דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי י' בתמוז תשפ"ד 16.07.24
28.5°תל אביב
  • 25.7°ירושלים
  • 28.5°תל אביב
  • 28.5°חיפה
  • 29.4°אשדוד
  • 28.3°באר שבע
  • 33.9°אילת
  • 28.8°טבריה
  • 24.9°צפת
  • 28.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חברה במלחמה

לוחם חרדי בכנסת: "גאה בשירות שלי, אבל רוב מה שהבטיחו לי לא קרה"

דיון בכנסת שיקף את האתגרים בקליטת חרדים לצה"ל, מהיערכות הצבא עד לפגיעה בשידוכים | ח"כ מאיר כהן, מיוזמי הדיון, הסתייג מהרעיון של חטיבה חרדית: "אנחנו לא צריכים מיליציות קדושות"

שניאור זלמן גיסר, לוחם בפלוגה החרדית בגבעתי (צילום: אור גואטה)
שניאור זלמן גיסר, לוחם בפלוגה החרדית בגבעתי. "לא יודע כמה פעמים הלכתי לישון רעב כי הבשר לא היה בכשרות שאני מקפיד עליה" (צילום: אור גואטה)
אור גואטה

"אני גאה על השירות שלי בצה"ל ועל היותי חרדי בצה"ל, אבל לא נשארתי חרדי בזכות צה"ל, נשארתי חרדי בזכות עצמי", אמר שניאור זלמן גיסר (23), לוחם בפלוגה החרדית 'תומר' בחטיבת גבעתי, שיצא הביתה משירות המילואים שלו בעזה לטובת השתתפותו בדיון בוועדה לביקורת המדינה. גיסר, נשוי+1, משרת כבר כ-150 ימים וזהו סבב המילואים השלישי שלו. "עם כל ההבטחות שניתנו לי, רובן לא התקיימו".

"אני לא יודע להגיד כמה פעמים הלכתי לישון רעב כי הבשר שהגיע בארוחת ערב לא היה בכשרות המהודרת שאני מקפיד עליה", פירט גיסר, "במקרה הטוב הביאו לי מנת קרב. מבחינת ההפרדה המגדרית והממשק עם נשים במכנסיים צמודים, זה לא מתאים, גם לחרדים יש הורמונים ואלה דברים שאנחנו לא רוצים. וגם באורח החיים, עישנו לידי בשבת הרבה מאוד פעמים, וכמעשן זה קשה מאוד".

סא"ל עדינה אבני, ראש ענף תכנון כוח אדם סדיר באכ"א, האזינה בקפידה וכתבה את דבריו של גיסר, ואת דבריהם של יתר הנוכחים על אופי השירות. אבני סיפקה בעבר מעט מהנתונים על גיוס חרדים עד כה ובמהלך המלחמה, אך נמנעה מלנקוב במספרי המתגייסים החרדים שאליהם צה"ל מכוון כעת.

הדיון, שנערך אתמול (שני), עסק בקליטת הגדודים החרדים – במערכת הצה"לית, בפעילות המבצעית ובתנאי השירות. השמיעו בו את קולם מי שמתמודדים עם המתח שבין אורח החיים החרדי לבין השירות בצה"ל. הדיון עשוי להעיד על הפוטנציאל והאתגרים בגיוס חרדים, על צרכי המתגייסים – וגם על הסכנות שעשויות להיות ביצירת יחידות הומוגניות.

נציגי עמותת נצח יהודה בדיון הוועדה (צילום: אור גואטה)
נציגי עמותת נצח יהודה בדיון הוועדה (צילום: אור גואטה)

צה"ל מבקש להגדיל את מספר המתגייסים בכלל, ונדרש להגדיל את מספר המתגייסים החרדים בפרט, אך נזהר מכניסה לפרטים בכל פרסום על הנושא. המספר 3,000, כלומר 3,000 בני ישיבות שיגויסו, נזרק לאוויר כמעט בכל ועדה שדנה בגיוס חרדים – חוץ מאשר בוועדה שגיבשה את ההמלצות למערכת הביטחון, ועדת שקדי.

עמותת נצח יהודה יזמה את הדיון, יחד עם חבר הוועדה ח"כ מאיר כהן (יש עתיד). כהן פתח בהצגת נתונים מסקר שנערך בשבוע שעבר על עמדות בנושא גיוס בחברה החרדית, עם פילוח לתת מגזרים. מצד אחד, עלה כי 72% מהציבור החרדי מתנגד לגיוס, אך מצד שני 59% מאמינים שאם צה"ל יקיים התאמות לאורח החיים החרדי עולה הסיכוי לעלייה במוכנות החרדים להתגייס. כך או כך, אמר כהן, גם 28% שלא מתנגדים לגיוס הוא נתון שאפשר להתחיל ממנו.

"גיוס של בחור חרדי זה סיכון גדול מאוד, מצריך הרבה אומץ", אמר רס"ן במיל' יוסי לוי, מנכ"ל עמותת נצח יהודה, "אומרים לי שגם שאר המתגייסים אמיצים וזה נכון, אבל תבינו את המחירים – מי שמתגייס מהציבור החרדי זה מוריד לו שידוכים. זה הוריד שידוכים לאחותי התאומה כשהתגייסתי, זה פוגע במשפחות. אנחנו 8 חודשי מילואים, ולא נניח את המדים, אנחנו חרדים שנלחמים ומשרתים בכבוד".

"נצח יהודה ותומר הוכיחו שאין צורך בחטיבה חרדית"

"צה"ל יודע ליצור פלוגות חרדיות למהדרין, עם כל 5 הכשרויות השונות", אמר חבר הכנסת משה טור פז (יש עתיד), שהיה שותף בהקמת הפלוגה החרדית תומר בגבעתי, וכן הקים את פלוגת 'ח"ץ' החרדית בצנחנים. טור פז: "חבר כנסת שלא אנקוב בשמו אמר לי: 'גם אם תגייסו שליש משנתון חרדי, לא נאבד דף גמרא אחד'. לכן לגייס 3,000 בלבד זה לעג לרש".

"נצח יהודה ותומר הוכיחו שאין צורך בחטיבה חרדית", אמר ח"כ מאיר כהן, "יש משמעות לזה שהגדודים והפלוגות בתוך החטיבות הם מספיקים. אנחנו לא צריכים פה מיליציות קדושות. יש סיבה שצה"ל פירק את הגדס"ר הבדואי".

ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) התייחסה למתווה הגיוס המתגבש ולמספרים שדובר עליהם. "אנחנו לא יכולים לכפות על צה"ל לפעול איך שהוא לא יכול", אמרה גוטליב, "אם הצבא אומר לנו שהוא יכול לגייס 3,000 מבחינת היערכות, אני לא רוצה להציב מספר סתם. אני רוצה שיביאו לי נתונים, ולדרוש בהתאם. אם לא היינו במלחמה הצבא היה יכול להיערך אחרת. אם הפוקד אומר מה שהוא מוכן לגייס, זה מה שנגייס, אני לא רוצה לעשות מכסות שיגבילו אותנו".

"יש שיח של מוכנות להתגייס, הצבא לא היה ערוך"

"מי שלא לומד תורה צריך להתגייס, אבל השאלה היא לא אם אלא איך", אמר הרב רם משה ראב"ד, ממקימי מסלול 'שח"ר כחול' לשילוב חרדים בחיל האוויר וחבר בוועדת שקדי. "לא לבוא בהתקפה של 'תתגייסו', אלא 'צריך אתכם'. בקהילה החרדית יש שיח של מוכנות להתגייס. אתה לא רואה את המיינסטרים נלחמים נגד זה, אלה רק הקיצוניים.
"הצבא לא היה ערוך לקליטת החרדים. הדבר היחיד שהצליח לייצר תכנית לגיוס חרדים זה ועדת שקדי. זה אושר ע"י שר הביטחון והרמטכ"ל, ואם חרדי יתגייס ויידע שהוא גם ייצא חרדי, יש סיכוי טוב שהוא יגיע".
"ועדת שקדי נפגשו עם ממד"ה, המחלקה למדעי ההתנהגות בצה"ל, ושאלו 'איך אתם מבינים את ההתאמה של חייל לצבא'. הם אמרו שהם בודקים כל מיני נתונים ומידע. כשנשאלו 'איך אתם מבינים את ההתאמה של החייל החרדי', הם אמרו שבדיוק באותו האופן. נוכחתי להבין שהבורות שיש בציבור החילוני כלפי החרדים והציבור החרדי כלפי החילונים, זה מקור הבעיה. נצח יהודה צריכים להיות מי שמובילים את הפעילות לגיוס חרדים".

מילואימניק חרדי: "תפסיקו לנרמל את הפגיעה בשידוכים"

"תפסיקו לנרמל את הפגיעה בשידוכים", הזדעק אברהם שטיינמץ, חרדי הפועל לגיוס חרדים. "הגילאים האלה של 17-18-19 הם גילאים מועדים בכל מגזר, אנשים מבינים את הזהות שלהם, את הכיוון שלהם בחיים. זה כמובן לא פוטר את הרשויות מדאגה וסיוע לכל הצרכים. האמירה שצריכה לצאת מהבית הזה היא שכולם מתגייסים".

אברהם שטיינמץ (צילום: אור גואטה)
אברהם שטיינמץ (צילום: אור גואטה)

"יש 8,300 נושרים בישיבות – בחורים צעירים, מתפקדים, עובדים, שנוסעים לחו"ל פעם בשנה" אמרה איילת מתנועת 'אימהות בחזית'. "שר הביטחון והרמטכ"ל אמרו שצה"ל זקוק ללוחמים. הבנים שלנו זקוקים לחילוף בלחימה. כבר התפכחנו מהרעיון של צבא קטן וחכם, ה-3,000 הזה הוא בדיחה. כשצה"ל רצה לגייס מתנדבי שנת שירות ומכינות, הוא ידע לשלוח צווי גיוס".

"יש לי תחושה שאכ"א לא מבינים את גודל השעה", אמר יהודה פולק מ'אחים לנשק', "אני חושב שצריך לגייס את כולם, ובמיוחד את העילויים. צריך לבנות להם תכנית מובנית כמו לספורטאים ולמוזיקאים המצטיינים, כי כשמראש לא מגייסים את העילויים, אומרים למי שכן מתגייסים שהם סוג ב'. בשנות ה-90 לא היו קצבאות ילדים, אלא קצבאות ליוצאי צבא, ומי שהתגייס נחשב שידוך טוב יותר כי הוא הביא כסף הביתה. אני בעד שנעשה כל מה שאפשר, ובלבד שלא נשנה את האופי של המרחב הציבורי הצבאי".

"אני מלש"ב שהולך לעשות הסדר", אמר מתניה מליק, מ'דור שינוי', "אבל שלא כולם יקבלו תורתו אומנותו, אני לומד פחות טוב ממישהו חרדי? כי אנחנו לבושים אחרת? שכולם יתגייסו, והמעטים שהם באמת עילויים שיקבלו הסדר של תורתו אומנותו. שלא יווצר לנו פה צבא בתור צבא. גם ב-7 באוקטובר הבנו שצה"ל לא מסוגל להכל".

"אני הייתי בישיבה לנושרים, זו דווקא ישיבה שהעצימה אותי מאוד ונתנה לי את הכלים להישאר חרדי", סיפר דוד חיון, חייל חרדי משוחרר. "חלק מהסיבות שחרדים, גם נושרים, לא מתגייסים לצה"ל, קשורות לרוח. אנשים רואים שהרוח היא שונה. ישבתי בסיור בערב שבת והייתי צריך לשכנע את עצמי שמה שאני עושה הוא נכון, כביכול חיללתי שבת. אנחנו צריכים שצה"ל יבין את הרוח הזו, ויאפשר את החיים הדתיים באמת".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!