בלילה שבין 10 ל-11 ביוני, הלילה שבו אושרה בכנסת החלת דין הרציפות על חוק הגיוס, התאספו מחוץ למשכן עם שלטים מאולתרים חבורה של קצת יותר מ-20 צעירים בחולצות סוף מסלול או סוף קורס מכ-20 יחידות שונות, רבים מהם נפגשו לראשונה באותו ערב. "התארגנות של מילואימניקים", אחד מהם כינה את זה, "דור במיל'", תיקן מישהו אחר, והפנה את כל מי שרצה לשמוע ל"תומי, הבחור שם שמדברים עם כמה אנשים".  

"תומי" הוא תום פנחסי, 29, מתל אביב, מפקד צוות ביחידת אגוז, שסיים 130 ימי מילואים כמה חודשים קודם לכן, וגם סמסטר בלימודי משפטים, ונערך לעוד עשרות ימי מילואים לפניו.

במהלך החודש שעבר מאז, ניתן היה לראות את תום וחבריו לתנועת דור במיל' במסדרונות הכנסת ובוועדות שעוסקות בחוק הגיוס או בגיוס חרדים, בחלקן הגדול הם היו המילואימניקים היחידים, מדברים בזעם קדוש ובדרישה בלתי מתפשרת לשוויון בגיוס.  

עם ח"כ יולי אדלשטיין. "קיימים סך הכל חמישה שבועות וכבר יש מאות אנשים שפעילים בזה" (צילום: 'דור במיל")

היו עוד הרבה תנועות מילואימניקים לפניהם, וכנראה יהיו גם אחריהם, אבל במציאות שאחרי שנת רפורמה משפטית, בה תנועות מילואימניקים כבר משויכות מרצונן או בעל כורחן לימין או לשמאל, ההתארגנות הזו מנסה להיות פרגמטית. 

"אנחנו רוצים קודם כל לשרוד כמדינה", אומר פנחסי, "ויש לנו בתנועה אנשים שהרעיון של התיישבות בעזה עושה להם חררה, ואנשים שמדברים על התיישבות בדרום לבנון, ושניהם עובדים יחד, כמו במילואים, זו פרגמטיות".  

"ברגע שקונסטלציות פוליטיות פוגעות בביטחון המדינה אנחנו עומדים על הרגליים האחוריות" 

מדובר בהתארגנות כמעט ספונטנית. רוב הצעירים שעמדו מחוץ לכנסת באותו לילה והכירו זמן קצר לפני, מהווים את הגרעין הקשה של התנועה, שלא מתוקצבת ולא ממומנת על ידי אף גוף או גורם, ו-30 הפעילים המרכזיים שלה מנהלים מטה בהתנדבות מלאה. הם נמצאים כיום בקשר עם כ-2,000 מילואימניקים, מילואימניקיות ומשפחותיהם, שרואים עצמם חלק מהתנועה.  

"השתחררתי מהמילואים בהבנה שאנחנו במצב קשה, ואנחנו צריכים תמיכה גם מבחוץ", אומר עוז בן נון, בן 26 מגוש עציון, שמשרת כלוחם ביחידה מסווגת במילואים. אחרי הצבא היה שליח של הסוכנות היהודית במשך שנתיים בוויסקונסין, ושבועיים אחרי שפשט את המדים טס לשם לבקשת שליח חב"ד ואנשי הקהילה לעשרה ימים של מפגשי הסברה בתאי הסטודנטים והקהילות בוושינגטון, וויסקונסין ובפרינסטון שבניו ג'רזי.  

עוז בן נון. "לא מוכן להתפשר על זה שלילדים שלי לא תהיה מדינה" (צילום: 'דור במיל")

אל השיחה מצטרפים גם צח סקאל ושחק בנאי. סקאל, בן 28, מתגורר ביפו, סמ"פ בפלוגת תותחנים במילואים, אחרי שני סבבים במלחמה הנוכחית ומעל 140 ימי מילואים. בנאי, 26, השתחררה לא מזמן מצה"ל אחרי שירות של 7 שנים כמש"קית וכקצינת חינוך, אך מאז הוקפצה למילואים שוב ב-7 באוקטובר ושירתה 130 יום ביהודה ושומרון.  

איך זה התחיל בפועל?
פנחסי: "אחרי המילואים חזרתי ללימודים, סיימתי את הסמסטר ונסעתי לתאילנד, אבל תוך כדי אני מתעדכן קצת בדברים וניסיתי להבין למה חברים שלי משמאל ומימין ביחד לא מדברים על הסוגייה הזו של הגיוס, כי בדיוק האריכו לנו את השירות. מן הסתם צריך יותר חיילים. הייתי נורא מתוסכל שהנושא הזה של גיוס שוב נופל על עניינים פוליטיים".  

"אני חוזר לארץ ומבין שההנהגה לא שם, שמתעסקים בפוליטיקה הכי זולה והכי סתמית", אומר בן נון, סטודנט לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית, "ואני בעיקר מבין שזה לא באמת עניין פוליטי. ראיתי כל כך הרבה מילואימניקים שצועקים לבד בבית וניסיתי להבין איזה חיבור יכול לקרות פה, איך אנחנו יכולים לצעוק ביחד ולעשות שינוי. דיברתי עם תומי ונוצרו חיבורים. אנחנו קיימים סך הכל חמישה שבועות וכבר יש מאות אנשים שפעילים בזה ו-2,000 שקשורים לזה, כולל אגודות הסטודנטים, וזו ההתארגנות הכי מגוונת שראיתי בחיים, לא כסיסמה או טשטוש מחלוקות, אלא כמכנה משותף אמיתי.

"יש קבוצה של מילואימניקים מהציונות הדתית שהתחילה להתארגן והם איתנו, ויש פה קבוצה גדולה ומגוונת פוליטית, והורדנו את זה לפרקטיקות של הקווים האדומים והקריאות לפעולה, מתוך רצון להגיד שאנחנו באיזו סחרור ויש כיוון שאליו צריך ללכת, כי ברגע שקונסטלציות פוליטיות פוגעות בביטחון המדינה, אנחנו עומדים על הרגליים האחוריות, כי אני לא מוכן להתפשר על זה שלילדים שלי לא תהיה מדינה". 

חברי 'דור במיל". "חזרנו לתש"ח, מי שלא מבין את זה לא מבין את האירוע" (צילום: אור גואטה)

פנחסי: "התחלתי לדבר על זה עם אנשים שהם לא אנשים פוליטיים, אבל שהם מילואימניקים, ומן הסתם ביטחון המדינה חשוב להם. התחלתי לדבר עם חברים שלי מהיחידה ולאט לאט זה התרחב, כל אחד דיבר עם מישהו שהוא מכיר. תוך כמה ימים הגענו לעוד ועוד אנשים, עד שיכולנו להתחיל לקדם פעילות לטובת העניין וליצור פורום מוביל". 

איך זה הצליח?
פנחסי: "בעיקר חבר'ה מאוריינטציה ימנית-דתית שהתחילו להגיע, כי נראה לי שלקח לאנשים זמן להבין שזה דבר שיכול להתקדם, ולא סתם ארגון שרוצה להפיל את הממשלה".  

בנאי: "ראיתי קובץ דוקס, חזרו אליי ואמרתי: 'כל מה שצריך אני בעניין', אני רואה אותנו כתנועה שונה מכל מה שקורה במעורבות החברתית והפוליטית, כי יש פה אינטרס משותף של כל חלקי החברה. אנחנו אנשים מימין ומשמאל עם דעות שונות, אבל במישור הציוני, הערכי ובסוף גם המעשי, אנחנו בזה ביחד בצבא, וצריכים גם לדרוש את זה ביחד, כי אין דרך אחרת. אנחנו מסתכלים על האיומים על מדינת ישראל, אז אנחנו צריכים את כולם ביחד בזה ואפשר להגדיל את המסה".  

סקאל: "עוד לפני 7 באוקטובר הייתי עושה המון מילואים כסמ"פ בתותחנים, ואני זוכר שפרסמו את הנתונים על זה שרק 1% מתגייסים למילואים, והרגשנו פראיירים אבל לא בלי רצון להתגייס, פשוט אמרנו: 'וואלה אנחנו פראיירים'. אחרי המילואים נסעתי לחודש להודו, חזרתי, וראיתי בפייסבוק סרטון של דור במיל' שאיזה חבר שלי הופיע בו. תוך כמה טלפונים הגעתי לתומי, קבענו להיפגש בהפגנה בירושלים, ואמרתי לו שאני רוצה להיות בדבר הזה ואני מצטרף".  

"אין דבר שמחובר אליי יותר מהשירות הזה למדינה ואני אמשיך לעשות אותו"

"לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שהקערה התהפכה לחלוטין מ-7 באוקטובר, ממשיך סקאל. "אם לא יהיה לנו שינוי מעמיק של הפרדיגמה, אנחנו נמצא את עצמנו בקריסה. זה כבר מזמן לא רק משהו שנשמע טוב, וערך השוויון ודברים כאלה, אנחנו כבר מזמן לא שם. אנחנו במצב שמערכת הביטחון, שר הביטחון והצבא אומרים: 'יש חוסר של כך וכך חיילים, צריך למלא אותו'. זה כבר לא מחאות שיש פה עוד מאז 2019 על כל מיני נושאים, ובכולן השתתפתי פה ושם, אבל שום דבר לא בוער בי אישית כמו נושא המילואים, בגלל שזה אני והחברים שלי.

"אני לא מסוגל לדבר על רילוקיישן או לעזוב את המדינה או משהו כזה מצד אחד, אבל מצד שני יש פה הבנה שדברים צריכים להשתנות פה מהיסוד, כי אחרת לא באמת נוכל לחיות פה, כי אין דבר שמחובר אליי יותר מהשירות הזה למדינה שאני עושה שנים, ואני אמשיך לעשות שנים קדימה". 

בן נון: "שירות צבאי לכולם, קודם כל לוחמים, ומי שמשתמט יהיו נגדו סנקציות, לא כליאה, כי אין לנו אנרגיה ומשאבים לזה, אלא פשוט סנקציות כלכליות קשות מאוד. זו הבנה שצריכה לחלחל בכל הדרגים, גם לסגן הרמטכ"ל שאומר: 'לצה"ל מגייסים רק באהבה, בעיקר לקרבי'. כי גם אם זה לא נוח לצבא או למי מהפוליטיקאים, הם יצטרכו לעבוד קשה ולגייס. צריך להפוך את הדיסקט הזה. אנחנו לא באירוע שאנחנו יכולים לשבת יותר מדי ולעשות את זה לאט לאט, אנחנו במצב אחר, מצב חירום, ואנחנו צריכים לדאוג שיהיה לנו איפה לחיות, פשוט מאוד". 

מדינת ישראל כבר לא מובנת מאליה 

"מבחינתנו זה לא ציוני לנסות לנהל את המדינה, ובתוך זה לפטור ציבור שלם מגיוס", אומר סקאל, "כי המצב הוא שעל סדר היום, בזמן מלחמה, בשעה הכי קשה שהעם הזה ידע בעשרות השנים האחרונות, מנסים להעביר חוק כזה תוך כדי שאנחנו נלחמים, ולפטור ציבור שלם מגיוס. אין אף מגזר אחר שמנסה לעשות את זה". 

אתם מדברים על ציונות, אבל יש פה 20% שהם לא ציונים רק באוכלוסייה היהודית, אם שמים רגע את הערבים בצד. איך זה לא הופך ל'כולם נגד החרדים'?
פנחסי: "ייבאנו את הדבר המרכזי של המילואמניקים, שזה פרגמטיות. כשאתה כובש קו בתים בעזה, אתה לא מתעסק במחלוקות פוליטיות. הפרגמטיות הזו היא המאפיין הכי חזק של הפורום, וזה מה שגורם לנו לתפקד ביחד. אין לנו עניין אישי מול החרדים וגם לא הערבים. אנחנו כרגע באיום קיומי, כי זה לא רק חמאס או חיזבאללה, אנחנו בפני מערכה ארוכת שנים מול איראן, וזה להיות או לחדול, ויש מי שרוצה להגן על גבולות המדינה, ואם הוא רוצה להיות חלק, אז הוא ייהנה ממה שזה אומר לחיות פה, ולא אכפת לי איך הוא קורא לעצמו, שמאלני, ימני, ציוני או לא, זה לא מעניין. אנחנו צריכים את המספרים, את האנשים בפנים, ואם מבחינת החרדים זה מתכנס לאורח החיים שלהם אז מצוין, שיישבו בקו וילמדו תורה". 

ואם זה לא?
פנחסי: "אז תיקחו צעד הצידה ותמצאו את עצמכם במקום אחר. מי שפה צריך לקחת חלק. לא כי יש לי משהו אישי נגד חרדים, פשוט אחרת לא יהיה".  

סקאל: "הקריאה למנהיגים פה, לא החרדים, גם מהליכוד וגם מהציונות הדתית – בואו תדאגו לנו, לא משנה לי עם מי לדבר. גם אם יאיר לפיד וגם אם יאיר גולן היו בממשלה זה לא משנה לנו, אנחנו לא משויכים למפלגה, אנחנו נגד רעיון שנועד לתת פטור לציבור שלם ולא קטן או זניח בזמן שאנחנו במלחמה מתמשכת. צריך פה גיוס של אנשים בגילאי גיוס לשירות סדיר, כי בסוף גדוד סדיר אחד מחזיק קו שמונה חודשים. בתקופה הזו מתחלפים לפחות ארבעה גדודי מילואים". 

פנחסי: "כמו שגם לי לא בא לשלם מסים ולקצץ 40% מהמשכורת שלי, אבל יש רגולטור והוא אומר לי מה לעשות, כך שאין לי טענה ברמה האישית לאדם חרדי שקם בבוקר ורוצה ללמוד תורה, אלה הערכים שלו, אבל בסוף הקריאה היא להנהגה, שצריכה להגיד מה הווקטור – אנחנו צריכים כך וכך אנשים, בתוכם אין מה לעשות, יהיה צריך גם חרדים, ולהוריד את הפקודה מרמת שר הביטחון או ראש הממשלה למטה. יהיו התאמות בלי סוף גם לאוכלוסייה החרדית". 

בנאי: "בסוף, במלחמה מה שעומד לנגד עינינו זה הניצחון, ובשביל להביא אותנו לניצחון הזה פשוט צריך עוד אנשים, זה באמת כל הסיפור. אנחנו לא רוצים להמשיך לשחק בנדמה לי, אנחנו רוצים להביא תוצאות ולהביא ביטחון לתושבי הדרום והצפון. אנחנו נמשיך לעשות מילואים כל זמן שהמדינה הזו תדרוש, אבל אנחנו צריכים שהמנהיגים שלנו יביאו אותנו להגשמת המטרה הזו".  

בן נון: "מאז 7 באוקטובר, בטח שמי שהיה שם כבר לא יכול לתפוס את מדינת ישראל כמובנת מאליה. אנשים לא רואים את החיים באותו אופן כמו שראו בעבר. אנחנו רוצים להבטיח את קיומה של מדינת ישראל, כי אנחנו יודעים שאנחנו בפני שנים מאתגרות ולא מעטות של לחימה. המטרה שלנו היא להבטיח את זה שמדינת ישראל תמשיך להתקיים. איך אני אבטיח את הקיום שלה? היא דבר ראשון צריכה לוחמים. אין דרך לנצח במזרח התיכון בלי מספיק לוחמים, וכדי לעשות את זה היא צריכה לעשות רי-סט לכל תפיסת הביטחון שלה. מי שלא רוצה לקחת חלק בזה, יכול לעשות את זה לבד, וזה יהיה מאוד מצער, ודבר שני לספוג סנקציות משמעותיות".  

נניח והגענו למצב שסיימנו את המערכה, חמאס חוסל, חיזבאללה צפונית לליטני, יש אתגרים נוספים, אבל מה המציאות שאתם רוצים לראות אחרי זה מבחינת הגיוס?
פנחסי: "קודם כל זה יפה לתכנן יותר מחצי שנה קדימה, כי זה לא משהו שנהוג פה כיום. תראה, לפני 7 באוקטובר היינו יכולים לדבר על הסוגייה בצורה ערכית. עדיין היינו יוצאים ל-30 יום מילואים והיה חוסר והיינו מגרדים חיילים כדי שיבואו למילואים.

"חטיבה 7 כבר תשעה חודשים בעזה, אלכסנדרוני כבר חודש שביעי שם. אני לא יודע מה עובר עליהם מהבחינה הפיזית, הנפשית. אנחנו אנשי מילואים ויכולים לצאת ולדבר, אבל אנחנו מדברים גם בשם הסדיר – תראה איזה עומס יש עליהם, זה לא אחראי ולא בר-קיימא לשנה-שנתיים הקרובות. היינו מגיעים חצי מהסד"כ הנדרש לקו לפני 7 באוקטובר כי לאנשים יש גם עבודה ולימודים וילדים שנולדו, ואחרי 7 באוקטובר מה אנשים חושבים? אחרי ארבעה חודשים כולם יכולים להמשיך לשרת? לא מתוך אידאולוגיה או רצון לסרב, פשוט כי לא יכולים".  

סקאל: "אנחנו באיזה משבר שבו העיניים של הצבא נשואות לעבר המנהיגים. אנחנו במצב שבו ההחלטות שמקבלים עכשיו ישפיעו על גורל המדינה לשנים הקרובות. גם אם המצב יתאזן בשנים הקרובות, כי קרה פה משהו ששינה את המציאות במדינת ישראל, זו כבר לא בדיוק אותה מדינה, אז המנהיגים צריכים לעשות מעשה אמיץ ולגייס את החרדים. לא כולם יתגייסו, אבל זה להניח אבן פינה לרעיון שבמהות שלו הוא רעיון של קירוב. כמה מהם שייכנסו לצבא יתחילו את התהליך, ויכול להיות שבעוד 40 שנה יהיו גדודים חרדיים ואנשים לא יאמינו שפעם חרדים לא היו בצבא".  

"צריך אנשים שישמרו בגבולות כדי שהם יוכלו ללמוד תורה"

הראיון נערך יומיים לפני נאומו של הרמטכ"ל הרצי הלוי בטקס הסיום של המכללה לביטחון לאומי, שאמר דברים דומים, בהם: "חישבו מה יוכל לקרות במלחמה ובמשק כשבני החברה החרדית יתגייסו. ישיבה בבקעת הירדן, למשל, המשלבת לימוד תורה עם החזקת גזרה גדודית בהגנה, היא דבר שניתן ומוכרחים לעשותו". 

פנחסי: "לפני המלחמה הייתה גם קונספציה של צבא קטן וחכם, של גדרות חכמות, של שימוש בטכנולוגיה, של העלאת השכר לסדירים, והקונספציה הזו קרסה, וגם כאן יש קונספציה שבה אי אפשר לגייס את הציבור החרדי, וצריך להבין שכשאתה בהגנה או כשאתה יוצא לתמרון בצפון, אתה צריך צבא גדול וחזק". 

בן נון: "אנחנו לא מדברים פה בשם ערך השוויון. הוא חשוב לי מאוד, אבל אני רוצה קודם כל שתהיה מדינה. אנחנו בוועדת חוץ וביטחון ואנחנו קולטים שיש מלא נציגים ואנחנו המילואימניקים היחידים". 

פנחסי: "הסיפור הזה של רילוקיישן, גם אם הוא לא מדבר אליי ברמה האישית, זה כדור שלג שמתחיל להתגלגל. אנשים אומרים: "אנחנו לא מוכנים לעשות 200 ימי מילואים בשנה", לוקחים את הדברים שלהם ועוברים ליוון. יש לי חברים ומשפחה כאלה, יש לי חבר מ"פ ביהלום שעכשיו בתאילנד עם המשפחה שלו ומנסים להבין איך אפשר לחיות שם כקהילה, זה דברים שקורים.

"ברגע שהחרדים יתגייסו ויראו שהם ביחידות שלהם והשד לא כזה נורא. צריך אנשים שישמרו בגבולות כדי שהם יוכלו ללמוד תורה בבני ברק ובמאה שערים". 

סקאל: "גם צריך להבין את האופי של התנועה שלנו – המון חובשי כיפות, חבר'ה שלמדו וחלקם עוד לומדים בישיבות. אין לנו את השיח הזה של איך צה"ל ייראה עוד 40 שנה, כי גם ככה מגיעים לצה"ל אנשים מימין משמאל, נשואים, רווקים, מכל מקום ומכל סוג. השאלה על איך אנחנו רואים את העתיד מבחינת שירות עם חרדים בצבא היא שאלה מאוד אישית. אנחנו כתנועה אומרים שזה לא משנה כרגע. אנחנו לא כלכלנים ואני לא ראש אכ"א, אני לוחם בצבא שאומר עם אחים ואחיות שלי שצריך לבוא ולגייס את כולם". 

"אם אנחנו נמתחנו, גם הממשלה וגם אכ"א יכולים להימתח" 

חברי התנועה שפועלים בכנסת פונים בעיקר לחברי הקואליציה בדרישה להסכים לשלושה עקרונות שלא ישתנו בחתימה על החוק: חוק שכפוף לצרכי צה"ל, סנקציות אישיות למי שלא מתגייסים, והגדרת מכסות פטור ולא מכסות גיוס. 

אתם מציינים שאתם עומדים על שלושת העקרונות הללו. מבחינתכם גיל הפטור הוא גם פקטור?
פנחסי: "בהחלט. כשאתה מגייס מישהו בגיל 24, שהוא כבר נשוי עם ילדים, זה שונה מאשר לגייס מישהו בן 18. זה ניואנס שהוא חשוב בעינינו, אבל צרכי צה"ל, מכסות פטור וסנקציות אישיות נגד משתמטים זה ייהרג ובל יעבור מבחינתנו. כל דבר אחר הוא פשוט קומבינה".  

כבר התקיימה בעבר לא מעט משיכת חבל בין צה"ל ומשרד הביטחון לבין הממשלה והאוצר, איך זה יהיה שונה?
פנחסי: "יש את חוק הגיוס ויש דברים אחרים. הדבר הראשון זה נושא גיוס חרדים, שכבר אתמול היו צריכים להתחיל הליך גיוס לכל מי שהיה בצו ראשון וקיבל את החותמת של דחיית שירות.

"הערוץ השני לפעולה זה חוק הגיוס. מבחינתנו חוק שירות ביטחון מצוין כמו שהוא, ואם צה"ל רוצה לפטור את מי שהוא עילוי בתורה אז אין בעיה, אבל ככלל, כולם צריכים לשרת. אם הכנסת רוצה לחוקק חוק גיוס חדש, היא צריכה לעשות את זה עם תנאי המינימום שדיברנו עליהם.

"הערוץ השלישי הוא חוק המילואים, שאם שר הביטחון מתעצל או מפחד לגייס לסדיר, זה לא יכול להיות על חשבון המילואים. הדרג המדיני והצבאי צריכים לגלות הנהגה ולהימתח לעניין הזה". 

פנחסי: ב-7 באוקטובר הגעתי בשלוש טיסות מחו"ל והכוונתי פצועים והרכבתי צוות כשעוד הייתי בטורקיה, וזה לא סיפור גבורה, עוד המון אנשים עשו את זה. אבל אם אנחנו נמתחנו ככה, גם הממשלה יכולה להימתח במוכנות לגייס, וגם אכ"א יכול להימתח. כי להגיד לאנשי המילואים: 'תעשו עוד 50 ימי מילואים בשנה', זה לא פתרון. 

"נפגשנו עם כמה חברי כנסת מהקואליציה. משה סעדה ודן אילוז הסכימו לעמוד בדרישות הראשונות שלנו. אוהד טל ואלי דלל לא הסכימו להתחייב. אבל זה לא משנה לנו מי בקואליציה או באופוזיציה, אנחנו יותר בתקשורת עם הקואליציה, כי הם אלה שצריך לשכנע, האופוזיציה בסך הכל איתנו, אולי גם בגלל הקונסטלציה הפוליטית. אבל גם אם מחר יכריזו על בחירות, אנחנו נדאג שמפלגה שלא שמה את ביטחון המדינה, את הגדלת הצבא ואת נושא הגיוס בראש מעייניה, לא תקבל קול של איש מילואים".  

בן נון: אתה יכול לרצות לחזור להתיישב בעזה, ואתה יכול לרצות שתי מדינות, אבל כל זה לא רלוונטי כל עוד הביטחון בכזאת סכנה. המינימום זה לשמור על צה"ל והביטחון". 

כנס הקיץ תיכף מסתיים. אמנם ועדת החוץ והביטחון תמשיך להתכנס, וגם החקיקה הזו יכולה לקרות כי זו חקיקה ממשלתית, אבל הדברים עלולים לקחת יותר זמן. מה התוכניות שלכם לזמן הזה?
פנחסי: "מבחינתנו עדיף שלא יחוקקו חוק גיוס. יש חוק קיים שהוא מצוין. צה"ל רק צריך לציית לחוק". 

סקאל: "אנחנו מאגדים תחתנו אלפי מילואימניקים, ואני מאמין שעוד עשרות אלפים שאיתנו, ואנחנו פועלים בציר לא רק של לובי בכנסת, אלא גם בתקשורת, גם ברשתות וגם בחיבור של אנשים לעניין הזה. אנחנו לא נפסיק בפגרה. לא משנה לי אם זה גלנט או הרמטכ"ל".   

צה"ל התחיל לעבוד כבר בדצמבר 23', אבל הגיוס של החטיבה החרדית יתחיל רק בדצמבר 24'.
פנחסי: "עמידה במשימה לא ניצבת כרגע בראש מעייניהם של מפקדי צה"ל, ובטח שלא הדרג המדיני. אם היו רוצים לעמוד במשימה, היו יכולים לקלוט 8,300 בני ישיבות נושרים. הסיפור הזה שצה"ל אומר שהוא ערוך לקלוט רק 3,000, זה או עצלות או חוסר יכולת. אז אתה יכול לגייס מעל 11 אלף איש עוד לפני שנגעת בכלל בנושא של להפריע למי שלומד תורה". 

אתם אומרים שאתם לא רוצים את ההטבות לסטודנטים ומשפחות, אבל כן מתייחסים לקושי של המשפחות והסטודנטים. איזו עזרה כן הייתם רוצים לראות מהמדינה או מהמוסדות?
סקאל: "החשש שלנו הוא מזה שיבואו ויזרקו עלינו כל מיני הטבות וימסמסו את נושא הגיוס. אנחנו לא צריכים הטבות, נותנים את מה שצריך וצריכים את מה שמגיע. קודם כל שיטפלו בגיוס שזה העיקר". 

בנאי: "אצל כל אחד זה שונה, אני קיבלתי התאמות מהאוניברסיטה וכל מה שצריך. אני לא צריכה ספא או נופש, אבל מערך של סיוע נפשי לנפגעים ולפוסט-טראומה זה משהו שצריך, כי 1,500 שקלים זה לעג לרש. בסוף צריך את הסיוע למי שצריך. אני לא צריכה את ה-1,500 שקלים האלה, אבל מי שנלחם כן צריך. אנחנו עושים את השירות מאהבה ומרצון, אבל צריך סיוע כולל מצד אחד, ודיפרנציאלי מצד שני, שמתחשב בצרכים של כל אחד".  

פנחסי: "אתה יוצא מעזה, אתה חוזר לסמסטר תוך כדי שאתה משלים את הסמסטר הקודם, בחופשת הקיץ אתה שוב במילואים, וכשאתה חוזר שוב למילואים או לעבודה, מצפים שאתה תהיה מאה אחוז בסוף כמה ימים של התרעננות. יש לך הסתגלות שלמה לעבודה שצריך לעשות, יש אנשים שמפוטרים כי הביצועים שלהם נמוכים אחרי המילואים. יש פה דור שלם שחוזר לחיים עם קושי". 

סקאל: "דור במיל'. זה שמבטיחים כספים ולא מצליחים לקיים, זו באמת פשיטת רגל של המדינה. בסוף אנחנו מקווים להצליח להיות ארגון שמהווה גב למשרתי המילואים". 

פנחסי: "סבתא שלי הייתה האישה הראשונה והיחידה בשייטת 13. היא הייתה במחלקה הימית של הפלי"ם אצל יוסל'ה דרור, שעם קום המדינה ביקש מבן גוריון לצאת להכשרה באיטליה כדי להקים את שייטת הצוללות. אז עכשיו מדברים איתי על זה שלא יכולים לגייס כי הקונסטלציה הפוליטית לא נוחה? מי שאומר את זה פשוט לא מבין על מה הוא מדבר. אנחנו חזרנו לתש"ח, מי שלא מבין את זה לא מבין את האירוע. עושים מה שצריך".   

סקאל: "אנחנו קרובים לקצה, מבחינה חברתית, כלכלית, פוליטית וגם ביטחונית. יש לי חיילים שפשוט נשחקים ויותר קשה להביא אותם. מילואימניקים זה לא פתרון. זה לא יחזיק ולא יעבור בשתיקה אם זה לא ייפתר. אני לא חושב שיש נושא שהוא יותר בקונצנזוס".  

בן נון: "הייתי בדרך לחתונה של חבר וגיליתי שהצוות של אחי עלה על מטען והייתה לוויה באותו ערב. נסעתי מהחתונה ללוויה וחזרתי לחתונה בלי שאף אחד ידע מזה. אלה החיים שלנו כאן היום, של מילואימניקים ושל כל אזרח במדינה".