכן מתקיימים בו".

נציגת ההסתדרות עו"ד ורד וייץ הסבירה כי מלכתחילה היפוך נטל ההוכחה נקבע משום שהכוח נמצא אצל המעסיק ולא אצל העובד, בין היתר כיוון שלעובד אין בידיו את הפרוטוקולים, את המסמכים או את גישה לתיק שלו. "המעסיק מחויב בשמירת מסמכים יותר משלוש או חמש שנים, כך שמהבחינה הזו אינני רואה הבדל מנקודת המבט של המעסיק."

יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) קרא לצדדים לדון באפשרות שנטל ההוכחה יוטל על המעסיק בשלוש השנים הראשונות ועל העובד בשנתיים שאחרי כן, אבל ההסתדרות ונציגי ארגון קו לעובד התנגדו לכך בתוקף. "מדובר בחוק חשוב ונכון, ומצד שני גם חששות המעסיקים בנושא מובנים", סיכם אייכלר. "לכן חשוב לוודא שיהיה איזון נכון בנטל ההוכחה בין המעסיק לעובד, שיוודא שהחוק מגן על העובדים אבל גם לא מאפשר לנצל את החוק לרעה. הוועדה תמשיך בעבודה על הצעת החוק כדי למצוא את המתווה הנכון לכך".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!