הקבלנים מבקשים לצמצם את אחריותם על בטיחות עובדיהם: התאחדות הקבלנים בוני הארץ הגיבה לנוסח תקנות הבטיחות בבנייה שהציע משרד העבודה בהצעה לצמצם את היקף אתרי הבנייה שחלות עליהם התקנות ולהטיל את האחריות הבלעדית על העובדים תחתיהם, בדגש על מנהלי העבודה, הנושאים כבר כיום במלוא האחריות באתרים לבדם.
בהערות ההתאחדות על נוסח התקנות מוצג מנגנון שמטרתו להרחיק מהקבלנים את האחריות למחדלי בטיחות והפרות בטיחות, באמצעות הוספת הגדרה לחוק של 'עבריין למעשה': "עובד, קבלן משנה, שלוח או אדם אחר, שעבר עבירה במעשה או במחדל, באתר בנייה שבו ננקטו אמצעים סבירים למניעת העבירה כאמור, יהיה הוא, ולא מבצע הבנייה (הדגשה שלי – נצ"כ), אחראי לביצוע העבירה או המחדל, הכול על פי המפורט בפקודת הבטיחות בעבודה".
עמדה זו מנוגדת למטרת התקנות החדשות שנועדו דווקא להרחיב את האחריות של החברות הקבלניות והיזמיות לבטיחות באתרי הבנייה, בהתאם להתחייבות הממשלה בפני ההסתדרות כבר ב-2018.
הקבלנים מבקשים גם לשנות חלק מההגדרות בחוק ל'אתר בנייה' שעליו חלות תקנות הבטיחות בבנייה. משרד העבודה מגדיר אתר בנייה 'מקום שבו מבוצעת עבודת בנייה או בנייה הנדסית', ואילו בהתאחדות הקבלנים מבקשים להוסיף להגדרה זו את התנאי שהעבודות יבוצעו "על פי היתר של רשות מוסמכת". בהגדרת 'מבצע הבנייה' בתקנות הם אף מדגישים כי מבצע בנייה יהיה רק מי שמינה מזמין הבנייה לנהל את שגרת הביצוע של עבודת הבנייה "בכפוף לתנאי היתר בנייה".
יתרה מכך, הקבלנים מבקשים הגדרה נפרדת ל'בנייה עצמית': "פעולות בנייה המתקיימות במקום שאיננו אתר בנייה כהגדרתו בתקנות אלו". משמעות הדבר היא החרגה של עשרות אלפי אתרי בנייה ומקומות שמבוצעות בהם עבודות בנייה ושיפוצים מתקנות הבטיחות בבנייה. זאת, אף שתאונות רבות מתרחשות בכל שנה גם באתרי בנייה קטנים ובאתרי שיפוצים, ובכלל זאת כאלה שאינם נדרשים לאישורי בנייה.
בכל הנוגע למנהלי העבודה, שלאורך שנים היו האחראים היחידים לבטיחות באתרי הבנייה ועל ניהול היבטי הביצוע באתרים, בהתאחדות הקבלנים מתנגדים להצעת משרד העבודה המבקשת לקבוע כי מנהלי העבודה יעסקו בבטיחות בלבד. לעמדה זו מצטרפת ההסתדרות, המתנגדת אף היא להפרדה בין ניהול הבטיחות לבין ניהול הביצוע באתרים.
אף שבהתאחדות רוצים להמשיך להטיל על מנהלי העבודה גם את עבודות הביצוע, התייחסותם לתקנות מבקשת דווקא לחדד גם את אחריותם להיבטי הבטיחות, לרבות קביעה כי יהיה באחריותם לתאם ציפיות עם קבלני המשנה שעובדיהם צפויים לעבוד באתרי הבנייה, ולבצע הדרכת בטיחות לכלל עובדי האתר (לרבות עובדי קבלני המשנה) תוך הדגשה של "הנסיבות העלולות להגדירם כעבריינים למעשה". עוד מציעים הקבלנים כי מנהלי העבודה יתלוו למפקחי בטיחות במהלך ביקוריהם באתר ו"במקרה שבכוונתם של המפקחים כאמור להטיל צווי בטיחות או קנסות מינהליים, לבחון ביחד עם מפקחים אלה את סוגיית 'העבריין למעשה'" – כלומר תפקידם של מנהלי העבודה, מלבד ניהול הבטיחות וניהול הביצוע, יהיה גם להגן על החברות הקבלניות מפני הטלת קנסות או צווי בטיחות מצד הרגולטור.
בגרסה מוקדמת יותר מסוף יוני של הערות הקבלנים על נוסח התקנות שהגיעה לידי 'דבר', ביקשו אף לשנות את ניסוח הדרישות המופיעות בחוק כך שלא יוטלו עליהם ישירות. "יש להימנע לאורך כל התקנות האלו מלהטיל תפקיד ישיר על מבצע הבנייה, מכיוון שדרישה זו אינה מעשית בכלל, ובפרט כאשר מבצע הבנייה מתחזק אתרי בנייה רבים", כתבו. "לפיכך, דרישה כללית תנוסח בדרך של תחביר סביל ולא תחביר פעיל. האחריות יכולה להיות מוטלת על כל בעל תפקיד שהוא חלק מסגל אתר הבנייה".
כך למשל, ביקשו להחליף בטיוטת התקנות משפטים כמו "מבצע הבנייה יתקין גידור" באמירות כלליות: "יותקן גידור". במקום הפסקה הקובעת כי "מבצע בנייה לא יקים מבנה מתכת שגובהו מעל שישה מטרים אלא לפי תוכנית הנדסית" ביקשו לקבוע כי "לא יוקם מבנה מתכת" כזה ללא תוכנית. במקום "מבצע בנייה לא יקים, לא יתקין, לא יפרק, לא יעתיק ולא ישנה" סוגי פיגומים שונים אלא לפי תוכנית הנדסית – ביקשו לקבוע כי "לא יוקם, לא יותקן, לא יפורק, לא יועתק ולא ישונה" פיגום כזה.
יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ יצחק מויאל: "הסתדרות עובדי הבניין והעץ מתנגדת לעמדת ההתאחדות בכל הנוגע להסרת אחריות לבטיחות מגורמים הפועלים באתר. ההסתדרות דורשת שלכל הגורמים ובעלי התפקידים באתר תהיה אחריות על הבטיחות – החל מהיזם, דרך המבצע וכלה בקבלני המשנה. לצד זאת, ההסתדרות בהחלט תומכת ומברכת על עמדת התאחדות בוני הארץ לפיה יש להטיל אחריות על כלל קבלני המשנה הפועלים באתרים, שכן חלק גדול מנפגעי תאונות העבודה הם עובדי קבלני המשנה ומדובר בסוגיה חשובה ביותר". מויאל הדגיש כי ההסתדרות, לצד ההתאחדות, מתנגדת להפרדה בין ניהול ביצוע העבודה באתרים לניהול הבטיחות בתפקיד מנהלי העבודה.
