2024 ממשיכה להיות קטלנית בדרכים: 59 הולכי רגל נהרגו מתחילת השנה. כך עולה מנתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד). מדובר בשיא של 7 שנים ביחס לתקופה זו בשנה, וכמעט רבע מכלל ההרוגים בתאונות הדרכים מתחילת השנה, שמספרם עומד על 242 – כשלעצמו שיא של 20 שנה. 

מספר ההרוגים מקרב הולכי הרגל הוא הגבוה ביותר מבין משתמשי הדרך אחרי נהגי כלי רכב פרטיים. בשנים האחרונות נהרגים בישראל בכל שנה כ-100 הולכי רגל, והם מהווים בממוצע כשליש ממספר ההרוגים בדרכים, שנמצא גם הוא במגמה עלייה ביחס לעולם. 

"בישראל אחוז גבוה מאוד של הולכי רגל מקרב ההרוגים בדרכים", אומרים בעמותת 'אור ירוק'. "כשליש מההרוגים בכל שנה, גבוהה בהרבה מהממוצע ב-OECD".  

כל הרוג שני – אזרח ותיק או ילד 

על פי נתוני עמותת אור ירוק, שתי קבוצות סיכון משמעותיות בולטות מהנתונים. סמנכ"ל אסטרטגיה ותקשורת באור ירוק, עוז דרור: "כל הולך רגל הרוג שני הוא ילד או אזרח ותיק. זה קורה משילוב של כמה גורמים – קודם כל, אלה האוכלוסיות שהולכות הכי הרבה ברגל. גם זמן התגובה אחר, אצל מבוגרים, על פי מחקרים, יש ירידה משמעותית בראייה ובשמיעה, כמו גם ביכולת המוטורית". 

עוד גורם הוא אורך הרמזור. "זמן המעבר ברמזור הירוק מחושב על פי קצב הליכה של אדם צעיר. כשאדם מבוגר מתחיל לחצות, הרמזור מתחלף באמצע. 

"ילדים תמיד יתנהגו כמו ילדים – הם פזיזים ונמוכי קומה יותר, ולא תמיד יודעים לקשר את רעש המנוע לסכנה". 

לדברי דרור, יש מה לעשות בנושא: "בשנים האחרונות יש מגמה בעולם של ריסון והאטה של התנועה. זה אומר מיתון תנועה בערים גדולות, בעיקר ליד בתי ספר וברחובות הראשיים. שמים יותר שלטים של נהיגה במהירות של עד 30 קמ"ש, רמזורים יותר ידידותיים להולכי הרגל. זה נכון שיש פה מתח בין הרצון להזרים את התנועה, לרצון להקל על הולכי הרגל. אבל לדעתנו כשמדובר בחיי הולכי הרגל לעומת הזרמת התנועה, הולכי הרגל צריכים לבוא קודם. זה לא בהכרח המצב היום בארץ. המדינה רוצה ללכת לקראת נהגי הרכב הפרטי". 

ככלל, הממשלה בישראל אכן נוהגת להעדיף פעמים רבות את נהגי כלי הרכב. לדוגמה, רק בחודש שעבר הורתה שרת התחבורה מירי רגב לשקול מחדש 23 נת"צים, למרות שלא נמצא בהם פגם בחוות הדעת הראשונית של המשרד. במקביל, המדינה מעלה את מחירי התחבורה הציבורית. 

"האינטרס של המדינה הוא שכמה שיותר אנשים יסעו בתחבורה ציבורית, יילכו ברגל וישאירו את הרכב בבית, ואז גם העומס יירד", אומר דרור, "אבל כדי שזה יקרה, צריך לחשוב על הולך הרגל. אם אין צל, אם אין תחבורה טובה, אנשים לא יילכו ברגל. ואם יש גשם, יש שמש קופחת, והרמזור לוקח 3-4 דקות – הוא יחצה באדום". 

עלייה במספר ההרוגים בקרב האוכלוסייה הערבית 

אוכלוסיית סיכון נוספת, על פי נתוני הרלב"ד, היא אזרחים מהחברה הערבית. בעוד המספרים בחברה היהודית יציבים, בחברה הערבית מספר הולכי הרגל ההרוגים נמצא בעלייה. על פי אור ירוק, חלק מהבעיה קשור בתשתיות פחות טובות, אולם באופן כללי, שנת 2024 היא קטלנית במיוחד בחברה הערבית, שמראש סובלת מייצוג יתר משמעותי בנושא תאונות הדרכים. 

הדבר גם קשור באופן כללי לייצוג יתר של הפריפריה בתאונות הדרכים. על פי נתוני ארגון 'בטרם' מתחילת השנה, בפריפריה נהרגים בתאונות דרכים כמעט פי שניים מאשר במרכז. 

בנוסף, ייצוגם של כבישים בינעירוניים הוא גבוה, ומספר ההרוגים בהם בסימן עלייה: כ-18 הולכי רגל נהרגו השנה בכבישים בינעירוניים, עלייה של כ-20% לעומת השנה שעברה.  

על פי אור ירוק, התמותה הגבוהה של הולכי רגל בכבישים הבינעירוניים קשורה בעיקר לתשתיות לקויות שמקשות על הולכי הרגל, בין היתר מחסור במדרכות, מעברי חצייה רחוקים, מחסור בצל ועוד. 

"באירופה היה סיפור מפורסם על מקטע כביש שהיו בו הולגי רגל הרוגים רבים", אומר דרור. "כשבדקו, גילו שפשוט התחנה שבה האוטובוסים מורידים נוסעים רחוקה מאוד ממעברי החצייה – אז אנשים חוצים. תכנון נכון יכול להציל חיים".