יותר ממחצית מהעובדים דיווחו כי טרם התנסו בשימוש בכלי בינה מלאכותית (AI), אולם מבין אלו שעושים שימוש בטכנולוגיה זו בעבודתם – 93% העידו כי הדבר מייעל את העבודה, כך עולה מסקר חדש שערכה מחלקת המחקר של האתר 'AllJobs'.
הסקר נערך בקרב 468 עובדות ועובדים מכלל האוכלוסייה בישראל, ואת תוצאותיו הציגה ליאת בן תורה שושן, מנהלת תחום ניהול קריירה ב'AllJobs', בוועידת ההון האנושי שנערכה היום (שלישי) בתל אביב.
לפי הנתונים שהציגה בן תורה שושן, על אף ש-87% מהעובדים שמעו על טכנולוגיית AI, פחות ממחציתם התנסו בשימוש בה. 9% נכנסו רק כדי להבין במה מדובר, 25% דיווחו כי הם עושים בטכנולוגיה זו שימוש קל, ואילו 12% דיווחו כי הם עושים בה שימוש תדיר וקבוע.
השימוש ב-AI נפוץ יותר בקרב עובדים צעירים. בגילי 18-30 העידו 42% מהעובדים כי הם משתמשים רבות בכלי AI, ועוד 56% העידו כי הם משתמשים בהם באופן חלקי. לעומת זאת, בקרב בני 51 ומעלה רק 14% דיווחו על שימוש קבוע, ו-47% דיווחו על שימוש מועט.
רוב העובדים (58%) ציינו שהשימוש שלהם ב-AI הוא אישי ברובו בעוד 42% דיווחו כי הם משתמשים בטכנולוגיה זו גם בעבודתם. רק 9% מהעובדים שמשתמשים בבינה מלאכותית דיווחו כי הם מיישמים זאת באופן נרחב וקבוע בעבודתם. כשנשאלו האם מקום העבודה מיישם שימוש בכלים אלו – 21% השיבו בחיוב, בהם 6% שדיווחו על שימוש רב במקום העבודה ו-15% שהעידו על שימוש מועט.
החסמים: הנחיות לא מדויקות, והשפה העברית
בסקר נבדקו הקשיים והאתגרים המונעים מהעובדים בישראל להרחיב את השימוש בכלי בינה מלאכותית. 42% ציינו כי הגורם המרכזי הוא חוסר היכולות לגבש הנחיות מספיק מדויקות, שיאפשרו לקבל את התוצאות הרצויות. 35% העידו שהקושי הוא קבלת תוצרים מספקים בעברית. 29% ציינו כי ההתנסות והלמידה דורשים זמן רב מדי שאין באפשרותם להשקיע, ו-22% ציינו עלויות גבוהות ומודלים מסחריים מגבילים.
עוד ציינו 18% כי אינם סומכים על המידע המופק מכלי הבינה המלאכותית. 19% דיווחו כי הם מתקשים טכנית עם הממשקים ועם החדרת מערכות אלו לשימוש רחב. 35% דיווחו כי הם מנסים להשתמש בכלים אלו אך אינם מבינים עד הסוף כיצד הם יכולים למקסם את השימוש בהם, ו-20% ציינו כי הם מאמינים שאלו כלים שאין בהם תרומה לעבודתם.
רק 8% מהעובדים ציינו שמקום עבודתם מספק להם יידע והכשרה בנושא. 44% ציינו כי הם לומדים עליו באופן עצמאי תוך התנסות עם הכלים, 31% נוספים ציינו שהם עושים זאת דרך קריאה של מאמרים, בלוגים או פרסומים שונים בנושא. 11% העידו שהם חולקים ידע ודיונים עם קולגות, 17% לוקחים קורסים וסדנאות ייעודיות ו-37% העידו שאינם עושים דבר בשביל ללמוד יותר ממה שהם יודעים כעת בנושא.
ההמלצות: הכשרות לעובדים ומינוי אחראי AI
"בינה מלאכותית היא מנוע שינוי משמעותי" אמרה בן תורה שושן, אך הוסיפה כי אתגרי המלחמה בישראל וההתמודדות עימה הקשו על חברות רבות להתמקד בהטמעת הטכנולוגיות החדשות. "הנתונים בסקר מציגים תמונה של פער בין-דורי בכל הנוגע לאימוץ ושימוש בכלי בינה מלאכותית. קיימים גם פערים במיומנויות ובגישות הנדרשות לשימוש יעיל בטכנולוגיות מתקדמות אלו. הדבר מדגיש את הצורך בתוכניות הכשרה, שיוכלו להבטיח שכל העובדים יהנו מהיתרונות שמציעים כלי ה-AI".
לדבריה, ב'AllJobs' פיתחו פיצ'ר המאפשר למעסיקים כלי ניסוח אוטומטי למודעות דרושים המנתח באמצעות בינה מלאכותית מנתח את דרישות המשרה לפי מספר פרמטרים בסיסיים, ומייצר מודעת דרושים ממוקדת ומדויקת. עוד פותח בחברה כלי בינה מלאכותית שנועדו לסייע ולהקל על מחפשי עבודה בניסוח קורות חיים.
בן מורה ממליצה לחברות למנות ממונה לתחום ה-AI, שיזהה טכנולוגיות מתאימות ויכשיר את העובדים לשימוש בהן. "חברות רבות לא משקיעות מספיק משאבים בהכשרת העובדים לעבודה בכלי AI", היא אומרת "מכיוון שעדיין קיימת בעיית אמינות ועוד לא הוגדרו גבולות הגזרה האתיים והרגולטוריים של השימוש בהן. הטמעה של טכנולוגיות AI חדשות מחייבת את החברות להתמודד עם משתנים חדשים ולא מוכרים. יחד עם זאת, עובדים רבים מבינים שמי שלא יאמץ את הטכנולוגיות עלול, בטווח הארוך, להיות לא רלוונטי לחברה שבה הוא מועסק".
הערכות: בשליש מהמקצועות עובדים יוחלפו, בשליש הפריון שלהם יעלה
בכנס דיברה גם ד"ר אלה שחר מבנק ישראל, שהציגה הערכות של קרן המטבע העולמית לפיהן כ-67% מהעובדים בישראל צפויים להיות מושפעים מחדירת טכנולוגיית AI. לפי ההערכות, הטכנולוגיה צפויה להחליף את העובדים בכשליש מהמקצועות, ואילו עבור השליש הנוסף היא צפויה להשלים את עבודתם, ולשפר את הפריון שלהם.
"אני לא שותפה לפסימיות, ייווצרו מקצועות חדשים" אמרה שחר, "גם כשנוצרו המחשבים לא ראינו עליה באבטלה – אנשים פשוט החליפו משלח יד. הפער בין ישראל לממוצע ה-OECD מוסבר ברובו על ידי משלחי יד שבהם בינה המלאכותית משלימה את עבודת העובד. במקרים האלו פריון העבודה ואיכותה דווקא יעלו כתוצאה מ-AI, וזה עשוי לתת לנו דווקא יתרון לעומת כלכלות אחרות".
לדבריה, לשם הטמעת הכלים הללו בכלכלה הישראלית יש לקדם תשתיות טכנולוגיות, רגולציה, השקעות הון, ובייחוד את שיפור מיומנויות העובדים. "בכל אחד מהרכיבים הללו המדינה צריכה לקדם צעדי מדיניות. צריך להכין את העובדים לתקופה הזו, במערכת החינוך ובאוניברסיטאות, אבל גם בהכשרה מקצועית ובהסבה מקצועית במימון המדינה, ובקשר עם המגזר העסקי שיודע מה הביקושים. וצריך גם לתת מענה לעובדים המבוגרים יותר, בגילים הקרובים לפנסיה".
